לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

נוטריון בתל-אביב


תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל. בתל-אביב ממוקמות השגרירויות ונציגויות המדינות השונות, המרכז העסקי של המדינה ממוקם בתל-אביב, הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד נמצא בתל-אביב.
לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב.

זו הסיבה ששירותי נוטריון בתל-אביב צריכים להיות נגישים ללקוח ""מעכשיו לעכשיו"". כלומר, עליו להיות ערוך לקבל פניות, שלא נקבעו מראש, ולהעניק להם מענה מיידי, כי הלקוח הגיע מיישוב מרוחק מהעיר.","מה זה נוטריון?",
נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית שונות בין אדם יהודי לבין לא יהודים. בעוד שהאזרחות ליהודים ניתנת כאשר הם מוכיחים שהם יהודים, הרי שעבור מהגרים לא יהודים הדרך ארוכה, רצופת קשיים, וכלל לא בטוח שבסופה יקבלו אזרחות.

חוק האזרחות


חוק האזרחות נחקק ב- 1952, והוא קובע מהם התנאים לקבלת מעמד של אזרח במדינת ישראל. להלן עיקרי החוק: מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינת לאום יהודית, ששואפת שרוב אזרחיה יהיו יהודים. מהגרים יהודים מקבלים אזרחות מיד עם עלייתם ארצה, אלא אם יש נגדם רישום פלילי או שהם חולים במחלה חמורה ומדבקת, שמהווה סיכון בריאותי לציבור. בנוסף, כל מי שנולד בישראל ואין לו אזרחות אחרת בין הגילאים 18-21 ואם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות, זכאי לאזרחות ישראלית.
ילדיו של אזרח ישראלי הם אזרחי המדינה, גם אם נולדו בחו"ל.

זכאות לאזרחות ישראלית


כל מי שעונה לקריטריונים של חוק השבות ועלה לישראל זכאי לאזרחות ישראלית. חוק האזרחות ובג"צ יצרו שורה של קריטריונים ללא יהודים, שמבקשים להיות אזרחי מדינת ישראל.

חוק השבות


חוק השבות מאפשר לכל מי שמוצאו יהודי (ולא המיר את דתו), לבקש אשרת עלייה לישראל, ולהיות זכאי לקבל אותה. עם עלייתו לארץ יקבל תעודת עולה ותעודת זהות. במקרים קיצונים יהודים לא מקבלים אשרת עלייה, והם: מי שפגע בביטחון המדינה, מי שיש נגדו רישום פלילי, מי שחולה במחלה המהווה סיכון בריאותי לכלל תושבי ואזרחי המדינה.

מי זכאי לאזרחות ישראלית?


לפי חוק האזרחות זכאים לאזרחות אנשים שעונים לקריטריונים הבאים:


  • אנשים שחיו בתחומי ישראל ונשארו לגור בה כשהפכה למדינה קיבלו אזרחות ישראלית מלאה.

  • אדם שנולד בישראל והוריו, או רק אחד מהם, הם אזרחי ישראל. זכאי לאזרחות ישראלית,

  • אדם שנולד מחוץ לישראל, אבל הוריו, או רק אחד מהם ישראלים, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת, אם גם הוא יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

  • אדם שאומץ כחוק על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי, ייחשב אף הוא לאזרח ישראל.

  • מי שנולד בשטח מדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת ביום לידתו, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, בתנאי שחי ב- 5 השנים האחרונות לגילאי 18-21 בישראל.

  • אדם שנישא לישראלי בחו"ל יעבור תהליך של 4-5 שנים במשרד הפנים, שבסופו תוענק לו אזרחות.

  • אדם שאינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים לקבל אזרחות ישראלית, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש אזרחות בתנאי שעמד במספר תנאים: נמצא בישראל. היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. זכאי לתושבות קבע. השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. יודע ידיעת-מה את השפה העברית. ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

  • לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקר ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר.

 

אזרחות ליוצאי ברית המועצות


בקרב יוצאי ברית המועצות קיימים המון מקרי נישואין בין יהודים ולא יהודים. יש רבים שעל-פי ההלכה אינם יהודים, אך בקשרי הדם שלהם הם שייכים לעולם היהודי. מי שאינו יהודי על פי ההלכה, אך בן או נכד ואפילו נין ליהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. מי שאינו יהודי אך נישא בבריה"מ ליהודייה זכאי לעלות לארץ וכאשר עבר את מבחני משרד הפנים ניתנת לו תעודת זהות ישראלית.

