לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

תעריפי נוטריון

תעריפי נוטריון

תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל בישראל. התעריפים נקבעים ע"י משרד המשפטים ומתעדכנים אחת לשנה, בצמוד למדד המחירים לצרכן. נוטריון אלכס כהן מספק את כל סוגי האישורים הנוטריונים, בהתאם לתעריפים הללו. תעריפי נוטריון משתנים לפי סוגים שונים של אישורים נוטריונים (לכל אישור יש מחיר ספציפי).להלן דוגמאות לתעריפי נוטריון של אישורים נפוצים (נכון לשנת 2014, לא כולל מע"מ):


  • אימות חתימה על מסמך: 166 ש"ח (66 ש"ח תוספת לכל חותם נוסף ולכל עותק נוסף).
  • אישור עשיית צוואה בפני נוטריון (צוואה נוטריונית): 241 ש"ח (תוספת של 74 ש"ח לכל עותק נוסף.
  • אימות הסכם ממון בפני נוטריון: 364 ש"ח (64 ש"ח לכל עותק נוסף).
  • תרגום נוטריוני של מסמך: 208 ש"ח (עד 100 מלים ראשונות).
  • אישור העתק צילומי של מסמך: 66 ש"ח (5 ש"ח לכל עמוד נוסף).
  • תצהיר נוטריוני: 168 ש"ח (לעותק אחד).
  • אישור שאדם פלוני נמצא בין החיים: 166 ש"ח.


חתימת נוטריון


חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

עובד שעבד במקום העבודה לפחות שנה אחת ופוטר, או שמעסיקו נפטר זכאי לפיצויי פיטורין. פיצויי פיטורין מגיעים גם לשאריו של עובד שנפטר, לעובד שנעצר ל- 6 חודשים או במקרה של סגירת מקום העבודה. במקרים הבאים עובד זכאי לפיצויי פיטורין גם אם התפטר:


  • לצורך טיפול בילד.

  • מעבר מגורים לאזור במרחק גאוגרפי גדול ממקום העבודה.

  • כאשר יש הרעה בתנאי העבודה.

  • לאחר אימוץ/ במקרים של משפחת אומנה.

  • אישה שנאלצה לשהות במקלט לנשים מוכות.

  • עובד שהתפטר לאחר שהגיע לגיל פרישה.


פיצויי הפיטורין כוללים שכר של חודש אחד בכל שנת עבודה. מסכום הפיצוי, יש להפחית את החלק היחסי של הפיצויים שהמעסיק העביר לקופת הגמל, או לביטוח הפנסיוני, על פי חובתו בהתאם לצו ההרחבה, או על-פי הסכם שנערך עם העובד.

הסכם שכר בין עובד למעביד.


הסכם השכר בין עובד למעביד קוובע את השכר ותנאי ההעסקה בין העובד למעביד, ובכלל זה את תנאי הפרישה מהעבודה במקרים של פיטורין, או התפטרות, או פרישה לגמלאות.
החוק קבע מספר אפשרויות לקביעת המועד לתשלום פיצויי פיטורים לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים, והן:


  • היום בו הסתיימו יחסי עובד מעביד.

  • המועד שנקבע לתשלום פיצויים על-פי הוראת הסכם קיבוצי או צו הרחבה, במסגרתו הועסק העובד.

  • מועד תשלום פיצויים שנקבע בחוזה או הסכם שכר ותנאי העסקה בין המעסיק לעובד.

  • במידה ולא נקבע מועד תשלום פיצויים בהסכם השכר ותנאי העסקה, הרי שהיום בו ישולמו פיצויי הפיטורין יהיו היום שבו נקבעה הזכות לפיצויים.

  • הפסקת יחסי עובד-מעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי הוא יום תשלום הפיצויים. לדוגמה, אם העובד התבקש להשלים משימה מסוימת, כמו "חפיפה" עם עובד חדש.

