לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

צוואה בתל-אביב


כמעט בכל עיר או יישוב קיימים נוטריונים. הם נתונים לפיקוח, כך שכולם פועלים בהתאם לתקנות ולמחירון, שמנפיקה וועדה מיוחדת לענייני נוטריונים במשרד המשפטים. לכן אין צורך להגיע לתל-אביב במיוחד בשביל עריכת צוואה.

מתי לערוך צוואה


רבים נוטים לדחות את מועד עריכת הצוואה, כי המוות רחוק ו""יהיה בסדר"", ואיך שהוא הנושא נדחק למקום האחרון בסדר העדיפויות.

חשוב לזכור כמה דברים:


• כחלק מהדאגה לילדים, חשוב להשאיר צוואה מסודרת, כדי להקטין סיכוי למריבות וחיכוכים.
• כדאי להקדים את נושא עריכת הצוואה. אמנם תוחלת החיים עלתה, אבל איש אינו יודע מתי יגיע יומו.
• אין לנו שליטה על מצבינו הרפואי, הפיזי והנפשי. אנחנו מקווים, שנזכה לחיים ארוכים ולבריאות, אך זה דבר שלא ניתן להבטחה. לכן, אנחנו עלולים להיקלע למצב של חוסר כשירות משפטית לערוך צוואה. במצב זה יתכן, ורצוננו להתנהלות הירושה, עליה שקדנו כל חיינו, לא ימומש.

ייפוי כח הוא מצב בו אדם מקנה לאדם אחר את הזכות לבצע בשמו פעולות משפטיות שונות. כאשר מדובר בפעולות, שרק עו""ד רשאי לעשות, חייב האדם לחתום על ייפוי כח לעורך דין.

אני ממליץ לשתוק.
רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם אין לכן כל קשר לנושא, מייד תתנו את הגרסה.
אם דיברת עם השוטר במשך שעות, ומסרתם את כל מה שידעת, ולשאלה מסויימת העדפת שלא להשיב, במשפט, אם יבוא, תוצג כמי שנמנע מלהשיב לשאלות החוקר, ולא משנה אם זה רק שאלה אחת מתוך 100, וזה ישמש נגדך כאילו לא השבת למאה אחוז משאלות.

הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

מהי הלנת שכר


ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

פיצויי לעובד על הלנת שכר


החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

  • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

  • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

התיישנות תביעה להלנת שכר


תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

  • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

  • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

  • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחד ומנהלים משק בית משותף, אך בוחרים שלא להינשא. בני הזוג הינם בעלי חובות וזכויות דומים לאלה של זוג נשוי. המקרים השכיחים של זוגות שמכריזים על עצמם כידועים בציבור, הם זוגות, שזה להם פרק ב', לאחר גירושין או כתוצאה ממוות של הבעל או האישה. אוכלוסייה אחרת של ידועים בציבור הם בני זוג שלא יכולים להינשא בטקס דתי, או שאינם רוצים בכך.

הסכם ממון


הסכם ממון נועד להגדיר את מערכת היחסים הממונית וההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג. בהסכם הממון מוגדרים הנכסים שכל אחד מבני הזוג מביא איתו ערב עריכת ההסכם, אם ואיזה רכוש ובאיזה אופן נכנסים להגדרת השיתוף. הסכם הממון מגדיר את המועד בו יחל השיתוף בין בני הזוג, אופן ניהול משק הבית המשותף, תהליך רכישת נכסים משותפים, כללים לניהול קונפליקטים בנושא הממון ובמיוחד במקרים של פירוק הזוגיות.

