לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

תהליך גירושין מבן זוג זר, הנמצא בחו"ל, כולל תרחישים שונים. למשל, זוג מעורב שחי בחו"ל. בת הזוג הישראלית לוקחת את הילדים ומגיעה לארץ. הבעל מגיע לארץ וכאן הוא מוצא תביעה לגירושין וצו עיכוב יציאה מן הארץ. במקרה כזה הוא עלול למצוא את עצמו מאשר את הגירושין, ונותן גט (במקרה הצורך), מתוך סחיטה. יתכן ואם ישאיר ערבויות כספיות גבוהות יוכל לעזוב את הארץ לפני מתן הגט, אבל הדבר אינו מובטח, בגלל החשש, שישאיר את אשתו עגונה.

במקרים רבים, יש צורך להגיש תביעה להגיש תביעה נגד בן זוג זר הנמצא בחו"ל. במקרה כזה התובע צריך לבקש מבית המשפט אישור המצאה מחוץ לתחום, שמטרתו להודיע לבן הזוג על התביעה, ולאפשר לו להגן על עצמו. במסגרת הגשת הבקשה יש להודיע לבית המשפט את כתובת הנתבע, וכן את הדרך בה התביעה תישלח אליו. בית-המשפט מכיר בקושי של הנתבע להגיע לארץ ויהיה נכון במקרים מסוימים לקיים דיון אחד או שניים בנוכחות העורך דין המייצג בלבד. לאחר מכן יצטרך הנתבע להגיע לארץ. לקראת הגשת התביעה תעלה השאלה, מה קורה כאשר הדין במדינה הזרה שונה מהדין בישראל, ועל-פי איזה דין תוכרע התביעה. לכן בתביעות מסוג זה רצוי לפנות לעו"ד, או למשרד עו"ד שמתמחה בדיני משפחה ובחוק הבינ"ל.

נישואים אזרחיים בחו"ל


מדינת ישראל איננה מכירה בנישואין אזרחיים שמתקיימים בארץ. לפיכך, אין זה משנה אם בני הזוג מעורבים (יהודי ישראלי ואזרח זר), או ששניהם יהודים. משרד הפנים מכיר רק בנישואין אזרחיים שמתקיימים בחו"ל. רוב הישראלים בוחרים להינשא בקפריסין או בפראג, שהם יעדים קרובים ואטרקטיביים, כדי לחגוג את האירוע. על-מנת להירשם כנשואים בחו"ל עליהם להביא עימם מסמך של תמצית רישום ממשרד הפנים הישראלי, שיכלול את מצבם המשפחתי. המסמך צריך להיות מתורגם על-ידי נוטריון. בנוסף הם צריכים להצטייד בדרכון בתוקף, שתי תמונות, אישור ממקום העבודה וכרטיסי טיסה. כל המסמכים צריכים להיות חתומים בחותמת אפוסטיל אצל נוטריון. במדינות מסוימות יידרשו בני הזוג להציג כשרות לנישואין מישראל. בסיום הטקס יקבלו בני הזוג תעודת נישואין מקורית, חותמת אפוסטיל ואישור מטעם הקונסוליה הישראלית.

התרת נישואין אזרחיים


רבים מהישראלים היהודים, שבחרו להינשא בנישואין אזרחיים, יופתעו לגלות שהתרת הנישואין עוברת בבית הדין הרבני, אשר צריך לאשר לבית המשפט לענייני משפחה את הגירושין.במקרים בהם בני הזוג מעורבים, התרת הנישואין מתבצעת בבית המשפט לענייני משפחה. גירושין בחו"ל, במדינה בה נישאו עלולים לעורר קשיים בישראל.

האם זוגות מעורבים יכולים להתגרש בבית דין רבני בהסכמה?


במקרה ובני הזוג מעורבים, האפשרות היחידה שעומדת לרשותם היא גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.

 

איחוד משפחות הוא מצב בו בני משפחה גרעינית (בדרך כלל בני זוג) שחיים במדינות שונות מבקשים להתאחד ולהתגורר יחד במדינה אחת. איחוד משפחות, שמאפשרות מדינות ממניעים הומניטריים, משמש לעיתים כפרצה, להגר למדינה שבה החוק לא היה מאפשר להגר אליה בדרך אחרת. אחת הדרכים לעשות זאת היא נישואים פיקטיביים. בניסיון להתגבר על פרצה זו, מציבות מדינות רבות תנאים ומגבלות להגירה תחת הקטגוריה של איחוד משפחות.
המקרים הנפוצים לבקשות לאיחוד משפחות נובע מהגירתם של חלק מבני המשפחה, או בגלל שינויי גבול. לעיתים קביעת קווי גבול חדשים בין מדינות מפצלות משפחות שלמות, מפרידות בין אחים, בין הורים לילדיהם ואף בין בני זוג. בעיה אמיתית נוצרת כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. זה קרה כשגרמניה פוצלה לגרמניה מזרחית ומערבית, קוריאה פוצלה לשתי מדינות. אצלינו בישראל נוצר צורך באיחוד משפחות פלסטיניות כתוצאה ממלחמת ששת הימים.