אזרחות ישראלית לידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

נוטריון בתל-אביב


נוטריון בתל-אביב נדרש להיות זמין ללקוחות מהרגע להרגע. תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל, וממוקמות בה השגרירויות ונציגויות המדינות השונות. מרכז העסקים של המדינה ממוקם וגם הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד מתבצע בתל-אביב. לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב. זו הסיבה לצורך של נוטריון בתל-אביב להיות נגיש וזמין בכל עת. התעריף שעל-פיו עובד נוטריון בתל-אביב, זהה לתעריף שבו עובדים הנוטריונים ברחבי הארץ, ונקבע על-ידי משרד המשפטים. לא ניתן לחרוג מתעריף זה.

 

 תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978- 

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק הנוטריונים, תשל"ו1976-, ושאר  הסמכויות שהוענקו לי כדין, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי  סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

"שכר שירותים 

1.

בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות:

 טור א'השירות

טור ב' שיעור השכר בש"ח

 

 

 

1.

אימות חתימה -

 

 

(א)

אימות חתימה יחיד כחותם ראשון 

166.00

 

(ב)

כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך 

66.00

 

(ג)

אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה בנוסף לשכר לפי פסקאות (א) או (ב) 

66.00

 

(ד)

ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, בנוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור 

66.00

 

(ה)

היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון -תיווסף 

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

2.

(א)

אישור העתק צילומי של מסמך-

 

   

לעמוד הראשון

66.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

 

(ב)

אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף לאישור הראשון-

 
   

לעמד הראשון

22.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

3.

(א)

אישור נכונות של תרגום-

 

 

 

 

 

 

(1)

עד מאה המילים הראשונות שבתרגום 

208.00

   

2)

לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מילים 

166.00

 

 

(3)

לכל מאה מילים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המילים הראשונות

80.00

 

(ב)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו  תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון

66.00

 

טור א'

השירות

טור ב'

שיעור השכר בש"ח

     

4.

אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה1965- - 

 

 

(א)

לחותם ראשון

241.00

 

(ב)

לכל חותם נוסף 

124.00

 

(ג)

ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור

74.00

 

(ד)

היה אישור הצוואה כרוך בתרגומה בידי הנוטריון, תיווסף סכום של

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו שבצוואה 

5.

אישור שפלוני נמצא בחיים 

166.00

6.

קבלה ואישור של תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת - 

 
 

(א)

למצהיר הראשון 

168.00

 

(ב)

לכל מצהיר נוסף 

67.00

 

(ג)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תצהיר, לכל אישור נוסף 

66.00

 

(ד)

היה אישור התצהיר כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

7.

העדה של מסמך סחיר, לרבות תרגום במידת הצורך- 

 
 

(א)

אם הסכום שעליו נדרש לערוך את ההעדה אינו עולה על 76,800.00 שקלים חדשים 

1,058.00

 

(ב)

עלה הסכום האמור על 76,800.00 שקלים חדשים 

2,265.00

 

 

הכל נוסף על הוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום ההעדה וחזרה.

 

7א.

רישום הערה  בדבר ביטול ייפוי כח או מסמך אחר לפי תקנה 5 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן תקנות הנוטריונים)- 

 

(א)

קבלת הודעת הביטול  ורישומה כהערה בעותק של ייפוי הכוח או המסמך השמור בידי הנוטריון לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

 

177.00

 

(ב)

הוצאת  העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

64.00

 

(ג)

לכל העתק נוסף

64.00

 

 

 

 

   

 

 

8.

כל פעולה אחרת שנוטריון מוסמך לעשות לפי כל דין, ושלא נקבע לה שכר בתקנות אלה

הסכום שנקבע לפעולה בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, ובאין קביעה כאמור - הסכום שנקבע בו לפעולה הדומה לה ביותר, ובאין קביעה - 267.00

       

 

     

9.

