לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

תרגום נוטריון


תרגום מסמכים נוטריוני, הינו תרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית.
המסמכים להם נדרש תרגום נוטריוני כוללים תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום של נוטריון כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

גירושין מבן זוג זר הנמצא בחו"ל

חתימת נוטריון


חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

תרגום נוטריון


תרגום מסמכים נוטריוני, הינו תרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית.
המסמכים להם נדרש תרגום נוטריוני כוללים תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום של נוטריון כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

נוטריון בתל-אביב


נוטריון בתל-אביב נדרש להיות זמין ללקוחות מהרגע להרגע. תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל, וממוקמות בה השגרירויות ונציגויות המדינות השונות. מרכז העסקים של המדינה ממוקם וגם הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד מתבצע בתל-אביב. לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב. זו הסיבה לצורך של נוטריון בתל-אביב להיות נגיש וזמין בכל עת. התעריף שעל-פיו עובד נוטריון בתל-אביב, זהה לתעריף שבו עובדים הנוטריונים ברחבי הארץ, ונקבע על-ידי משרד המשפטים. לא ניתן לחרוג מתעריף זה.

תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

נישואים אזרחיים בחו"ל הם האפשרות היחידה העומדת בפני בני זוג יהודים, שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא ברבנות, או בני זוג מעורבים (יהודי ושאינו יהודי), כיוון שמדינת ישראל אינה מאפשרת להינשא בנישואים אזרחיים. נישואים אזרחיים בחו"ל מוכרים בישראל, ומאפשרים לבני הזוג להירשם במשרד הפנים ובמרשם האוכלוסין. מי שמוגדרים כחסרי דת יכולים לבצע רישום במרשם ברית הזוגיות במשרד המשפטים. הם ייהנו מזכויות של זוג נשוי, אך לא יוכרו ככאלה.

חתונה אזרחי בקפריסין


כיום יש חברות שהפכו את טקס הנישואין האזרחי לטיול המשלב גם ירח דבש. חברות אלה נוהגות לארגן עבור לקוחותיה את כל המסמכים ולהדריך אותם לקראת החתונה. יחד עם זאת ניתן לארגן את החתונה גם באופן עצמאי, תוך חיסכון כספי. להל"ן ההנחיות לחתונה אזרחית בקפריסין:

  1.  שני בני הזוג פונים למשרד הפנים לקבלת תמצית רישום. מטרת התעודה היא להוכיח, שבני הזוג אינם נשואים. תמצית הרישום צריכה להיות עדכנית, עד 3 חודשים טרם הנישואין.

  2. תמצית הרישום צריך להיות מתורגם לאנגלית, בעיצוב זהה לחלוטין לתמצית הרישום המקורית. התרגום צריך להיות נוטריוני עם חותמת אפוסטיל. האישור והחותמת צריכים להיות על כל אחד מהמסמכים של כל אחד מבני הזוג – המקורי והמתורגם.

  3. על בני הזוג ליצור קשר עם "קצינת הנישואין" של העיר בה מתכוונים בני הזוג להתחתן. יש לשלוח לה בדואר האלקטרוני את המסמכים המקוריים והמתורגמים, ולתאם איתה מועד לעריכת הטקס. בתום הטקס יש לדאוג להעברת תעודת הנישואין למשרד המשפטים בניקוסיה, אשר יחתים אותה בחותמת אפוסטיל, כדי שהיא תהיה מוכרת בישראל.



רישום במשרד הפנים


רישום במשרד הפנים של זוגות נשואים אזרחית הוא פשוט ביותר. יש לגשת עם תעודת הנישואין, שעליה חותמת אפוסטיל, והרישום נעשה באופן מיידי.

מעמדם של נישואים אזרחיים


מעמדם של נישואים אזרחיים זהה לחלוטין לזה של נישואין דתיים, בתנאי שנעשו בחו"ל, ותעודת הנישואין הינה בעלת חותמת אפוסטיל. בני הזוג רשומים במרשם האוכלוסין בתעודות הזהות שלהם כזוג נשוי לכל דבר. מבחינת זכויותיהם, הרי שהם זהות לחלוטין לאלה של זוגות שנישאו בטקס דתי.