 

זכויות עובדים


משרד התמ"ת, איגד בחוק זכויות בסיסיות המגיעות לכל עובד, אשר הוא שכיר במדינת ישראל, ומחייבות את המעסיק. זכויות העובדים בישראל הן כזכות יסוד. גם העובד וגם המעביד אינם רשאים להפר זכויות אלה. מעסיק שהפר זכויות עובדים בסיסיות יוטלו עליו קנסות מנהליים. במקרים של הפרות חמורות יוגשו כתבי אישום פליליים על ידי תובעים של משרד התמ"ת.

הלנת פיצויי פיטורים


בחוק הגנת השכר נקבע, שהלנת פיצויי פיטורין נקבעת כאשר הפיצויים לא שולמו תוך 15 יום מהמועד התשלום שנקבע בחוק, או בהסכם, או בהסדר שקבע את תנאי ההעסקה.
הלנת פיצויי פיטורים גוררת קנסות שעל המעביד לשלם לעובד שפרש:


  • במידה ותשלום הפיצויים נעשה בין היום ה- 16 ליום ה- 30 שלאחר המועד שנקבע, יחולו על המעסיק הפרשי הצמדה למשך כל תקופת האיחור.

  • במידה והעיכוב בתשלום הוא מעבר ל- 30 יום, יתווסף להפרשי ההצמדה תשלום נוסף בגובה 20% מהפרשי ההצמדה ותשלום הפיצויים יחד, בעד כל חודש של עיכוב בתשלום, וכן בעד חלק מהחודש באופן יחסי.

 

בית-דין אזורי לעבודה


בית-דין אזורי לעבודה הוא הכתובת לתביעות עובדים בנושא הלנת פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה יפחית או יבטל פיצויי פיטורים, כאשר ההלנה נעשתה מאחת או יותר מהסיבות הבאות:


  • מחלוקת בין הצדדים לגבי מועד הפסקת יחסי עובד מעביד.

  • חילוקי דעות מהותיים על הזכות לפיצויי פיטורים.

  • העובד לא נענה לדרישות המעביד ולא מסר לו פרטים שנוגעים לו לצורך קביעת הזכות לפיצויי פיטורים או שיעורם.

 

התיישנות תביעת פיצויי פיטורים

 


  • ניתן לתבוע פיצויי פיטורין עד 7 שנים ממועד התשלום. לאחר מכן חל חוק ההתיישנות על תביעת הפיצויים, והעובד עלול להפסיד את זכותו לקבלת פיצויים.

  • יחד עם זאת, יש לשים לב לעובדה, שבית הדין לעבודה, לא כולל במניין 7 השנים את תקופות הפגרה שלו, ימי מנוחה ושבתון על-פי חוק,


בכל אופן, הקפד לתבוע את תשלום הפיטורים בזמן, על-מנת למנוע את התיישנות התביעה.

הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי

חתימת נוטריון



חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

תרגום נוטריון


תרגום מסמכים נוטריוני, הינו תרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית.
המסמכים להם נדרש תרגום נוטריוני כוללים תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום של נוטריון כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

מהי הלנת שכר


ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

פיצויי לעובד על הלנת שכר


החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

  • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

  • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

התיישנות תביעה להלנת שכר


תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

  • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

  • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

  • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחד ומנהלים משק בית משותף, אך בוחרים שלא להינשא. בני הזוג הינם בעלי חובות וזכויות דומים לאלה של זוג נשוי. המקרים השכיחים של זוגות שמכריזים על עצמם כידועים בציבור, הם זוגות, שזה להם פרק ב', לאחר גירושין או כתוצאה ממוות של הבעל או האישה. אוכלוסייה אחרת של ידועים בציבור הם בני זוג שלא יכולים להינשא בטקס דתי, או שאינם רוצים בכך.

