לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

 

איחוד משפחות הוא מצב בו בני משפחה גרעינית (בדרך כלל בני זוג) שחיים במדינות שונות מבקשים להתאחד ולהתגורר יחד במדינה אחת. איחוד משפחות, שמאפשרות מדינות ממניעים הומניטריים, משמש לעיתים כפרצה, להגר למדינה שבה החוק לא היה מאפשר להגר אליה בדרך אחרת. אחת הדרכים לעשות זאת היא נישואים פיקטיביים. בניסיון להתגבר על פרצה זו, מציבות מדינות רבות תנאים ומגבלות להגירה תחת הקטגוריה של איחוד משפחות.
המקרים הנפוצים לבקשות לאיחוד משפחות נובע מהגירתם של חלק מבני המשפחה, או בגלל שינויי גבול. לעיתים קביעת קווי גבול חדשים בין מדינות מפצלות משפחות שלמות, מפרידות בין אחים, בין הורים לילדיהם ואף בין בני זוג. בעיה אמיתית נוצרת כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. זה קרה כשגרמניה פוצלה לגרמניה מזרחית ומערבית, קוריאה פוצלה לשתי מדינות. אצלינו בישראל נוצר צורך באיחוד משפחות פלסטיניות כתוצאה ממלחמת ששת הימים.

איחוד משפחות יהודים


איחוד משפחות בין יהודים בישראל אינו בעייתי כלל, כי כל אדם יהודי, זכאי לעלות ולהתגורר בה על-פי חוק השבות, פרט למקרי קיצון, בהם הוכח, שהאדם פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן בריאות הציבור או את ביטחון המדינה; או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

חוק השבות


חוק השבות נועד לאפשר לכל יהודי להגר לישראל. הוא אדם בן הדת היהודית, או כזה שהוריו, או אחד מהם, או אחד מסביו נחשב ליהודי. יהודי, שהמיר דתו, אינו זכאי לעלות לישראל. הגירת יהודים לישראל נקראת "עליה". מי שקיבל תעודת עולה, מקבל באופן אוטומטי תעודת זהות.

איחוד משפחות מרוסיה


איחוד משפחות מרוסיה אינו בעייתי כאשר הוא עונה לקריטריונים של חוק השבות. אנשים רבים וביניהם משפחו שלמות, שהזיקה להם לדת היהודית או קשרי הדם שלהם ליהדות מוטלים בספק ביקשו ועדיין מבקשים להגר לישראל מסיבות כלכליות. בשנת 1995 קבע משרד הפנים, כי בן זוג לא יהודי, שנישא לישראלי יהודי לא יוגדר כיהודי בהתאם לחוק השבות, ולא יקבל את כל הזכויות המגיעות ליהודי בהתאם לחוק השבות, וכמובן לא יקבל מיידית אזרחות ישראלית.

איחוד משפחות מברית המועצות


ברית המועצות חדלה בשנים האחרונות מלהתקיים. נהוג לכנות את המדינות שהיו תחת "ברית המועצות" כמדינות חבר העמים, או ברית המועצות לשעבר. כאשר משפחה שלימה עולה לישראל, יחד עם הילדים ואחד מבני הזוג אינו יהודי, משרד הפנים אינו מערים קשיים. כאשר אזרח זר מבקש להתאחד עם בן/בת הזוג הישראלים, למרות שנישאו, הוא לא יקבל מיד אזרחות. משרד הפנים יאפשר לו (בעקבות החלטת בג"צ) להתגורר בישראל, אבל רק כאשר הוא יגיע למסקנה, שאכן מדובר בנישואין אוטנטיים ולא פיקטיביים, יחל תהליך של קבלת אזרחות ישראלית. אזרחים ממדינות מזרח אירופה (ובכלל זה חלק ממדינות בריה"מ לשעבר) נדרשים לעמוד גם בחקירה של לשכת הקשר נתיב, על-מנת לוודא את מניעיהם האמיתיים להגיע לישראל, ואם בואם לא נועד לחבל בביטחון המדינה.

איחוד משפחות של בני דתות אחרות


כיום, בעולם גלובלי, האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים, שיובילו לנישואין, או מערכת יחסים שנמצאת תחת קטגוריה של "חיים משותפים" או "ידועים בציבור" היא בהחלט סבירה.
משרד הפנים גיבש נהלים שונים ומדיניות קשוחה, שמקשה מאד על איחוד משפחות של בני דתות אחרות.