הסכם ממון רווח במקרים, שבהם הזוגיות היא פרק ב', או גיל מבוגר, שבו כל אחד מבני הזוג כבר צבר נכסים, או לקראת נישואים של בני זוג צעירים, בהם הדרישה להסכם הממון באה מצד ההורים של בני הזוג. נהוג לחשוב, שהסכם ממון נועד להבטיח את רכושם של כל אחד מבני הזוג במקרה של פרידה. להסכם ערך חשוב בתחזוק הזוגיות, שכן הוא נערך בשעה שבני הזוג באים עם כוונות טובות, וחושבים על בניית החיים המשותפים. משמעות ההסכם היא, מניעת קונפליקטים עתידיים סביב נושא הממון, הרכוש הפרטי והרכוש המשותף. בהסכם נקבע מנגנון לפיו יחולק הרכוש המשותף בין בני הזוג במקרה של פרידה. הסכם יחסי ממון חשוב מאד גם כשמחליטים להינשא, או להישאר תחת ההגדרה של ידועים בציבור.

מה פרק הזמן שלאחריו אפשר להיחשב ידועים בציבור?


הפסיקה מתייחסת לזוג שמנהל משק בית משותף במשך שלושה חודשים כידועים בציבור בדרך כלל נדרשת לפחות שנה של חיים משותפים, כדי שאדם יוכל לטעון שהוא ידוע בציבור. יחד עם זאת, במקרים של פרידה, הכללים אינם בבחינת שחור ולבן. כבר קרה שבית המשפט הגדיר זוג שחיו שנים רבות יחד כחברים בלבד, כיוון שלא הוכחה טענת שיתוף. מנגד, במקרים אחרים קבע בית המשפט, שזוגות, שחיו יחד רק בחלק מהשבוע נחשבים לידועים בציבור.

יתרונות הסכם ממון בין ידועים בציבור


הסכם הממון הוא מסמך משפטי, שמגדיר את כוונות השיתוף בין בני הזוג. הסכם הממון מאפשר לכל אחד מבני הזוג להמשיך ולהחזיק ברכוש, שאותו הביא למערכת היחסים החדשה. הוא מגדיר את המועד שבו הם מתחילים לנהל חיים יחד מתוך כוונות שיתוף ביניהם, אופן ניהול משק הבית המשותף. ההסכם מתייחס גם למצבים בהם יחליטו לרכוש רכוש משותף, וקובע נהלים ברורים לעניין זה.

הגנה על דירה ו/או על רכוש שנתקבלו בירושה


בעיקרון דירה ו/או רכוש שנתקבלו בירושה ערב הנישואים, או במהלכם, אינם נכללים במסגרת איזון המשאבים, ובמקרה של פרידה, היא נשארת בידי בן הזוג, הבעלים. ישנם מקרים, בהם הבעלות על הדירה, שניתנה בירושה אינה מובטחת לבן הזוג, הבעלים, בזמן פרידה. הנה 3 דוגמאות:


  • כאשר הדירה מושכרת, ושכ"ד נכנס לחשבון המשותף.

  • כאשר בני הזוג גרים בדירה, ושניהם נושאים בעלויות התחזוקה, שיפוצים וכו'.

  • כאשר הדירה נמכרת ותחתיה רוכשים דירה חדשה, שעבורה לקחו בני הזוג משכנתא.

 

ניתן להגן על הדירה בשתי דרכים:

 


  • בהסכם ממון, שאותו ניתן לעשות גם במהלך חיי הנישואין.

  • להימנע משימוש בדירה, שקשור לחיים המשותפים.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:

  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.


עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

מהי הלנת שכר


ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

פיצויי לעובד על הלנת שכר


החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

  • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

  • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

התיישנות תביעה להלנת שכר


תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

  • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

  • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

  • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

 

איחוד משפחות הוא מצב בו בני משפחה גרעינית (בדרך כלל בני זוג) שחיים במדינות שונות מבקשים להתאחד ולהתגורר יחד במדינה אחת. איחוד משפחות, שמאפשרות מדינות ממניעים הומניטריים, משמש לעיתים כפרצה, להגר למדינה שבה החוק לא היה מאפשר להגר אליה בדרך אחרת. אחת הדרכים לעשות זאת היא נישואים פיקטיביים. בניסיון להתגבר על פרצה זו, מציבות מדינות רבות תנאים ומגבלות להגירה תחת הקטגוריה של איחוד משפחות.
המקרים הנפוצים לבקשות לאיחוד משפחות נובע מהגירתם של חלק מבני המשפחה, או בגלל שינויי גבול. לעיתים קביעת קווי גבול חדשים בין מדינות מפצלות משפחות שלמות, מפרידות בין אחים, בין הורים לילדיהם ואף בין בני זוג. בעיה אמיתית נוצרת כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. זה קרה כשגרמניה פוצלה לגרמניה מזרחית ומערבית, קוריאה פוצלה לשתי מדינות. אצלינו בישראל נוצר צורך באיחוד משפחות פלסטיניות כתוצאה ממלחמת ששת הימים.