הסכם ממון


הסכם ממון נועד להגדיר את מערכת היחסים הממונית וההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג. בהסכם הממון מוגדרים הנכסים שכל אחד מבני הזוג מביא איתו ערב עריכת ההסכם, אם ואיזה רכוש ובאיזה אופן נכנסים להגדרת השיתוף. הסכם הממון מגדיר את המועד בו יחל השיתוף בין בני הזוג, אופן ניהול משק הבית המשותף, תהליך רכישת נכסים משותפים, כללים לניהול קונפליקטים בנושא הממון ובמיוחד במקרים של פירוק הזוגיות.

הסכם ממון רווח במקרים, שבהם הזוגיות היא פרק ב', או גיל מבוגר, שבו כל אחד מבני הזוג כבר צבר נכסים, או לקראת נישואים של בני זוג צעירים, בהם הדרישה להסכם הממון באה מצד ההורים של בני הזוג. נהוג לחשוב, שהסכם ממון נועד להבטיח את רכושם של כל אחד מבני הזוג במקרה של פרידה. להסכם ערך חשוב בתחזוק הזוגיות, שכן הוא נערך בשעה שבני הזוג באים עם כוונות טובות, וחושבים על בניית החיים המשותפים. משמעות ההסכם היא, מניעת קונפליקטים עתידיים סביב נושא הממון, הרכוש הפרטי והרכוש המשותף. בהסכם נקבע מנגנון לפיו יחולק הרכוש המשותף בין בני הזוג במקרה של פרידה. הסכם יחסי ממון חשוב מאד גם כשמחליטים להינשא, או להישאר תחת ההגדרה של ידועים בציבור.

מה פרק הזמן שלאחריו אפשר להיחשב ידועים בציבור?


הפסיקה מתייחסת לזוג שמנהל משק בית משותף במשך שלושה חודשים כידועים בציבור בדרך כלל נדרשת לפחות שנה של חיים משותפים, כדי שאדם יוכל לטעון שהוא ידוע בציבור. יחד עם זאת, במקרים של פרידה, הכללים אינם בבחינת שחור ולבן. כבר קרה שבית המשפט הגדיר זוג שחיו שנים רבות יחד כחברים בלבד, כיוון שלא הוכחה טענת שיתוף. מנגד, במקרים אחרים קבע בית המשפט, שזוגות, שחיו יחד רק בחלק מהשבוע נחשבים לידועים בציבור.

יתרונות הסכם ממון בין ידועים בציבור


הסכם הממון הוא מסמך משפטי, שמגדיר את כוונות השיתוף בין בני הזוג. הסכם הממון מאפשר לכל אחד מבני הזוג להמשיך ולהחזיק ברכוש, שאותו הביא למערכת היחסים החדשה. הוא מגדיר את המועד שבו הם מתחילים לנהל חיים יחד מתוך כוונות שיתוף ביניהם, אופן ניהול משק הבית המשותף. ההסכם מתייחס גם למצבים בהם יחליטו לרכוש רכוש משותף, וקובע נהלים ברורים לעניין זה.

הגנה על דירה ו/או על רכוש שנתקבלו בירושה


בעיקרון דירה ו/או רכוש שנתקבלו בירושה ערב הנישואים, או במהלכם, אינם נכללים במסגרת איזון המשאבים, ובמקרה של פרידה, היא נשארת בידי בן הזוג, הבעלים. ישנם מקרים, בהם הבעלות על הדירה, שניתנה בירושה אינה מובטחת לבן הזוג, הבעלים, בזמן פרידה. הנה 3 דוגמאות:


  • כאשר הדירה מושכרת, ושכ"ד נכנס לחשבון המשותף.

  • כאשר בני הזוג גרים בדירה, ושניהם נושאים בעלויות התחזוקה, שיפוצים וכו'.

  • כאשר הדירה נמכרת ותחתיה רוכשים דירה חדשה, שעבורה לקחו בני הזוג משכנתא.

 

ניתן להגן על הדירה בשתי דרכים:

 


  • בהסכם ממון, שאותו ניתן לעשות גם במהלך חיי הנישואין.

  • להימנע משימוש בדירה, שקשור לחיים המשותפים.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

    רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

    ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

  • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

    ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

  • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

    פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

  • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

    הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.