יתרונות הנישואין האזרחיים


היתרון המרכזי בנישואין אזרחיים הוא ביכולתו לתת מענה לזוגות שלא יכולים להינשא בטקס דתי, כי הם פסולי חיתון, או כי אחד מהם אינו יהודי, או שהוכחת יהדותם היא מורכבת. דוגמה לכך הם עולים חדשים. הנישואין מוכרים בישראל, הם רשומים במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות שלהם כזוג נשוי. התהליך, שכרוך בעריכת חתונה אזרחית, כרוך בהוצאה כספית, נסיעה קצרה לחו"ל, אך הוא אפשרי ונגיש לכל. יש הרואים בנישואין האזרחיים גם כפיתרון, לאלה שמאסו בממסד הדתי ואינם מעוניינים להינשא בטקס דתי. מדובר כאן באשליה, שהרי אם חלילה ירצו להתגרש, יגלו שאישור הגירושין, תלוי באישור בית הדין הרבני.

גירושים אזרחיים


גירושים אזרחיים מתבצעים בבית המשפט לענייני משפחה. בני הזוג הם אלה שיחליטו אם הגירושים יהיו בהסכמה, לאחר שבני הזוג יגיעו להסכם גירושין, או שיהיו כרוכים במאבק משפטי.  לאחר שבני הזוג הגישו בקשה לגירושין אזרחיים פונה נשיא בית המשפט לבתי הדין הדתיים (בהתאמה לדתם של בני הזוג), שהם המוסמכים לאשר את הגירושין. תהליך קבלת האישור מידי בית הדין הדתי אורך זמן, ועשוי להימשך מספר חודשים. במקרים בהם בני הזוג אינם משתייכים לדת כלשהי, כלומר אטאיסטים, תהליך הגירושין יהיה מהיר.

 

איחוד משפחות הוא מצב בו בני משפחה גרעינית (בדרך כלל בני זוג) שחיים במדינות שונות מבקשים להתאחד ולהתגורר יחד במדינה אחת. איחוד משפחות, שמאפשרות מדינות ממניעים הומניטריים, משמש לעיתים כפרצה, להגר למדינה שבה החוק לא היה מאפשר להגר אליה בדרך אחרת. אחת הדרכים לעשות זאת היא נישואים פיקטיביים. בניסיון להתגבר על פרצה זו, מציבות מדינות רבות תנאים ומגבלות להגירה תחת הקטגוריה של איחוד משפחות.
המקרים הנפוצים לבקשות לאיחוד משפחות נובע מהגירתם של חלק מבני המשפחה, או בגלל שינויי גבול. לעיתים קביעת קווי גבול חדשים בין מדינות מפצלות משפחות שלמות, מפרידות בין אחים, בין הורים לילדיהם ואף בין בני זוג. בעיה אמיתית נוצרת כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. זה קרה כשגרמניה פוצלה לגרמניה מזרחית ומערבית, קוריאה פוצלה לשתי מדינות. אצלינו בישראל נוצר צורך באיחוד משפחות פלסטיניות כתוצאה ממלחמת ששת הימים.

איחוד משפחות יהודים


איחוד משפחות בין יהודים בישראל אינו בעייתי כלל, כי כל אדם יהודי, זכאי לעלות ולהתגורר בה על-פי חוק השבות, פרט למקרי קיצון, בהם הוכח, שהאדם פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן בריאות הציבור או את ביטחון המדינה; או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

חוק השבות


חוק השבות נועד לאפשר לכל יהודי להגר לישראל. הוא אדם בן הדת היהודית, או כזה שהוריו, או אחד מהם, או אחד מסביו נחשב ליהודי. יהודי, שהמיר דתו, אינו זכאי לעלות לישראל. הגירת יהודים לישראל נקראת "עליה". מי שקיבל תעודת עולה, מקבל באופן אוטומטי תעודת זהות.

איחוד משפחות מרוסיה


איחוד משפחות מרוסיה אינו בעייתי כאשר הוא עונה לקריטריונים של חוק השבות. אנשים רבים וביניהם משפחו שלמות, שהזיקה להם לדת היהודית או קשרי הדם שלהם ליהדות מוטלים בספק ביקשו ועדיין מבקשים להגר לישראל מסיבות כלכליות. בשנת 1995 קבע משרד הפנים, כי בן זוג לא יהודי, שנישא לישראלי יהודי לא יוגדר כיהודי בהתאם לחוק השבות, ולא יקבל את כל הזכויות המגיעות ליהודי בהתאם לחוק השבות, וכמובן לא יקבל מיידית אזרחות ישראלית.