איחוד משפחות יהודים


איחוד משפחות בין יהודים בישראל אינו בעייתי כלל, כי כל אדם יהודי, זכאי לעלות ולהתגורר בה על-פי חוק השבות, פרט למקרי קיצון, בהם הוכח, שהאדם פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן בריאות הציבור או את ביטחון המדינה; או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

חוק השבות


חוק השבות נועד לאפשר לכל יהודי להגר לישראל. הוא אדם בן הדת היהודית, או כזה שהוריו, או אחד מהם, או אחד מסביו נחשב ליהודי. יהודי, שהמיר דתו, אינו זכאי לעלות לישראל. הגירת יהודים לישראל נקראת "עליה". מי שקיבל תעודת עולה, מקבל באופן אוטומטי תעודת זהות.

איחוד משפחות מרוסיה


איחוד משפחות מרוסיה אינו בעייתי כאשר הוא עונה לקריטריונים של חוק השבות. אנשים רבים וביניהם משפחו שלמות, שהזיקה להם לדת היהודית או קשרי הדם שלהם ליהדות מוטלים בספק ביקשו ועדיין מבקשים להגר לישראל מסיבות כלכליות. בשנת 1995 קבע משרד הפנים, כי בן זוג לא יהודי, שנישא לישראלי יהודי לא יוגדר כיהודי בהתאם לחוק השבות, ולא יקבל את כל הזכויות המגיעות ליהודי בהתאם לחוק השבות, וכמובן לא יקבל מיידית אזרחות ישראלית.

איחוד משפחות מברית המועצות


ברית המועצות חדלה בשנים האחרונות מלהתקיים. נהוג לכנות את המדינות שהיו תחת "ברית המועצות" כמדינות חבר העמים, או ברית המועצות לשעבר. כאשר משפחה שלימה עולה לישראל, יחד עם הילדים ואחד מבני הזוג אינו יהודי, משרד הפנים אינו מערים קשיים. כאשר אזרח זר מבקש להתאחד עם בן/בת הזוג הישראלים, למרות שנישאו, הוא לא יקבל מיד אזרחות. משרד הפנים יאפשר לו (בעקבות החלטת בג"צ) להתגורר בישראל, אבל רק כאשר הוא יגיע למסקנה, שאכן מדובר בנישואין אוטנטיים ולא פיקטיביים, יחל תהליך של קבלת אזרחות ישראלית. אזרחים ממדינות מזרח אירופה (ובכלל זה חלק ממדינות בריה"מ לשעבר) נדרשים לעמוד גם בחקירה של לשכת הקשר נתיב, על-מנת לוודא את מניעיהם האמיתיים להגיע לישראל, ואם בואם לא נועד לחבל בביטחון המדינה.

איחוד משפחות של בני דתות אחרות


כיום, בעולם גלובלי, האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים, שיובילו לנישואין, או מערכת יחסים שנמצאת תחת קטגוריה של "חיים משותפים" או "ידועים בציבור" היא בהחלט סבירה.
משרד הפנים גיבש נהלים שונים ומדיניות קשוחה, שמקשה מאד על איחוד משפחות של בני דתות אחרות.

האפשרויות העומדות בפני בני הזוג להסדרת החיים בישראל:

 


    1. הצהרה, שבני הזוג הינם ידועים בציבור. הצהרה זו דורשת ראיות והוכחות שונות. מומלץ להקפיד על ביצוע הנחיות משרד הפנים, על-מנת שלא לקבל את סירוב משרד הפנים וגירוש מישראל.