האפשרויות העומדות בפני בני הזוג להסדרת החיים בישראל:

 


    1. הצהרה, שבני הזוג הינם ידועים בציבור. הצהרה זו דורשת ראיות והוכחות שונות. מומלץ להקפיד על ביצוע הנחיות משרד הפנים, על-מנת שלא לקבל את סירוב משרד הפנים וגירוש מישראל.

    1. החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל.


חשוב לציין, שמרגע הגשת תעודת הנישואין או ההצהרה, בני הזוג נדרשים לעמוד באין ספור מבחנים לאישור אמיתות ההצהרה והנישואין. בתום תהליך מפרך, מסורבל, ולעיתים לא ממש ברור, זוכה בן הזוג הזר לתעודת האזרחות.

ויזות איחוד משפחות

חתימת נוטריון


חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב. המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע, כאמור, על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.

סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם רבים ומגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור). לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

צוואה נוטריונית


צוואה נוטריונית היא צוואה שנעשית בפני הנוטריון על-ידי המצווה באופן אישי בעל-פה או שהוא מגיש לו את דברי הצוואה בכתב.","תפקידו של נוטריון" נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית שונות בין אדם יהודי לבין לא יהודים. בעוד שהאזרחות ליהודים ניתנת כאשר הם מוכיחים שהם יהודים, הרי שעבור מהגרים לא יהודים הדרך ארוכה, רצופת קשיים, וכלל לא בטוח שבסופה יקבלו אזרחות.

חוק האזרחות


חוק האזרחות נחקק ב- 1952, והוא קובע מהם התנאים לקבלת מעמד של אזרח במדינת ישראל. להלן עיקרי החוק: מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינת לאום יהודית, ששואפת שרוב אזרחיה יהיו יהודים. מהגרים יהודים מקבלים אזרחות מיד עם עלייתם ארצה, אלא אם יש נגדם רישום פלילי או שהם חולים במחלה חמורה ומדבקת, שמהווה סיכון בריאותי לציבור. בנוסף, כל מי שנולד בישראל ואין לו אזרחות אחרת בין הגילאים 18-21 ואם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות, זכאי לאזרחות ישראלית.
ילדיו של אזרח ישראלי הם אזרחי המדינה, גם אם נולדו בחו"ל.

זכאות לאזרחות ישראלית


כל מי שעונה לקריטריונים של חוק השבות ועלה לישראל זכאי לאזרחות ישראלית. חוק האזרחות ובג"צ יצרו שורה של קריטריונים ללא יהודים, שמבקשים להיות אזרחי מדינת ישראל.

חוק השבות


חוק השבות מאפשר לכל מי שמוצאו יהודי (ולא המיר את דתו), לבקש אשרת עלייה לישראל, ולהיות זכאי לקבל אותה. עם עלייתו לארץ יקבל תעודת עולה ותעודת זהות. במקרים קיצונים יהודים לא מקבלים אשרת עלייה, והם: מי שפגע בביטחון המדינה, מי שיש נגדו רישום פלילי, מי שחולה במחלה המהווה סיכון בריאותי לכלל תושבי ואזרחי המדינה.

מי זכאי לאזרחות ישראלית?


לפי חוק האזרחות זכאים לאזרחות אנשים שעונים לקריטריונים הבאים:


  • אנשים שחיו בתחומי ישראל ונשארו לגור בה כשהפכה למדינה קיבלו אזרחות ישראלית מלאה.

  • אדם שנולד בישראל והוריו, או רק אחד מהם, הם אזרחי ישראל. זכאי לאזרחות ישראלית,

  • אדם שנולד מחוץ לישראל, אבל הוריו, או רק אחד מהם ישראלים, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת, אם גם הוא יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

  • אדם שאומץ כחוק על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי, ייחשב אף הוא לאזרח ישראל.

  • מי שנולד בשטח מדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת ביום לידתו, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, בתנאי שחי ב- 5 השנים האחרונות לגילאי 18-21 בישראל.

  • אדם שנישא לישראלי בחו"ל יעבור תהליך של 4-5 שנים במשרד הפנים, שבסופו תוענק לו אזרחות.

  • אדם שאינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים לקבל אזרחות ישראלית, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש אזרחות בתנאי שעמד במספר תנאים: נמצא בישראל. היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. זכאי לתושבות קבע. השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. יודע ידיעת-מה את השפה העברית. ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

  • לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקר ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר.