איחוד משפחות מברית המועצות


ברית המועצות חדלה בשנים האחרונות מלהתקיים. נהוג לכנות את המדינות שהיו תחת "ברית המועצות" כמדינות חבר העמים, או ברית המועצות לשעבר. כאשר משפחה שלימה עולה לישראל, יחד עם הילדים ואחד מבני הזוג אינו יהודי, משרד הפנים אינו מערים קשיים. כאשר אזרח זר מבקש להתאחד עם בן/בת הזוג הישראלים, למרות שנישאו, הוא לא יקבל מיד אזרחות. משרד הפנים יאפשר לו (בעקבות החלטת בג"צ) להתגורר בישראל, אבל רק כאשר הוא יגיע למסקנה, שאכן מדובר בנישואין אוטנטיים ולא פיקטיביים, יחל תהליך של קבלת אזרחות ישראלית. אזרחים ממדינות מזרח אירופה (ובכלל זה חלק ממדינות בריה"מ לשעבר) נדרשים לעמוד גם בחקירה של לשכת הקשר נתיב, על-מנת לוודא את מניעיהם האמיתיים להגיע לישראל, ואם בואם לא נועד לחבל בביטחון המדינה.

איחוד משפחות של בני דתות אחרות


כיום, בעולם גלובלי, האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים, שיובילו לנישואין, או מערכת יחסים שנמצאת תחת קטגוריה של "חיים משותפים" או "ידועים בציבור" היא בהחלט סבירה.
משרד הפנים גיבש נהלים שונים ומדיניות קשוחה, שמקשה מאד על איחוד משפחות של בני דתות אחרות.

האפשרויות העומדות בפני בני הזוג להסדרת החיים בישראל:

 


    1. הצהרה, שבני הזוג הינם ידועים בציבור. הצהרה זו דורשת ראיות והוכחות שונות. מומלץ להקפיד על ביצוע הנחיות משרד הפנים, על-מנת שלא לקבל את סירוב משרד הפנים וגירוש מישראל.

      1. החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל.


      חשוב לציין, שמרגע הגשת תעודת הנישואין או ההצהרה, בני הזוג נדרשים לעמוד באין ספור מבחנים לאישור אמיתות ההצהרה והנישואין. בתום תהליך מפרך, מסורבל, ולעיתים לא ממש ברור, זוכה בן הזוג הזר לתעודת האזרחות.

      כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),

       התש"ס-2000 1

      בתוקף סמכותה לפי סעיפים 81 ו–109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - החוק), מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
      1.
      הגדרות
      בכללים אלה -
      "
      ישיבה נוספת" - כל ישיבה שלאחר שתי הישיבות הראשונות, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה;
      "
      התעריף" - התעריף הנתון בתוספת;
      "
      שכר" - תמורה לשירות של עורך דין בכסף;
      "
      שכר מינימלי מומלץ" או "שכר מינימלי" - השכר הנקוב בתעריף, בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון;
      "
      תביעה" - לרבות הגנה, התנגדות לתביעה או כל בקשה אחרת;
      "
      מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.
      2.
      תעריף מינימלי מומלץ
      התעריף כאמור בסעיף 81 לחוק הוא בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת.
      3.
      הצמדה
      (
      תיקון התשס"ו)
      (א) הסכומים הקבועים בתעריף ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
      (ב) סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.
      (ג) המנהל הכללי של לשכת עורכי הדין יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב).
      (ד) בסעיף זה -
      "
      המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
      "
      המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
      "
      המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתם של כללים אלה - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2004.
      4.
      ביטול
      כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 - בטלים.
      5.
      תחילה
      תחילתו של פרט 9.א(2)(ב) ו–ב(2)(ב) בתוספת, 30 ימים מיום פרסומם של כללים אלה.
      [
      תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד]
      תוספת
      (
      סעיף 1)
      1.
      תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי וטריבונלים אחרים)
      א. תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן - ש"ח) -