(א)

עשיית פעולות שנוטריון מוסמך לעשותן לפי כל דין, שלא במשרדו של הנוטריון ועל פי בקשתו המפורשת של מקבל השירות לתתו במקום אחר-למעט פעולה שלפי טיבה אין לבצעה במשרדו-בנוסף לשכר הנקוב בפריטים 1 8 ו-11, לפי הענין, ובנוסף על הוצאות הנסיעה ממשרד הנוטריון למקום מתן השירות וחזרה- יהא מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהא: 

 
   

(1)

לשעה הראשונה או לחלק ממנה מיציאת הנוטריון ממשרדו ועד שובו

538.00

 

 

(2)

לכל מחצית שעה נוספת או לחלק ממנה

166.00

 

(ב)

נתבקש נוטריון לעשות פעולות באותו מקום, בעת ובעונה אחת, בידי מספר בני אדם, יהא חלקו של כל מבקש שירות באותו מעמד בהוצאות הנסיעה כאמור בפסקה (א) כחלקו בסך כל מבקשי שירות באותו מעמד. 

 
 

(ג)

יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות לשם עשיית פעולה, והפעולה אותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהא הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 

 

10.

ניתן השירות בין השעות 19.00 עד 08.00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה בגדר פרט 9 - יווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד8  ו-11 לפי העניין.

 

11.

(א)

אימות הסכם ממון הנעשה  לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

368.00

 

(ב)

ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים  של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף

64.00

 

(ג)

היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון

12.

ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו-11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של

88.00 

עריכת עותק במילוי חובה שבדין 

2.

נעשה עותק נוסף של אישור שלא כשירות ללקוח אלא במילוי חובה שבדין בדבר שמירת העותק בידי נוטריון או בדבר המצאת העותק לרשות ציבורית- לא ייגבה שכר נוסף בשל העותק האמור.

תחולה

3.

תקנות אלה לא יחולו על שירות שניתן על ידי נוטריון לצרכי ביצוע אמנה 48 בדבר שמירת זכויות קיצבה של מהגרים, 1935.

 

 

הצמדה 

4.

(א)

כל סכום שנקבע בתקנות אלה, בין כשכר ובין כיסוד  לחישוב השכר, יוגדל ב15- בינואר, וב15- ביולי של כל  שנה (להלן- יום השינוי), לפי שיעור העליה של המדד  החדש לעומת המדד היסודי. 

 

(ב)

בתקנה זו- 

 

 

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 

 

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; 

   

"המדד היסודי" - לגבי השינוי שב15- בינואר 1987 המדד שפורסם ב15- באוקטובר 1986, ולגבי כל יום שינוי שלאחריו - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחד ומנהלים משק בית משותף, אך בוחרים שלא להינשא. בני הזוג הינם בעלי חובות וזכויות דומים לאלה של זוג נשוי. המקרים השכיחים של זוגות שמכריזים על עצמם כידועים בציבור, הם זוגות, שזה להם פרק ב', לאחר גירושין או כתוצאה ממוות של הבעל או האישה. אוכלוסייה אחרת של ידועים בציבור הם בני זוג שלא יכולים להינשא בטקס דתי, או שאינם רוצים בכך.

הסכם ממון


הסכם ממון נועד להגדיר את מערכת היחסים הממונית וההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג. בהסכם הממון מוגדרים הנכסים שכל אחד מבני הזוג מביא איתו ערב עריכת ההסכם, אם ואיזה רכוש ובאיזה אופן נכנסים להגדרת השיתוף. הסכם הממון מגדיר את המועד בו יחל השיתוף בין בני הזוג, אופן ניהול משק הבית המשותף, תהליך רכישת נכסים משותפים, כללים לניהול קונפליקטים בנושא הממון ובמיוחד במקרים של פירוק הזוגיות.

הסכם ממון רווח במקרים, שבהם הזוגיות היא פרק ב', או גיל מבוגר, שבו כל אחד מבני הזוג כבר צבר נכסים, או לקראת נישואים של בני זוג צעירים, בהם הדרישה להסכם הממון באה מצד ההורים של בני הזוג. נהוג לחשוב, שהסכם ממון נועד להבטיח את רכושם של כל אחד מבני הזוג במקרה של פרידה. להסכם ערך חשוב בתחזוק הזוגיות, שכן הוא נערך בשעה שבני הזוג באים עם כוונות טובות, וחושבים על בניית החיים המשותפים. משמעות ההסכם היא, מניעת קונפליקטים עתידיים סביב נושא הממון, הרכוש הפרטי והרכוש המשותף. בהסכם נקבע מנגנון לפיו יחולק הרכוש המשותף בין בני הזוג במקרה של פרידה. הסכם יחסי ממון חשוב מאד גם כשמחליטים להינשא, או להישאר תחת ההגדרה של ידועים בציבור.