 

אזרחות ליוצאי ברית המועצות


בקרב יוצאי ברית המועצות קיימים המון מקרי נישואין בין יהודים ולא יהודים. יש רבים שעל-פי ההלכה אינם יהודים, אך בקשרי הדם שלהם הם שייכים לעולם היהודי. מי שאינו יהודי על פי ההלכה, אך בן או נכד ואפילו נין ליהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. מי שאינו יהודי אך נישא בבריה"מ ליהודייה זכאי לעלות לארץ וכאשר עבר את מבחני משרד הפנים ניתנת לו תעודת זהות ישראלית.

אזרחות ישראלית לידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.



הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.
לאחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.
אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית. אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.
מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.


עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

אישור רפואי בפני נוטריון


לעיתים הצוואה הנוטריונית נערכת, בזמן שמצבו הבריאותי של המצווה לקוי. עובדה ידועה היא, שהמצווה נתון ללחצים שונים מצד היורשים הפוטנציאליים. לעיתים גורמים, שרוצים ליהנות מצוואתו מנסים להשפיע עליו בדרכים שונות, כמו תשומת לב יתרה, מאמצי שכנוע פסולים, יצירת תלות וכו'.
כאשר הנוטריון חושד שהמצווה שרוי במצב בריאותי מורכב, או שמצבו הנפשי לקוי, עד כדי כך, שהוא עשוי שלא להבין היטב את משמעות צוואה, או הדברים הכתובים בה, הוא חייב לבדוק את כשרותו המשפטית. לשם כך צריך הנוטריון לבקש מסמכים רפואיים ואחרים, אשר מעידים על כשרותו המשפטית, טרם עריכת הצוואה. במקרים בהם המצווה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו ביום עריכת הצוואה, חובה על הנוטריון לראות אישור רפואי, נכון ליום עריכת הצוואה, שמאשר את כשירותו המשפטית של המצווה. מסמכים אלה יצורפו לצוואה, אשר תישמר אצל הנוטריון. במידה והצוואה תיערך ללא אישור רפואי מתאים, יהיה קל לבטלה, כיוון שהנוטריון יידרש להציג מסמכים שכאלה, בהליך משפטי של התנגדות.

עריכת צוואה בשפה זרה


במקרים בהם המצווה אינו שולט בשפה בה נערכת הצוואה, מוטלת על הנוטריון החובה להקריא בפניו את הצוואה, בשפה בה הוא שולט. המתרגם חייב לאשר בצוואה, שאכן הדבר בוצע.

נוטריון וצוואה


בשונה מהדרכים האחרות לעריכת צוואה, בצוואה שנערכת בפני נוטריון, המצווה אינו חייב לכתוב אותה בכתב ידו. צוואה בפני נוטריון אינה דורשת עדים נוספים. לא ניתן גם לערער עליה בגלל פגמים כאלה או אחרים בחתימות. התנאי העיקרי לעריכת צוואה אצל נוטריון הוא, קיומה במשרדו. האמת היא, שגם לכך יש תקדימים. כבר קרה שעריכת הצוואה נעשתה בביתו של הנוטריון. פסק דין אישר אף צוואה שנערכה דרך הטלפון. התנאי העיקרי לקיומה הוא ווידוא הכשרות המשפטית של המצווה, במקרים בהם קיים חשד למצב רפואי או נפשי ירוד.

גירושין מבן זוג זר הנמצא בחו"ל

תהליך גירושין מבן זוג זר, הנמצא בחו"ל, כולל תרחישים שונים. למשל, זוג מעורב שחי בחו"ל. בת הזוג הישראלית לוקחת את הילדים ומגיעה לארץ. הבעל מגיע לארץ וכאן הוא מוצא תביעה לגירושין וצו עיכוב יציאה מן הארץ. במקרה כזה הוא עלול למצוא את עצמו מאשר את הגירושין, ונותן גט (במקרה הצורך), מתוך סחיטה. יתכן ואם ישאיר ערבויות כספיות גבוהות יוכל לעזוב את הארץ לפני מתן הגט, אבל הדבר אינו מובטח, בגלל החשש, שישאיר את אשתו עגונה.