      (1)
      עד 26,375 ש"ח - 15% מסכום התביעה ולא פחות מ–794 ש"ח
      (2)
      עולה על 26,375 ש"ח ואינה עולה על 107,217 ש"ח - 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ–3,963 ש"ח
      (3)
      עולה על 107,217 ש"ח - 10% מ–107,217 ש"ח ועוד 4% מיתרת סכום התביעה
      (4)
      עולה על 1,053,628 ש"ח - בהתאם למוסכם בין עורך הדין ללקוח, אך לא פחות מ–49,361 ש"ח
      ב. ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח
      2.
      תביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי) למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
      א. תביעות
      (1)
      עד 161,238 ש"ח - 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
      (2)
      עולה על 161,238 ש"ח ועד 403,096 ש"ח - 12.5% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
      (3)
      עולה על 403,096 ש"ח - 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
      ב. ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח
      3.
      בבית משפט שלום, בבית משפט מקומי, בבית משפט לתעבורה, בבית משפט למשפחה ובטריבונלים אחרים
      א. עניינים אזרחיים:
      (1)
      תביעה להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד, לגבי נכסי דלא ניידי, לפי שווי הנכס כשהוא פנוי - 2% מערך הנכס ולא פחות מ–5,354 ש"ח
      (2)
      תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין - לפי שווי המקרקעין כשהם פנויים - 3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין לפי שווים ולא פחות מ–5,354 ש"ח
      (3)
      תביעה לפסק דין הצהרתי, לצו מניעה או צו עשה - כמו תביעה כספית
      (4)
      תביעה שנושאה אינו ניתן להערכה בכסף - 5,354 ש"ח
      (5)
      תביעה לקצבה חודשית - כמו תביעה כספית, כאשר סכום התביעה לצורך חישוב השכר יהיה סכום הקצבה החודשית הנפסק כפול 48 (ארבע שנים)
      (6)
      בקשות לצווים זמניים - 1,835 ש"ח
      (7)
      בקשות ביניים אחרות - 629 ש"ח
      (8)
      בקשה לקביעת גיל. - 629 ש"ח2
      (9)
      ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 629 ש"ח
      ב. עניינים פליליים:
      (1)
      אישום בחטא - 1,152 ש"ח
      (2)
      אישום בעוון או בעבירה אחרת - 1,599 ש"ח
      (3)
      אישום בעבירה של גרימת מוות - 5,354 ש"ח
      (4)
      טיעון לעונש בלבד - 2,670 ש"ח
      (5)
      שחרור בערבות - 629 ש"ח
      (6)
      ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 435 ש"ח
      4.
      בבית המשפט המחוזי:
      א. עניינים אזרחיים:
      (1)
      ערעור אזרחי - 50% מהשכר שבערכאה הראשונה אך לא פחות מ–5,354 ש"ח
      (2)
      ישיבה נוספת - 640 ש"ח
      (3)
      פסק של בורר -
      (א) בקשה לאישור, בלי התנגדות - 1/3 מהשכר בגין תביעה כספית אילו הוגשה בעניין נושא הפסק

      (ב) בקשה לאישור, בהתנגדות - 2/3 מהשכר הנ"ל

      (ג) בקשה לביטול - 2/3 מהשכר הנ"ל

      (ד) ישיבה נוספת בבית המשפט המחוזי - 640 ש"ח

      (4)
      בקשה לצו קיום צוואה, או לצו ירושה או מינוי מנהל עיזבון, או בקשה משולבת של אלה:. 3

      (א) בלי התנגדות - 1.5% מערך העיזבון, אך לא פחות מ–3,634 ש"ח

      (ב) בהתנגדות - השכר הקבוע בפסקת משנה (א), בתוספת 25%

      (ג) ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים לעיל - 640 ש"ח

      (5)
      אפוטרופסות או אימוץ:. 4

      (א) בקשה לאימוץ או למינוי אפוטרופוס בלי התנגדות - 3,634 ש"ח

      (ב) בקשה כאמור, בהתנגדות - השכר האמור בפסקת משנה (א), בתוספת 25%

      (ג) כל בקשה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או על פי חוק האימוץ, התשמ"א-1981 - 1,835 ש"ח

      (ד) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 640 ש"ח

      (6)
      מזונות. 2 - כמפורט בפרק תביעות כספיות לעיל הערה: סכום התביעה לצורך חישוב השכר הוא סכום המזונות הנפסק בתביעה לתקופה של שנה אחת

      (7)
      ערעור מס הכנסה - מסים, ארנונות והיטלים, לרבות עררים לפני כל ועדה אחרת שבראשה שופט - 7.5% מסכום המס השנוי במחלוקת אך לא פחות מ–1,505 ש"ח

      (8)
      פשיטת רגל, פירוק חברה -

      (א) ייצוג נושה בכל שלבי הבקשה, למעט בהליכים נגד הנאמן או המפרק - 5,354 ש"ח ועוד 7.5% מהסכום שנגבה

