לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל בישראל.
התעריפים נקבעים ע"י משרד המשפטים ומתעדכנים אחת לשנה, בצמוד למדד המחירים לצרכן.
נוטריון אלכס כהן מספק את כל סוגי האישורים הנוטריונים, בהתאם לתעריפים הללו.
תעריפי נוטריון משתנים לפי סוגים שונים של אישורים נוטריונים (לכל אישור יש מחיר ספציפי).
להלן דוגמאות לתעריפי נוטריון של אישורים נפוצים (נכון לשנת 2014, לא כולל מע"מ):


  • אימות חתימה על מסמך: 166 ש"ח (66 ש"ח תוספת לכל חותם נוסף ולכל עותק נוסף).

  • אישור עשיית צוואה בפני נוטריון (צוואה נוטריונית): 241 ש"ח (תוספת של 74 ש"ח לכל עותק נוסף).

  • אימות הסכם ממון בפני נוטריון: 364 ש"ח (64 ש"ח לכל עותק נוסף).

  • תרגום נוטריוני של מסמך: 208 ש"ח (עד 100 מלים ראשונות).

  • אישור העתק צילומי של מסמך: 66 ש"ח (5 ש"ח לכל עמוד נוסף).

  • תצהיר נוטריוני: 168 ש"ח (לעותק אחד).

  • אישור שאדם פלוני נמצא בין החיים: 166 ש"ח.

חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על פיטוריה של אישה, או צמצום תנאי ההעסקה שלה בגלל היותה בהיריון, או בעקבות לידה. לאשה ההרה שמורה הזכות שלא לדווח על הריונה במשך 5 חודשים. ההגבלה על פיטורין הינה מהחודש הראשון להיריון.

הגנת החוק מפני פיטורין בהיריון


למרות, שאסור לפטר אישה בגלל הריונה, אלא מסיבות שאינן קשורות להיריון, קיימת הבחנה בין אישה, שמעוניינים לפטר אותה בטרם מלאו שישה חודשים לתחילת העסקתה במקום העבודה, לבין אישה שעובדת יותר משישה חודשים במקום העבודה. מעסיק רשאי לפטר אישה הרה, שעובדת פחות משישה חודשים, ללא אישור. האישה מצידה רשאית לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה, שם הוא יידרש להוכיח, שאכן הפיטורין נעשו מסיבות שאינן קשורות להיריון: חוסר שביעות רצון מאיכות העבודה, או כתוצאה מצמצומים.

כאשר האישה עובדת במקום שישה חודשים ויותר, נדרש המעסיק לקבל אישור מיוחד לפיטורין מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. במסגרת הבקשה, המעסיק צריך לשכנע את הממונה, שאכן מדובר בפיטורין שאינם קשורים להיריון, כלומר פיטורים על רקע תפקוד לקוי, או צורך בצמצומים. המפקח מטעם הממונה על חוק עבודת נשים יזמן את המעסיק לפגישה ולאחר מכן את העובדת. רק אם שוכנע שהפיטורין אכן אינם קשורים להיריון, אז הוא יאשר אותם.חברת כח אדם נחשבת בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים למעסיק לכל דבר ועניין.

קנס כספי בעקבות פיטורין בהיריון


פיטורים שנעשו ללא קבלת אישור אינם חוקיים. האיסור על פיטורין חל החל מהחודש הראשון להיריון. במידה והמעסיק פיטר עובדת בהיריון בניגוד לחוק, הוא נדרש לשלם קנס כספי של עשרות אלפי שקלים, צפוי לשנת מאסר ונדרש לשלם פיצוי חודשי קבוע לעובדת עד שישיבה לעבודה. במקרים בהם האישה עובדת פחות משישה חודשים, המעסיק אמנם רשאי לפטרה ללא אישור. אולם במידה והעובדת תגיש תביעה בבית הדין לעבודה, שם תצליח להוכיח שהמעסיק פיטר אותה בשל הריונה, הוא צפוי לענישה דומה. הטענה שפיטר אישה, בטרם ידע על ההיריון אינה תופסת, והוא חייב לקבל אותה חזרה לעבודה. כל עוד לא עשה כן הוא מחויב לשלם לה תשלום קבוע בחוק וכן את הקנס.

זכויות נוספות לעובדת ההרה


בזמן ההיריון אוסר החוק להרע את תנאי ההעסקה של העובדת, מסיבות שקשורות להריונה. בנוסף, החל מהחודש החמישי, אסור להעסיק את העובדת שעות נוספות או במשמרת לילה, אלא אם הביעה הסכמתה בכתב, ובצירוף אישור רפואי מתאים. לאחר הלידה האישה מוגנת בפני פיטורין לאורך כל חופשת הלידה, ועד 45 יום מרגע חזרתה לעבודה. ההודעה על הפיטורין יכולה להגיע גם בזמן חופשת הלידה, אך כל זכויות העובד בפיטורין, כולל הודעה מוקדמת תקפים גם במקרה הזה. תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה בתחום 45 יום לאחר המועד, בו היתה צריכה לשוב לעבודה. היעדרויות מהעבודה לצרכים רפואיים, באישור רופא, אינן יכולות להוות עילה לחוסר תפקוד בעבודה. אסור למעביד לפטר אישה, בגלל שהיא מנצלת את הזכויות שהחוק מעניק בזמן ההיריון ולאחר הלידה.

התפטרות עובדת לשם טיפול בתינוק


תוך תשעה חודשים מיום שילדה זכאית העובדת להתפטר לצורך טיפול בתינוק/ת. בעקבות התפטרותה היא זכאית לפיצויי פיטורין ולקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:


  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.