      1. החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל.


      חשוב לציין, שמרגע הגשת תעודת הנישואין או ההצהרה, בני הזוג נדרשים לעמוד באין ספור מבחנים לאישור אמיתות ההצהרה והנישואין. בתום תהליך מפרך, מסורבל, ולעיתים לא ממש ברור, זוכה בן הזוג הזר לתעודת האזרחות.

      אלכס כהן

      , עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי ישנם איסורים רבים מדי, אני בעד חופש האזרחי, לדעתי לאזרח צריכה להיות זכות לנשק קל ללא עוררין, גם זכות למריחואנה מעל גיל 25, רישיון נהגה אני הייתי מתיר מגיל 16, מהירות בכבישים מעלה ל- 150 לפחות ופותח קזינו באילת.״
      אני בן למהנדס בנין ורופאה, מראשון לציון, שירתתי כחובש מוטס ביחידת פינוי בהיטס (669), השתתפתי בפינוי פצעים מלבנון.
      מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

      עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

      • ייצוג בבית משפט
      • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
      • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
      • נדל"ן.
      • שירותי נוטריון.

       

       

       

       

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978- 

       בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק הנוטריונים, תשל"ו1976-, ושאר  הסמכויות שהוענקו לי כדין, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי  סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

      "שכר שירותים 

      1.

      בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות:

       טור א'השירות

      טור ב' שיעור השכר בש"ח

       

       

       

      1.

      אימות חתימה -

       

       

      (א)

      אימות חתימה יחיד כחותם ראשון 

      166.00

       

      (ב)

      כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך 

      66.00

       

      (ג)

      אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה בנוסף לשכר לפי פסקאות (א) או (ב) 

      66.00

       

      (ד)

      ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, בנוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור 

      66.00

       

      (ה)

      היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון -תיווסף 

      מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

      2.

      (א)

      אישור העתק צילומי של מסמך-

       

         

      לעמוד הראשון

      66.00

       

       

      לכל עמוד נוסף 

      5.00

       

      (ב)

      אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף לאישור הראשון-

       
         

      לעמד הראשון

      22.00

       

       

      לכל עמוד נוסף 

      5.00

      3.

      (א)

      אישור נכונות של תרגום-

       

       

       

       

       

       

      (1)

      עד מאה המילים הראשונות שבתרגום 

      208.00

         

      2)

      לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מילים 

      166.00

       

       

      (3)

      לכל מאה מילים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המילים הראשונות

      80.00

       

      (ב)

      ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו  תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון

      66.00

       

      טור א'

      השירות

      טור ב'

      שיעור השכר בש"ח

           

      4.

      אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה1965- - 

       

       

      (א)

      לחותם ראשון

      241.00

       

      (ב)

      לכל חותם נוסף 

      124.00

       

      (ג)

      ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור

      74.00

       

      (ד)

      היה אישור הצוואה כרוך בתרגומה בידי הנוטריון, תיווסף סכום של

      מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו שבצוואה 

      5.

      אישור שפלוני נמצא בחיים 

      166.00

      6.

      קבלה ואישור של תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת - 

       
       

      (א)

      למצהיר הראשון 

      168.00

       

      (ב)

      לכל מצהיר נוסף 

      67.00

       

      (ג)

      ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תצהיר, לכל אישור נוסף 

      66.00

       

      (ד)

      היה אישור התצהיר כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

      מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

      7.

      העדה של מסמך סחיר, לרבות תרגום במידת הצורך- 

       
       

      (א)

      אם הסכום שעליו נדרש לערוך את ההעדה אינו עולה על 76,800.00 שקלים חדשים 

      1,058.00

       

      (ב)

      עלה הסכום האמור על 76,800.00 שקלים חדשים 

      2,265.00

       

       

      הכל נוסף על הוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום ההעדה וחזרה.

       

      7א.