      (ב) ייצוג חייב או חברה שפירוקה מבוקש - 5,354 ש"ח ועוד 2.5% מסכום תביעות החוב

      (ג) ישיבה נוספת בעניין זה - 640 ש"ח

      ב. עניינים פליליים:
      (1)
      משפטים פליליים - 3,175 ש"ח
      (2)
      ערעורים פליליים -
      (א) ערעור על פסק הדין - 1,670 ש"ח
      (ב) ערעור על גזר הדין בלבד - 1,024 ש"ח
      (ג) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 823 ש"ח
      ג. עניינים מינהליים:
      (1)
      עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים - 7,611 ש"ח
      (2)
      ישיבה נוספת - 640 ש"ח
      5.
      בבית המשפט העליון:
      (1)
      ערעור אזרחי - 50% מהשכר הקבוע לגבי הערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–7,105 ש"ח
      (2)
      ערעור פלילי -
      (א) ערעור על פסק הדין - 7,105 ש"ח
      (ב) ערעור על גזר הדין בלבד - 3,553 ש"ח
      (ג) בקשה, למעט בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - 3,553 ש"ח
      (3)
      בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - כמפורט בפסקה (2)(א) ו–(ב) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 1,401 ש"ח
      (4)
      בבית המשפט הגבוה לצדק -
      (א) בעניין צו שחרור לפי סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה - 3,553 ש"ח
      (ב) בכל עניין אחר, למעט בעניין צו שחרור, כאמור בפסקת משנה (א) - 10,129 ש"ח
      6.
      בבית הדין לעבודה:
      (1)
      תביעה כספית - כמו בתביעות כספיות בבתי משפט
      (2)
      תביעה שאיננה ניתנת להערכה בכסף - כמו בסעיף 3א(4)
      (3)
      ערעור לבית הדין הארצי - כמו ערעור לבית המשפט העליון
      7.
      בבית הדין לשכירות:
      (1)
      בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור דירת מגורים - 435 ש"ח לדירה בת חדר אחד ועוד 209 ש"ח לכל חדר בדירה בת יותר מחדר אחד
      (2)
      בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור בית עסק - סכום השווה לדמי שכירות של חודש אחד כנדרש בבקשת התשלום, אך לא פחות מ–435 ש"ח
      (3)
      בקשה לפסוק סכום מסוים לפי חלק ב' פרק ה' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או לדמי מפתח לפי חלק ג' לחוק האמור - כמפורט לגבי תביעות בעניינים אזרחיים לפי פסקה (1) או (2), הכל לפי העניין, אך לא פחות מ–494 ש"ח
      (4)
      ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) - 423 ש"ח
      8.
      בבית דין רבני:
      (1)
      היתר נישואין בלי התנגדות - 1,093 ש"ח
      (2)
      היתר נישואין שיש בו התנגדות - 2,142 ש"ח
      (3)
      אישור נישואין - 764 ש"ח
      (4)
      תביעה לשלום בית - 1,093 ש"ח
      (5)
      סידור גט בהסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 1,093 ש"ח
      (6)
      תביעה לגט בלי הסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 2,694 ש"ח

      (7)
      החזקת ילדים בלי התנגדות - 1,093 ש"ח

      (8)
      החזקת ילדים שיש בה התנגדות - 2,554 ש"ח

      (9)
      עריכת חוזה בין הצדדים (לצורך הכללתו בפסק הגט) - כשכר עריכת חוזה בניכוי הסכומים שנתקבלו לפי פסקאות (5), (6), (7) או (8) לפי העניין, אך לא פחות מ–2,105 ש"ח

      (10)
      תביעה שמותר להגישה גם לבית המשפט לענייני משפחה, או לרשם לענייני ירושה - השכר שנקבע לאותו עניין בסעיף 4

      (11)
      הקדשות - לפי שווי נכסי ההקדש בהתאם לסעיף 11(1) המתייחס לעריכת חוזים

      (12)
      אישור רווקות - 859 ש"ח

      (13)
      הפרדה - כמפורט בפסקאות (5) או (6), לפי העניין

      (14)
      ערעורים - 50% מהשכר הנקוב לפי העניינים לעיל בערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–782 ש"ח

      (15)
      ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (14) - 423 ש"ח

      9.
      הוצאה לפועל:

      א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות -

      (1)
      בעד הגשה לביצוע -

      (א) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע הוא עד 268,010 ש"ח - 5% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–382 ש"ח

      (ב) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 268,010 ש"ח, אך אינו עולה על 536,137 ש"ח - 4% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–13,341 ש"ח

      (ג) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 536,137 ש"ח - 3% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–21,395 ש"ח