במקרים רבים, יש צורך להגיש תביעה להגיש תביעה נגד בן זוג זר הנמצא בחו"ל. במקרה כזה התובע צריך לבקש מבית המשפט אישור המצאה מחוץ לתחום, שמטרתו להודיע לבן הזוג על התביעה, ולאפשר לו להגן על עצמו. במסגרת הגשת הבקשה יש להודיע לבית המשפט את כתובת הנתבע, וכן את הדרך בה התביעה תישלח אליו. בית-המשפט מכיר בקושי של הנתבע להגיע לארץ ויהיה נכון במקרים מסוימים לקיים דיון אחד או שניים בנוכחות העורך דין המייצג בלבד. לאחר מכן יצטרך הנתבע להגיע לארץ. לקראת הגשת התביעה תעלה השאלה, מה קורה כאשר הדין במדינה הזרה שונה מהדין בישראל, ועל-פי איזה דין תוכרע התביעה. לכן בתביעות מסוג זה רצוי לפנות לעו"ד, או למשרד עו"ד שמתמחה בדיני משפחה ובחוק הבינ"ל.

נישואים אזרחיים בחו"ל


מדינת ישראל איננה מכירה בנישואין אזרחיים שמתקיימים בארץ. לפיכך, אין זה משנה אם בני הזוג מעורבים (יהודי ישראלי ואזרח זר), או ששניהם יהודים. משרד הפנים מכיר רק בנישואין אזרחיים שמתקיימים בחו"ל. רוב הישראלים בוחרים להינשא בקפריסין או בפראג, שהם יעדים קרובים ואטרקטיביים, כדי לחגוג את האירוע. על-מנת להירשם כנשואים בחו"ל עליהם להביא עימם מסמך של תמצית רישום ממשרד הפנים הישראלי, שיכלול את מצבם המשפחתי. המסמך צריך להיות מתורגם על-ידי נוטריון. בנוסף הם צריכים להצטייד בדרכון בתוקף, שתי תמונות, אישור ממקום העבודה וכרטיסי טיסה. כל המסמכים צריכים להיות חתומים בחותמת אפוסטיל אצל נוטריון. במדינות מסוימות יידרשו בני הזוג להציג כשרות לנישואין מישראל. בסיום הטקס יקבלו בני הזוג תעודת נישואין מקורית, חותמת אפוסטיל ואישור מטעם הקונסוליה הישראלית.

התרת נישואין אזרחיים


רבים מהישראלים היהודים, שבחרו להינשא בנישואין אזרחיים, יופתעו לגלות שהתרת הנישואין עוברת בבית הדין הרבני, אשר צריך לאשר לבית המשפט לענייני משפחה את הגירושין.במקרים בהם בני הזוג מעורבים, התרת הנישואין מתבצעת בבית המשפט לענייני משפחה. גירושין בחו"ל, במדינה בה נישאו עלולים לעורר קשיים בישראל.

האם זוגות מעורבים יכולים להתגרש בבית דין רבני בהסכמה?


במקרה ובני הזוג מעורבים, האפשרות היחידה שעומדת לרשותם היא גירושין בבית המשפט לענייני משפחה.

חובותיו של הנוטריון באישור ייפוי כח


עוד לפני עריכת המסמך או אימות החתימות, חייב הנטוריון לוודא, שהפעולות אותן יבצע מיופה הכח הינן בעלות כשרות משפטית:
• לוודא שמייפה הכח עושה זאת מרצונו החופשי, ומבין את משמעות ייפוי הכח.
• יש לוודא שמייפה הכח הוא כשיר משפטית.
• על הנוטריון לוודא את כשירותו המשפטית של מיופה הכח. במידה וקיים חשש לאי כשירות הנוטריון לא יאשר את ייפוי הכח.

נוטריון בתל-אביב


תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל. בתל-אביב ממוקמות השגרירויות ונציגויות המדינות השונות, המרכז העסקי של המדינה ממוקם בתל-אביב, הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד נמצא בתל-אביב.
לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב.
תפקידו של נוטריון הוא לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. זהו תפקיד משפטי שקיים מימים ימימה. מסמכי נוטריון משמשים כראיה משפטית בבתי משפט ובפני רשויות שונות בארץ ובחו""ל. תפקידו של הנוטריון מוגדר בחוק הנוטריונים, שנחקק ב- 1976. החוק מסמיך עורכי דין בעלי כשירות, שקיבלו לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים להיות נוטריון.
הנוטריון נתון לפיקוח של מחלקה מיוחדת במשרד המשפטים, שזו תפקידה העיקרי. עובדי המחלקה עורכים מאות ביקורות בשנה. במחלקה מתקבלות גם תלונות נגד נוטריונים. נוטריון, שהתלונה נגדו מוצדקת עומד לדין משמעתי. הנוטריון חייב לחדש את ההסמכה שלו מדי שנה, באמצעות אגרה שנתית.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

    רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

    ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

  • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

    ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

  • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

    פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

  • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

    הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.