מה פרק הזמן שלאחריו אפשר להיחשב ידועים בציבור?


הפסיקה מתייחסת לזוג שמנהל משק בית משותף במשך שלושה חודשים כידועים בציבור בדרך כלל נדרשת לפחות שנה של חיים משותפים, כדי שאדם יוכל לטעון שהוא ידוע בציבור. יחד עם זאת, במקרים של פרידה, הכללים אינם בבחינת שחור ולבן. כבר קרה שבית המשפט הגדיר זוג שחיו שנים רבות יחד כחברים בלבד, כיוון שלא הוכחה טענת שיתוף. מנגד, במקרים אחרים קבע בית המשפט, שזוגות, שחיו יחד רק בחלק מהשבוע נחשבים לידועים בציבור.

יתרונות הסכם ממון בין ידועים בציבור


הסכם הממון הוא מסמך משפטי, שמגדיר את כוונות השיתוף בין בני הזוג. הסכם הממון מאפשר לכל אחד מבני הזוג להמשיך ולהחזיק ברכוש, שאותו הביא למערכת היחסים החדשה. הוא מגדיר את המועד שבו הם מתחילים לנהל חיים יחד מתוך כוונות שיתוף ביניהם, אופן ניהול משק הבית המשותף. ההסכם מתייחס גם למצבים בהם יחליטו לרכוש רכוש משותף, וקובע נהלים ברורים לעניין זה.

הגנה על דירה ו/או על רכוש שנתקבלו בירושה


בעיקרון דירה ו/או רכוש שנתקבלו בירושה ערב הנישואים, או במהלכם, אינם נכללים במסגרת איזון המשאבים, ובמקרה של פרידה, היא נשארת בידי בן הזוג, הבעלים. ישנם מקרים, בהם הבעלות על הדירה, שניתנה בירושה אינה מובטחת לבן הזוג, הבעלים, בזמן פרידה. הנה 3 דוגמאות:


  • כאשר הדירה מושכרת, ושכ"ד נכנס לחשבון המשותף.

  • כאשר בני הזוג גרים בדירה, ושניהם נושאים בעלויות התחזוקה, שיפוצים וכו'.

  • כאשר הדירה נמכרת ותחתיה רוכשים דירה חדשה, שעבורה לקחו בני הזוג משכנתא.

 

ניתן להגן על הדירה בשתי דרכים:

 


  • בהסכם ממון, שאותו ניתן לעשות גם במהלך חיי הנישואין.

  • להימנע משימוש בדירה, שקשור לחיים המשותפים.

חובותיו של הנוטריון באישור ייפוי כח


עוד לפני עריכת המסמך או אימות החתימות, חייב הנטוריון לוודא, שהפעולות אותן יבצע מיופה הכח הינן בעלות כשרות משפטית:
• לוודא שמייפה הכח עושה זאת מרצונו החופשי, ומבין את משמעות ייפוי הכח.
• יש לוודא שמייפה הכח הוא כשיר משפטית.
• על הנוטריון לוודא את כשירותו המשפטית של מיופה הכח. במידה וקיים חשש לאי כשירות הנוטריון לא יאשר את ייפוי הכח.

חתימת נוטריון



חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

נוטריון בתל-אביב



נוטריון בתל-אביב נדרש להיות זמין ללקוחות מהרגע להרגע. תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל, וממוקמות בה השגרירויות ונציגויות המדינות השונות. מרכז העסקים של המדינה ממוקם וגם הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד מתבצע בתל-אביב. לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב. זו הסיבה לצורך של נוטריון בתל-אביב להיות נגיש וזמין בכל עת. התעריף שעל-פיו עובד נוטריון בתל-אביב, זהה לתעריף שבו עובדים הנוטריונים ברחבי הארץ, ונקבע על-ידי משרד המשפטים. לא ניתן לחרוג מתעריף זה.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:


  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.

 

עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

    רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

    ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

  • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

    ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

  • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

    פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

  • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

    הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.