      (2)
      (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)
      (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה
      א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב -
      (1)
      בעד הגשה לביצוע - כשסכום החוב הכלול בבקשה לביצוע התביעה -
      (א) עד 346 ש"ח - 235 ש"ח
      (ב) עולה על 353 ש"ח אך אינו עולה על 471 ש"ח - 353 ש"ח
      (ג) עולה על 471 ש"ח אך אינו עולה על 588 ש"ח - 471 ש"ח
      (ד) עולה על 588 ש"ח אך אינו עולה על 706 ש"ח - 588 ש"ח
      (ה) עולה על 706 ש"ח אך אינו עולה על 1,059 ש"ח - 706 ש"ח
      (ו) עולה על 1,059 ש"ח אך אינו עולה על 5,294 ש"ח - 706 ש"ח
      (ז) עולה על 5,294 ש"ח אך אינו עולה על 7,059 ש"ח - 882 ש"ח
      (ח) עולה על 7,059 ש"ח אך אינו עולה על 7,642 ש"ח - 1,059 ש"ח
      (ט) עולה על 7,642 ש"ח אך אינו עולה על 25,740 ש"ח - 15% מסכום התביעה
      (י) עולה על 25,740 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 10% מסכום התביעה, אך לא פחות מ–3,808 ש"ח
      (2)
      (א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייווסף לחוב בתיק, שכר טרחה בשיעור -
      (1)
      כשסכום החוב הפסוק הוא עד 8,839 ש"ח - 451 ש"ח
      (2)
      כשסכום החוב הפסוק עולה על 8,839 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 5% מסכום החוב הפסוק. השכר בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל ייחשב על פי החוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב, לרבות שכר הטרחה שהתווסף לפי פסקה (1).
      (ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה.
      ב. ביצוע שטרות
      (1)
      בעד הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל - כמו בתביעה כספית בבית המשפט, למעט בשניים אלה:
      (1)
      במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 413 ש"ח - יהיה השכר 141 ש"ח
      (2)
      במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 10,799 ש"ח - יהיה השכר 283 ש"ח
      (2)
      (א) בעד ניהול תיק הוצאה לפועל - לא שילם החייב את הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים אלה:
      (1)
      היה החוב הפסוק עד 268,010 ש"ח - 10% מהחוב הפסוק, ואולם אם קרן השטרות בפתיחת התיק לא עלתה על סך 1,483 ש"ח יתווסף לשכר הטרחה סכום של 494 ש"ח
      (2)
      עלה החוב הפסוק על סך 268,010 ש"ח אך לא עלה על 537,207 ש"ח - 8% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–26,858 ש"ח
      (3)
      עלה החוב הפסוק על סך 537,207 ש"ח - 6% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–42,903 ש"ח בפסקה זו, "החוב הפסוק" - החוב בתיק, למועד שבו חויב התיק בשכר הטרחה, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות, שנתחייב בהם החייב ולרבות שכר הטרחה שהתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)
      (ב) האמור בפסקת משנה (א) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה
      ג. הוצאה לפועל של פסקי דין להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד לגבי נכס דלא ניידי - מחצית שכר הטרחה כמפורט בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, אך לא פחות מ–553 ש"ח (סכום החוב הכולל לעניין חישוב שכר הטרחה, יהא שווים של המקרקעין כשהם פנויים)

      ד. ביצוע פסק דין בענייני מזונות - שכר טרחה בשיעורים המפורטים בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, לפי העניין, בגין כל חוב שלגביו ננקט הליך כלשהו

      10.
      בוררות:

      א. שכר ייצוג לפני בורר - 75% מהשכר בעניינים אזרחיים בבתי המשפט אך לא פחות מ–1,166 ש"ח

      ב. שכר הבורר - 1,166 ש"ח לישיבה, עד 3 שעות

      11.
      שירות מחוץ לבית המשפט:

      (1)
      עריכת חוזים:

      (א) שווי נושא החוזה אינו עולה על 80,654 ש"ח - 2% מהשווי, אך לא פחות מ–671 ש"ח

      (ב) שווי נושא החוזה עולה על 80,654 ש"ח אך אינו עולה על 320,572 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; ועוד 1.5% מיתרת הסכום העולה על 80,654 ש"ח

      (ג) שווי נושא החוזה עולה על 320,572 ש"ח אך אינו עולה על 646,108 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מיתרת הסכום העולה על 320,572 ש"ח

      (ד) שווי נושא החוזה עולה על 646,108 ש"ח אך אינו עולה על 1,938,404 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מיתרת הסכום העולה על 646,108 ש"ח

