לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

נוטריון המספק מגוון שירותים נוטריונים לרבות תרגום, אישורים, אימות הסכמים ועוד

יפוי כוח נוטריוני – הגדרה

סעיף 20 לחוק הנוטריונים עוסק ביפוי כוח נוטריוני. על פי סעיף החוק, יפוי כוח כללי ויפוי כוח לביצוע עסקת מקרקעין הטעונה רישום לא יהיו תקפים, אלא אם נערכו על ידי נוטריון או אם הנוטריון אימת את החתימות על גבי יפוי הכוח. 
יפוי כוח רגיל הוא יפוי כוח ספציפי, המוגבל הן מבחינת היקף ההרשאה והן מבחינת הזמן. יפוי כוח כללי איננו מגביל את מיופה הכוח לביצוע פעולה ספציפית אחת. 
יפוי כוח לביצוע עסקת מקרקעין, הוא יפוי כוח ספציפי, המאפשר למיופה הכוח לפעול בשם מייפה הכוח, רק בעניינים הנוגעים לעסקה המקרקעין. 
שני ייפוי כוח אלו הנקראים שניהם "יפוי כוח נוטריוני" יכולים להיות מוגבלים בזמן או בלתי חוזרים. כמו כן, ניתן גם לקבוע כי יפוי כוח בלתי חוזר יהיה מוגבל בזמן.

מיהו בעצם הנוטריון?

1. עורך דין : נוטריון הוא עורך דין במקצועו, אשר עבד כעורך דין עשר שנים לפחות, טרם קבלת הרישיון. משרד המשפטים הוא זה המעניק את רישיונות הנוטריון.
2. שירותי נוטריון : חוק הנוטריונים קובע את סמכויותיו של עורך דין נוטריון ואלו הם למעשה שירותי הנוטריון, אשר רשאי הנוטריון להציע לציבור.
3. יפוי כוח נוטריוני : בין סמכויות הנוטריון, מצויה גם הסמכות לערוך יפוי כוח כללי ויפוי כוח מקרקעין.

מה חשוב לדעת על יפוי כוח נוטריוני?

טרם ביצועה של כל פעולה משפטית, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי ולהפעיל שיקול דעת זהיר. ככל שהמשמעות המשפטית של הפעולה, גדולה יותר, כך, יש להיות זהירים יותר. 
יפוי כוח ככלל ובוודאי, יפוי כוח נוטריוני, הוא בעל השלכות משפטיות וכלכליות ענפות. זו הסיבה לקביעת המחוקק כי ייפוי כוח אלו, יפוי כוח כללי ויפוי כוח מקרקעין, חייבים להיערך בנוכחות עורך דין נוטריון. כאשר מבקשים הצדדים כי ייפוי הכוח יהיה בלתי חוזר, יציינו זאת בכותרת של יפוי הכוח. הדבר נכון גם כאשר יפוי הכוח הוא בלתי חוזר אך לתקופת זמן מוגבלת בלבד.

 

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

נישואין אזרחיים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד של תושבות קבע.

הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין


אחד המסמכים, שעשויים לשכנע את משרד הפנים בכנות הנישואים עם בן הזוג הזר הוא הסכם נישואין ויחסי ממון. הסכם כזה, כשיש לו תוקף משפטי מעיד על כוונה כנה למסד את הזוגיות בברית הנישואין ולהקים יחד משפחה. הסכם יחסי ממון טרם נישואין נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. ההסכם מגדיר את הרכוש בו מחזיק כל אחד מבני הזוג טרם הנישואין, וקובע אם הרכוש או חלקו יהפוך לרכוש משותף, או שיישאר בידי כל אחד מהם בנפרד. ההסכם מגדיר את אופן השיתוף הפיננסי בין בני הזוג, ההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג, את מועד תחילת השיתוף, וסוגיות בנושא רכישת נכסים משותפים (תכניות פיננסיות, נכסי נדל"ן, רכב וכל רכוש אחר). ההסכם גם מגדיר את פירוק השותפות הכלכלית במקרה של פירוק הזוגיות, וקובע כללים לחלוקת הרכוש. יתרונו הגדול של הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין הוא בכך, שבזמן עריכתו בני הזוג נמצאים בתקופה טובה בזוגיות שלהם ומסוגלים להגדיר את נושא הרכוש ויחסי הממון באופן הוגן.

אזרחות ישראלית ומשרד הפנים


תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'. בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל. אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

הסדרת מעמד לבן זוג זר השוהה שלא כדין


כאשר בן הזוג הזר הוא במעמד של שוהה שלא כדין בישראל, משרד הפנים עלול לבקש ממנו לעזוב את הארץ, עוד לפני סיום הטיפול בבקשתו. זאת בתנאי שקיים חשש, שמא מערכת היחסים בין בני הזוג היא פיקטיבית. משרד הפנים חייב לזמן את בני הזוג ולאפשר להם לטעון את טענותיהם נגד ההחלטה. במקרים כאלה לבני הזוג שמורים סעדים שונים, כמו פנייה לבית המשפט.

חתימת נוטריון


חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב. המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע, כאמור, על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.

סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם רבים ומגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור). לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

צוואה נוטריונית


צוואה נוטריונית היא צוואה שנעשית בפני הנוטריון על-ידי המצווה באופן אישי בעל-פה או שהוא מגיש לו את דברי הצוואה בכתב.","תפקידו של נוטריון" נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

מהי הלנת שכר


ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

פיצויי לעובד על הלנת שכר


החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

  • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

  • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

התיישנות תביעה להלנת שכר


תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

  • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

  • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

  • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית שונות בין אדם יהודי לבין לא יהודים. בעוד שהאזרחות ליהודים ניתנת כאשר הם מוכיחים שהם יהודים, הרי שעבור מהגרים לא יהודים הדרך ארוכה, רצופת קשיים, וכלל לא בטוח שבסופה יקבלו אזרחות.

חוק האזרחות


חוק האזרחות נחקק ב- 1952, והוא קובע מהם התנאים לקבלת מעמד של אזרח במדינת ישראל. להלן עיקרי החוק: מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינת לאום יהודית, ששואפת שרוב אזרחיה יהיו יהודים. מהגרים יהודים מקבלים אזרחות מיד עם עלייתם ארצה, אלא אם יש נגדם רישום פלילי או שהם חולים במחלה חמורה ומדבקת, שמהווה סיכון בריאותי לציבור. בנוסף, כל מי שנולד בישראל ואין לו אזרחות אחרת בין הגילאים 18-21 ואם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות, זכאי לאזרחות ישראלית.
ילדיו של אזרח ישראלי הם אזרחי המדינה, גם אם נולדו בחו"ל.

זכאות לאזרחות ישראלית


כל מי שעונה לקריטריונים של חוק השבות ועלה לישראל זכאי לאזרחות ישראלית. חוק האזרחות ובג"צ יצרו שורה של קריטריונים ללא יהודים, שמבקשים להיות אזרחי מדינת ישראל.

חוק השבות


חוק השבות מאפשר לכל מי שמוצאו יהודי (ולא המיר את דתו), לבקש אשרת עלייה לישראל, ולהיות זכאי לקבל אותה. עם עלייתו לארץ יקבל תעודת עולה ותעודת זהות. במקרים קיצונים יהודים לא מקבלים אשרת עלייה, והם: מי שפגע בביטחון המדינה, מי שיש נגדו רישום פלילי, מי שחולה במחלה המהווה סיכון בריאותי לכלל תושבי ואזרחי המדינה.

מי זכאי לאזרחות ישראלית?


לפי חוק האזרחות זכאים לאזרחות אנשים שעונים לקריטריונים הבאים:


  • אנשים שחיו בתחומי ישראל ונשארו לגור בה כשהפכה למדינה קיבלו אזרחות ישראלית מלאה.

  • אדם שנולד בישראל והוריו, או רק אחד מהם, הם אזרחי ישראל. זכאי לאזרחות ישראלית,

  • אדם שנולד מחוץ לישראל, אבל הוריו, או רק אחד מהם ישראלים, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת, אם גם הוא יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

  • אדם שאומץ כחוק על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי, ייחשב אף הוא לאזרח ישראל.

  • מי שנולד בשטח מדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת ביום לידתו, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, בתנאי שחי ב- 5 השנים האחרונות לגילאי 18-21 בישראל.

  • אדם שנישא לישראלי בחו"ל יעבור תהליך של 4-5 שנים במשרד הפנים, שבסופו תוענק לו אזרחות.

  • אדם שאינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים לקבל אזרחות ישראלית, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש אזרחות בתנאי שעמד במספר תנאים: נמצא בישראל. היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. זכאי לתושבות קבע. השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. יודע ידיעת-מה את השפה העברית. ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

  • לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקר ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר.

 

אזרחות ליוצאי ברית המועצות


בקרב יוצאי ברית המועצות קיימים המון מקרי נישואין בין יהודים ולא יהודים. יש רבים שעל-פי ההלכה אינם יהודים, אך בקשרי הדם שלהם הם שייכים לעולם היהודי. מי שאינו יהודי על פי ההלכה, אך בן או נכד ואפילו נין ליהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. מי שאינו יהודי אך נישא בבריה"מ ליהודייה זכאי לעלות לארץ וכאשר עבר את מבחני משרד הפנים ניתנת לו תעודת זהות ישראלית.

אזרחות ישראלית לידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי

חובותיו של הנוטריון באישור ייפוי כח


עוד לפני עריכת המסמך או אימות החתימות, חייב הנטוריון לוודא, שהפעולות אותן יבצע מיופה הכח הינן בעלות כשרות משפטית:
• לוודא שמייפה הכח עושה זאת מרצונו החופשי, ומבין את משמעות ייפוי הכח.
• יש לוודא שמייפה הכח הוא כשיר משפטית.
• על הנוטריון לוודא את כשירותו המשפטית של מיופה הכח. במידה וקיים חשש לאי כשירות הנוטריון לא יאשר את ייפוי הכח.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:

  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.


עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

    רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

    ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

  • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

    ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

  • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

    פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

  • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

    הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.