איחוד משפחות יהודים


איחוד משפחות בין יהודים בישראל אינו בעייתי כלל, כי כל אדם יהודי, זכאי לעלות ולהתגורר בה על-פי חוק השבות, פרט למקרי קיצון, בהם הוכח, שהאדם פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן בריאות הציבור או את ביטחון המדינה; או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

חוק השבות


חוק השבות נועד לאפשר לכל יהודי להגר לישראל. הוא אדם בן הדת היהודית, או כזה שהוריו, או אחד מהם, או אחד מסביו נחשב ליהודי. יהודי, שהמיר דתו, אינו זכאי לעלות לישראל. הגירת יהודים לישראל נקראת "עליה". מי שקיבל תעודת עולה, מקבל באופן אוטומטי תעודת זהות.

איחוד משפחות מרוסיה


איחוד משפחות מרוסיה אינו בעייתי כאשר הוא עונה לקריטריונים של חוק השבות. אנשים רבים וביניהם משפחו שלמות, שהזיקה להם לדת היהודית או קשרי הדם שלהם ליהדות מוטלים בספק ביקשו ועדיין מבקשים להגר לישראל מסיבות כלכליות. בשנת 1995 קבע משרד הפנים, כי בן זוג לא יהודי, שנישא לישראלי יהודי לא יוגדר כיהודי בהתאם לחוק השבות, ולא יקבל את כל הזכויות המגיעות ליהודי בהתאם לחוק השבות, וכמובן לא יקבל מיידית אזרחות ישראלית.

איחוד משפחות מברית המועצות


ברית המועצות חדלה בשנים האחרונות מלהתקיים. נהוג לכנות את המדינות שהיו תחת "ברית המועצות" כמדינות חבר העמים, או ברית המועצות לשעבר. כאשר משפחה שלימה עולה לישראל, יחד עם הילדים ואחד מבני הזוג אינו יהודי, משרד הפנים אינו מערים קשיים. כאשר אזרח זר מבקש להתאחד עם בן/בת הזוג הישראלים, למרות שנישאו, הוא לא יקבל מיד אזרחות. משרד הפנים יאפשר לו (בעקבות החלטת בג"צ) להתגורר בישראל, אבל רק כאשר הוא יגיע למסקנה, שאכן מדובר בנישואין אוטנטיים ולא פיקטיביים, יחל תהליך של קבלת אזרחות ישראלית. אזרחים ממדינות מזרח אירופה (ובכלל זה חלק ממדינות בריה"מ לשעבר) נדרשים לעמוד גם בחקירה של לשכת הקשר נתיב, על-מנת לוודא את מניעיהם האמיתיים להגיע לישראל, ואם בואם לא נועד לחבל בביטחון המדינה.

איחוד משפחות של בני דתות אחרות


כיום, בעולם גלובלי, האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים, שיובילו לנישואין, או מערכת יחסים שנמצאת תחת קטגוריה של "חיים משותפים" או "ידועים בציבור" היא בהחלט סבירה.
משרד הפנים גיבש נהלים שונים ומדיניות קשוחה, שמקשה מאד על איחוד משפחות של בני דתות אחרות.

האפשרויות העומדות בפני בני הזוג להסדרת החיים בישראל:

 


    1. הצהרה, שבני הזוג הינם ידועים בציבור. הצהרה זו דורשת ראיות והוכחות שונות. מומלץ להקפיד על ביצוע הנחיות משרד הפנים, על-מנת שלא לקבל את סירוב משרד הפנים וגירוש מישראל.

      1. החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל.


      חשוב לציין, שמרגע הגשת תעודת הנישואין או ההצהרה, בני הזוג נדרשים לעמוד באין ספור מבחנים לאישור אמיתות ההצהרה והנישואין. בתום תהליך מפרך, מסורבל, ולעיתים לא ממש ברור, זוכה בן הזוג הזר לתעודת האזרחות.

      בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

      מעמד לבן זוג זר


      משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:


      • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

      • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.

       

      עליה לישראל, חוק השבות


      עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

      זוגות מעורבים


      גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
      יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

      ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


      הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

      בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

      מעמד לבן זוג זר


      משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:

      • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

      • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.


      עליה לישראל, חוק השבות


      עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

      זוגות מעורבים


      גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
      יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

      ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


      הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

      הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.


      לאCohenחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.


      אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית.  אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.


      מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.

      העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

      נישואין אזרחיים


      כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד של תושבות קבע.

      הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין


      אחד המסמכים, שעשויים לשכנע את משרד הפנים בכנות הנישואים עם בן הזוג הזר הוא הסכם נישואין ויחסי ממון. הסכם כזה, כשיש לו תוקף משפטי מעיד על כוונה כנה למסד את הזוגיות בברית הנישואין ולהקים יחד משפחה. הסכם יחסי ממון טרם נישואין נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. ההסכם מגדיר את הרכוש בו מחזיק כל אחד מבני הזוג טרם הנישואין, וקובע אם הרכוש או חלקו יהפוך לרכוש משותף, או שיישאר בידי כל אחד מהם בנפרד. ההסכם מגדיר את אופן השיתוף הפיננסי בין בני הזוג, ההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג, את מועד תחילת השיתוף, וסוגיות בנושא רכישת נכסים משותפים (תכניות פיננסיות, נכסי נדל"ן, רכב וכל רכוש אחר). ההסכם גם מגדיר את פירוק השותפות הכלכלית במקרה של פירוק הזוגיות, וקובע כללים לחלוקת הרכוש. יתרונו הגדול של הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין הוא בכך, שבזמן עריכתו בני הזוג נמצאים בתקופה טובה בזוגיות שלהם ומסוגלים להגדיר את נושא הרכוש ויחסי הממון באופן הוגן.

      אזרחות ישראלית ומשרד הפנים


      תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'. בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל. אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

      הסדרת מעמד לבן זוג זר השוהה שלא כדין


      כאשר בן הזוג הזר הוא במעמד של שוהה שלא כדין בישראל, משרד הפנים עלול לבקש ממנו לעזוב את הארץ, עוד לפני סיום הטיפול בבקשתו. זאת בתנאי שקיים חשש, שמא מערכת היחסים בין בני הזוג היא פיקטיבית. משרד הפנים חייב לזמן את בני הזוג ולאפשר להם לטעון את טענותיהם נגד ההחלטה. במקרים כאלה לבני הזוג שמורים סעדים שונים, כמו פנייה לבית המשפט.

      בעולם, שהוא כפר גלובלי האפשרות להכיר בן או בת זוג מחוץ לישראל, שאינו יהודי, שכיחה. לצד התאהבויות תמימות ורצון כן של רבים להקים משפחה או חיי זוגיות מחייבים (ידועים בציבור), אזרחים רבים, בעיקר ממדינות בהן יש מצוקה כלכלית, מנסים להגיע לישראל ולקבל אשרת שהייה ואפילו אזרחות על-ידי נישואין פיקטיביים, או הסכמי חיים משותפים, שאין מאחוריהם דבר. משרד הפנים מערים קשיים רבים בדרך לקבל האשרה, בדיוק כדי להבטיח שמדובר בזוגיות אמיתית. יש אומרים שהמדיניות קשה מדי.

      הסדרת מעמד לבן זוג זר


      הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל, שיאפשר לו אשרת עבודה וזכויות סוציאליות צריך לבחור באחת משלוש האפשרויות הבאות:


        1. נישואין – להינשא לבן הזוג הזר בחו"ל ולפעול להסדרת המעמד כזוג נשוי. תהליך זה אורך בין 4 ל- 5 שנים, ובסופו יקבל בן הזוג תעודת זהות, כאזרח לכל דבר.

          1. להינשא בנישואין אזרחיים, מבלי צורך לצאת מהארץ לצורך טקס הנישואין. לאחר מכן לפעול להסדרת מעמד בן הזוג. תהליך זה אורך כ- 6 שנים. בסיום התהליך תינתן לבן הזוג הזר תושבות קבע.

            1. האפשרות השלישית היא לחיות "כידועים בציבור", בבית משותף עם משק בית משותף ורצוי הסכם חיים משותפים. תהליך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר במקרה של ידועים בציבור אורך כ- 7 שנים, כשבסיומו הוא יקבל תעודת תושבות קבע.

             

            ידועים בציבור


            ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

            אשרה לבת זוג זרה בנישואים לישראלי


            כדי לקבל אשרה לבת הזוג הזרה, על בני הזוג לגשת יחד למשרד הפנים בצירוף מסמכים רבים, אשר לחלק גדול מהם נדרשים אישורים שונים, כמו תעודת נישואין או מסמך המציג חיים משותפים ועוד. במעמד הצגת המסמכים הדרושים, עוברים בני הזוג תשאול, שמוגדר על-ידי מי שחווה את זה כחקירה צולבת. מטרת התשאול היא לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. לעיתים תשובת בין הזוג האחד אינה תואמת את זו של בן הזוג השני. על רקע זו בקשת אשרה יכולה להיפסל.