      (ה) שווי נושא החוזה עולה על 1,938,404 ש"ח אך אינו עולה על 3,231,195 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מ–1,292,296 הש"ח שלאחריהם ועוד 0.75% מיתרת הסכום העולה על 1,938,404 ש"ח

      (ו) שווי נושא החוזה עולה על 3,231,195 ש"ח - לפי הסכם אך לא פחות מ–32,057 ש"ח

      (ז) שווי נושא החוזה אינו ניתן לביטוי בכסף - לפי הסכם אך לא פחות מ–1,166 ש"ח

      (2)
      חוזה שכירות:

      (א) לדירות מגורים - סכום השווה למחצית דמי השכירות לחודש לכל חוזה

      (ב) לבתי עסק - סכום השווה לדמי שכירות לחודש לכל חוזה

      (3)
      עריכת צוואות:

      (א) צוואה רגילה - 1,835 ש"ח
      (ב) שתי צוואות הדדיות - 2,682 ש"ח
      (ג) הפקדת צוואה, שנערכה בידי אחר - 907 ש"ח
      (4)
      התייעצות, חוות דעת, התראות והרשאות:
      (א) התייעצות רגילה בלי בדיקת מסמכים - 541 ש"ח
      (ב) התייעצות הכוללת בדיקת מסמכים - 907 ש"ח
      (ג) חוות דעת בכתב - 907 ש"ח
      (ד) כתיבת מכתב התראה - 235 ש"ח
      (ה) הכנת תצהיר והחתמתו - 435 ש"ח
      (ו) הכנת כתב הרשאה כללי או בלתי חוזר - 435 ש"ח
      (5)
      תאגידים:
      (א) רישום חברה, אגודה שיתופית, עמותה (לפי תקנון מצוי) - 1,859 ש"ח
      (ב) שינוי במסמכי רישום תאגיד כנ"ל - 930 ש"ח
      (ג) רישום שותפות בלי הסכם שותפות - 930 ש"ח
      (ד) עריכת הסכמי שותפות או הסכמי התאגדות - על פי פסקה (1) המתייחסת לעריכת חוזים, פחות 10%, בצירוף שכר טרחה לרישום, כאמור לעיל
      (6)
      פירוק תאגידים מרצון - 3,553 ש"ח
      (7)
      עריכת שעבודים ורישום:
      (א) עריכה ורישום - 50% משכר טרחה הניתן בעד עריכת חוזה על סכום דומה
      (ב) במקרה שעורך הדין גם ערך את חוזה ההלוואה - בעד הרישום - תוספת של 25% על מה שקיבל בעד עריכת החוזה
      (8)
      סימני מסחר:
      (א) עריכת בקשה לרישום, בהעדר התנגדות - 907 ש"ח
      (ב) עריכת תשובה להשגה על לשכת הרישום - 907 ש"ח
      (ג) הופעה לפני הרשם במעמד צד אחד - 907 ש"ח
      (ד) התנגדות לרישום או הגנה בפני התנגדות - 1,859 ש"ח
      (ה) ערעור בבית המשפט העליון - לפי סעיף 5
      (9)
      רישום מקרקעין (לא כולל עסקאות שפסקה (10) חלה עליהן) :
      (א) ערך עורך הדין את החוזה בקשר לפעולה במקרקעין - לא יקבל שכר נפרד בשל פעולות הרישום
      (ב) לא ערך עורך הדין את החוזה - השכר כמפורט בפסקאות משנה (ג) עד (ו) להלן
      (ג) מכר, חליפין, מתנה ורישום זכות חכירה או חכירת משנה והעברה מחברה לבעלי הזכויות בה:
      (1)
      כששווי המקרקעין אינו עולה על 538,210 ש"ח - 1% משווי המקרקעין
      (2)
      כששווי המקרקעין עולה על 538,210 ש"ח - 1% מ–538,210 ש"ח הראשונים של השווי ועוד 0.75% מסכום השווי העודף על 538,210 ש"ח
      (ד) משכנתא:. 5
      (1)
      רישום משכנתא - 0.5% מסכום החוב המובטח במשכנתא אך לא פחות מ–859 ש"ח
      (2)
      העברת משכנתא - 907 ש"ח
      (3)
      הפטר או ביטול משכנתא - 907 ש"ח
      (ה) רישום הערת אזהרה:
      (1)
      ערך עורך הדין את החוזה או טיפל ברישום המקרקעין - 635 ש"ח