      רישום הערה  בדבר ביטול ייפוי כח או מסמך אחר לפי תקנה 5 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן תקנות הנוטריונים)- 

       

      (א)

      קבלת הודעת הביטול  ורישומה כהערה בעותק של ייפוי הכוח או המסמך השמור בידי הנוטריון לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

       

      177.00

       

      (ב)

      הוצאת  העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

      64.00

       

      (ג)

      לכל העתק נוסף

      64.00

       

       

       

       

         

       

       

      8.

      כל פעולה אחרת שנוטריון מוסמך לעשות לפי כל דין, ושלא נקבע לה שכר בתקנות אלה

      הסכום שנקבע לפעולה בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, ובאין קביעה כאמור - הסכום שנקבע בו לפעולה הדומה לה ביותר, ובאין קביעה - 267.00

             

       

           

      9.

      (א)

      עשיית פעולות שנוטריון מוסמך לעשותן לפי כל דין, שלא במשרדו של הנוטריון ועל פי בקשתו המפורשת של מקבל השירות לתתו במקום אחר-למעט פעולה שלפי טיבה אין לבצעה במשרדו-בנוסף לשכר הנקוב בפריטים 1 8 ו-11, לפי הענין, ובנוסף על הוצאות הנסיעה ממשרד הנוטריון למקום מתן השירות וחזרה- יהא מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהא: 

       
         

      (1)

      לשעה הראשונה או לחלק ממנה מיציאת הנוטריון ממשרדו ועד שובו

      538.00

       

       

      (2)

      לכל מחצית שעה נוספת או לחלק ממנה

      166.00

       

      (ב)

      נתבקש נוטריון לעשות פעולות באותו מקום, בעת ובעונה אחת, בידי מספר בני אדם, יהא חלקו של כל מבקש שירות באותו מעמד בהוצאות הנסיעה כאמור בפסקה (א) כחלקו בסך כל מבקשי שירות באותו מעמד. 

       
       

      (ג)

      יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות לשם עשיית פעולה, והפעולה אותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהא הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 

       

      10.

      ניתן השירות בין השעות 19.00 עד 08.00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה בגדר פרט 9 - יווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד8  ו-11 לפי העניין.

       

      11.

      (א)

      אימות הסכם ממון הנעשה  לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

      368.00

       

      (ב)

      ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים  של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף

      64.00

       

      (ג)

      היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

      מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון

      12.

      ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו-11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של

      88.00 

      עריכת עותק במילוי חובה שבדין 

      2.

      נעשה עותק נוסף של אישור שלא כשירות ללקוח אלא במילוי חובה שבדין בדבר שמירת העותק בידי נוטריון או בדבר המצאת העותק לרשות ציבורית- לא ייגבה שכר נוסף בשל העותק האמור.

      תחולה

      3.

      תקנות אלה לא יחולו על שירות שניתן על ידי נוטריון לצרכי ביצוע אמנה 48 בדבר שמירת זכויות קיצבה של מהגרים, 1935.

       

       

      הצמדה 

      4.

      (א)

      כל סכום שנקבע בתקנות אלה, בין כשכר ובין כיסוד  לחישוב השכר, יוגדל ב15- בינואר, וב15- ביולי של כל  שנה (להלן- יום השינוי), לפי שיעור העליה של המדד  החדש לעומת המדד היסודי. 

       

      (ב)

      בתקנה זו- 

       

       

      "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

       

       

      "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; 

         

      "המדד היסודי" - לגבי השינוי שב15- בינואר 1987 המדד שפורסם ב15- באוקטובר 1986, ולגבי כל יום שינוי שלאחריו - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם. 

       

       

       

       

       

       

       

       

      תוכן חדש

      • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

           תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

      • AtricleHe11

        כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

      • AtricleHe13

        הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

      • AtricleHe14

        הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

      • על עצמי

        אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

      • אודותיי

        הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

      • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

        אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

      • התעריף המינימלי המומלץ

        כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

      • אני ממליץ לשתוק

        אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

      • AtricleHe22

        תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

      הדפסה

      חדשות

      • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

        רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

        ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

      • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

        ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

      • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

        פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

      • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

        הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.