            אזרחות ואשרות בישראל לבני זוג


            במידה ובני הזוג עברו את שלב התשאול ובחינה בקרב גורמים נוספים, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתוקפה שנה. בתום השנה, תיערך לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. במידה ואין מניעה בטחונית או פלילית והדרכון הזר בתוקף למשך שנתיים לפחות, יוארך תוקף האשרה לשנה נוספת. פרוצדורה זו נמשכת עד 3 שנים. לאחר מכן ישודרג מעמד בת הזוג הזרה לתושבת ארעית מסוג א/5 לשנה. פרוצדורה זו תחזור על עצמה מדי שנה, עד לקבלת התושבות/ אזרחות.

            סמכויותיו משרד הפנים במתן אשרה לבן זוג זר


            החוק מקנה לשר הפנים את הסמכות למתן אשרות ורשיונות שהיה בישראל. ההחלטה אם לאשר או לא לאשר לאזרח מסוים אשרת כניסה לישראל ושהיה בה נתונה לשיקול דעתו של השר. יחד עם זאת שיקול הדעת של שר הפנים בעניין חוק הכניסה לישראל נתון לביקורתו של בית המשפט. בן או בת זוג זרים, שפונים למשרד הפנים, יקבלו אשרת שהייה ועבודה למשך ששה חודשים. בתום תקופה זו יוכל בן הזוג הזר להתחיל בתהליך קבלת אזרחות, או תושבות. זאת בתנאי, שאינו נחשד בזוגיות פיקטיבית, או שקיימת מניעה בטחונית או פלילית לאשר את בקשת/ה.

            ביטול ייפוי כח נוטריוני


            תקנה 5 לתקנות הנוטריונים מאפשרת לבטל ייפוי כח נוטריוני. מייפה הכח רשאי להודיע לנוטריון, שחתם על ייפוי הכח על רצונו לבטלו. בהתאם לתקנה ניתנת למייפה הכח האפשרות להודיע לנוטריון על החלטתו באמצעות פניה בכתב, כאשר חתימתו צריכה להיות מאומתת על-ידי נוטריון אחר, או בפניה ישירה לנוטריון שחתם על ייפוי הכח.

            בנושא ביטול ייפוי כח נוטריוני חשוב להדגיש את הדברים הבאים:


            • הנוטריון מוציא טופס ביטול לייפוי הכח, שבו מופיע הסייג: ""אין באישור זה ערובה לתקפו של הביטול"". כלומר, כאשר מיופה הכח פעל כדין, טרם הוצאת הביטול, והתחייב, למשל לפעולות משפטיות, יתכן ויהיה קושי לבטלן.
            • על מייפה הכח להודיע למוסדות, בהם פעם מיופה הכח, שהייפוי בוטל.
            • על מייפה הכח מוטלת האחריות לעשות את כל מה שמתבקש, כדי שהביטול יהיה תקף. עליו לדאוג, לקבל את מסמך ייפוי הכח, ממי שמחזיק בו. במקרים בהם אינו יכול לעשות כן, עליו להוציא למיופה הכח מסמך בו הודעת הביטול, תוך הדגשה, שהאדם או הגוף הרלוונטי אינם רשאים יותר לפעול בשמו.

            נוטריון בתל-אביב


            תל-אביב היא המטרופולין של מדינת ישראל. העיר וסביבתה מהווים את המרכז העסקי, המנהלתי והממשלתי של מדינת ישראל. נציגויות מכל העולם ממוקמות אף הן בתל-אביב. גם מרכזי הפעילות של הארגונים הוולונטריים, עמותות ועוד ממוקמים בעיר. למעשה כל תושבי הארץ צריכים להגיע לעיר, לצורך פעילות כזו או אחרת. לצורך פעילותם הם נזקקים לשירותים משפטיים ואחרים, לעיתים ""מעכשיו לעכשיו"", על-מנת שלא יצטרכו ""לבזבז"" יום נוסף הרחק מביתם. מן הסתם לנגישות של נוטריון בתל-אביב ויכולתו לספק שירות ""מעכשיו לעכשיו"" חשיבות מכרעת.
            ייפוי כח הוא מצב בו אדם מקנה לאדם אחר את הזכות לבצע בשמו פעולות משפטיות שונות. כאשר מדובר בפעולות, שרק עו""ד רשאי לעשות, חייב האדם לחתום על ייפוי כח לעורך דין.

            ויזות איחוד משפחות

            הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי

            תוכן חדש

            • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

                 תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

            • AtricleHe11

              כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

            • AtricleHe13

              הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

            • AtricleHe14

              הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

            • על עצמי

              אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

            • אודותיי

              הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

            • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

              אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

            • התעריף המינימלי המומלץ

              כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

            • אני ממליץ לשתוק

              אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

            • AtricleHe22

              תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

            הדפסה

            חדשות

            • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

              רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

              ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

            • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

              ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

            • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

              פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

            • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

              הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.