      (2)
      לא ערך עורך הדין את החוזה ולא טיפל ברישום המקרקעין - 907 ש"ח
      (ו) חלוקה ופיצול - השכר על אותה פעולה כאילו היתה זו פעולת מכר באותם מקרקעין, בתוספת 50% ממנו
      (ז) רישום מחדש שלא בהסדר קרקעות:
      (1)
      הרישום כרוך בהגשת בקשה או תביעה לבית המשפט כולל הבקשה או התביעה - השכר על אותה פעולה כאילו היתה פעולת מכר באותם מקרקעין
      (2)
      בלי פניה או זיקה לבית המשפט - 50% מהשכר המגיע כאילו זו פעולת מכר באותם מקרקעין
      (ח) רישום מקרקעין לפי צו ירושה או קיום צוואה
      (1)
      כאשר עורך הדין טיפל בהשגת צו - בלי תשלום נוסף
      (2)
      כאשר עורך הדין לא טיפל בהשגת הצו - 1,859 ש"ח בגין כל יחידת מקרקעין שנרשמה
      (10)
      רישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן:. 6
      (א) בעד רישום פעולות מכר, מכר בלי תמורה, חליפין, מתנה, חכירה וחכירת משנה לפי חוזה בין הרוכש והקבלן ישולם לעורך דינו של הקבלן - 1% משווי הדירה הנקוב בחוזה
      (ב) טיפול ברוכשים נוספים בבית שרישומו כבית משותף מתעכב - 0.25% ולא פחות מ–3,024 ש"ח
      (ג) בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות, ישולם לעורך דינו של הקונה - 0.25% משווי הדירה הנקוב בחוזה
      (11)
      בתים משותפים:
      (א) בקשה או כתב התנגדות לבקשה -
      (1)
      בלי הופעה - 1,152 ש"ח
      (2)
      בעד כל הופעה - 635 ש"ח
      (ב) רישום בפנקס בתים משותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס - 517 ש"ח לחדר
      (12)
      מסים, ארנונות והיטלים (להוציא מס הכנסה), עריכת ערעור או ערר, כולל הופעה לפני ועדת ערר - 7.5% מהסכום השנוי במחלוקת ולא פחות מ–859 ש"ח ט"ז בשבט התש"ס (23 בינואר 2000)
      חאלד אחמד זועבי
      יושב ראש המועצה הארצית
      של לשכת עורכי הדין
      נתאשר.
      יוסף ביילין
      שר המשפטים
      1.
      י"פ 4852, התש"ס (9.2.2000), עמ' 2558.
      תיקונים: י"פ 5149, התשס"ג (21.1.2003), עמ' 1208;
      ק"ת 6447, התשס"ו (28.12.2005), עמ' 249;
      י"פ 5477, התשס"ו (5.1.2006), עמ' 1101 [התשס"ו (מס' 2)];
      י"פ 5653, התשס"ז (22.4.2007), עמ' 2402;
      י"פ 5744, התשס"ח (27.11.2007), עמ' 708;
      י"פ 5758, התשס"ח (3.1.2008), עמ' 1294 [התשס"ח (מס' 2)];
      י"פ 5896, התשס"ט (6.1.2009), עמ' 1588;
      י"פ 6040, התש"ע (30.12.2009), עמ' 1175;
      י"פ 6179, התשע"א (26.12.2010), עמ' 1802;
      י"פ 6373, התשע"ב (8.2.2012), עמ' 2454;
      י"פ 6522, התשע"ג (1.1.2013), עמ' 1948;
      י"פ 6731, התשע"ד (9.1.2014), עמ' 2879.
      2.
      כיום בבית משפט לענייני משפחה.
      3.
      כיום ברשם לענייני ירושה או בבית משפט לענייני משפחה לפי העניין.
      4.
      כיום בבית משפט לענייני משפחה.
      5.
      בכפוף לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן - צו רישום זכויות), שפורסם בק"ת 6010, התש"ס, עמ' 157.
      6.
      בכפוף לצו רישום זכויות.


      תוכן חדש

      • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

           תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

      • AtricleHe11

        כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

      • AtricleHe13

        הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

      • AtricleHe14

        הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

      • על עצמי

        אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

      • אודותיי

        הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

      • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

        אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

      • התעריף המינימלי המומלץ

        כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

      • אני ממליץ לשתוק

        אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

      • AtricleHe22

        תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

      הדפסה

      חדשות

      • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

        רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

        ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

      • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

        ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

      • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

        פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

      • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

        הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.