 

עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 81 ו–109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - החוק), מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:


1. הגדרות


  בכללים אלה -


"ישיבה נוספת" - כל ישיבה שלאחר שתי הישיבות הראשונות, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה;


"התעריף" - התעריף הנתון בתוספת;


"שכר" - תמורה לשירות של עורך דין בכסף;


"שכר מינימלי מומלץ" או "שכר מינימלי" - השכר הנקוב בתעריף, בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון;


"תביעה" - לרבות הגנה, התנגדות לתביעה או כל בקשה אחרת;


"מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.


2. תעריף מינימלי מומלץ


  התעריף כאמור בסעיף 81 לחוק הוא בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת.


3. הצמדה


  (תיקון התשס"ו)


(א)  הסכומים הקבועים בתעריף ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.


(ב)  סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.


(ג)  המנהל הכללי של לשכת עורכי הדין יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב).


(ד)  בסעיף זה -


"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;


"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;


"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתם של כללים אלה - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2004.


4. ביטול


  כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 - בטלים.


5. תחילה


  תחילתו של פרט 9.א(2)(ב) ו–ב(2)(ב) בתוספת, 30 ימים מיום פרסומם של כללים אלה.


  [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד]




תוספת



   (סעיף 1)


1.  תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי וטריבונלים אחרים)


א.  תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן - ש"ח) -


(1)  עד 26,375 ש"ח - 15% מסכום התביעה ולא פחות מ–794 ש"ח


(2)  עולה על 26,375 ש"ח ואינה עולה על 107,217 ש"ח - 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ–3,963 ש"ח


(3)  עולה על 107,217 ש"ח - 10% מ–107,217 ש"ח ועוד 4% מיתרת סכום התביעה


(4)  עולה על 1,053,628 ש"ח - בהתאם למוסכם בין עורך הדין ללקוח, אך לא פחות מ–49,361 ש"ח


ב.  ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח



2.  תביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי) למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975


א.  תביעות


(1)  עד 161,238 ש"ח - 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


(2)  עולה על 161,238 ש"ח ועד 403,096 ש"ח - 12.5% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


(3)  עולה על 403,096 ש"ח - 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


ב.  ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח


3.  בבית משפט שלום, בבית משפט מקומי, בבית משפט לתעבורה, בבית משפט למשפחה ובטריבונלים אחרים


א.  עניינים אזרחיים:


(1)  תביעה להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד, לגבי נכסי דלא ניידי, לפי שווי הנכס כשהוא פנוי - 2% מערך הנכס ולא פחות מ–5,354 ש"ח


(2)  תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין - לפי שווי המקרקעין כשהם פנויים - 3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין לפי שווים ולא פחות מ–5,354 ש"ח


(3)  תביעה לפסק דין הצהרתי, לצו מניעה או צו עשה - כמו תביעה כספית


(4)  תביעה שנושאה אינו ניתן להערכה בכסף - 5,354 ש"ח


(5)  תביעה לקצבה חודשית - כמו תביעה כספית, כאשר סכום התביעה לצורך חישוב השכר יהיה סכום הקצבה החודשית הנפסק כפול 48 (ארבע שנים)


(6)  בקשות לצווים זמניים - 1,835 ש"ח


(7)  בקשות ביניים אחרות - 629 ש"ח


(8)  בקשה לקביעת גיל. - 629 ש"ח2


(9)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 629 ש"ח


ב.  עניינים פליליים:


(1)  אישום בחטא - 1,152 ש"ח


(2)  אישום בעוון או בעבירה אחרת - 1,599 ש"ח


(3)  אישום בעבירה של גרימת מוות - 5,354 ש"ח


(4)  טיעון לעונש בלבד - 2,670 ש"ח


(5)  שחרור בערבות - 629 ש"ח


(6)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 435 ש"ח



4.  בבית המשפט המחוזי:


א.  עניינים אזרחיים:


(1)  ערעור אזרחי - 50% מהשכר שבערכאה הראשונה אך לא פחות מ–5,354 ש"ח


(2)  ישיבה נוספת - 640 ש"ח


(3)  פסק של בורר -


(א)  בקשה לאישור, בלי התנגדות - 1/3 מהשכר בגין תביעה כספית אילו הוגשה בעניין נושא הפסק


(ב)  בקשה לאישור, בהתנגדות - 2/3 מהשכר הנ"ל


(ג)  בקשה לביטול - 2/3 מהשכר הנ"ל


(ד)  ישיבה נוספת בבית המשפט המחוזי - 640 ש"ח


(4)  בקשה לצו קיום צוואה, או לצו ירושה או מינוי מנהל עיזבון, או בקשה משולבת של אלה:. 3


(א)  בלי התנגדות - 1.5% מערך העיזבון, אך לא פחות מ–3,634 ש"ח


(ב)  בהתנגדות - השכר הקבוע בפסקת משנה (א), בתוספת 25%


(ג)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים לעיל - 640 ש"ח


(5)  אפוטרופסות או אימוץ:. 4


(א)  בקשה לאימוץ או למינוי אפוטרופוס בלי התנגדות - 3,634 ש"ח


(ב)  בקשה כאמור, בהתנגדות - השכר האמור בפסקת משנה (א), בתוספת 25%


(ג)  כל בקשה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או על פי חוק האימוץ, התשמ"א-1981 - 1,835 ש"ח


(ד)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 640 ש"ח


(6)  מזונות. 2 - כמפורט בפרק תביעות כספיות לעיל הערה: סכום התביעה לצורך חישוב השכר הוא סכום המזונות הנפסק בתביעה לתקופה של שנה אחת


(7)  ערעור מס הכנסה - מסים, ארנונות והיטלים, לרבות עררים לפני כל ועדה אחרת שבראשה שופט - 7.5% מסכום המס השנוי במחלוקת אך לא פחות מ–1,505 ש"ח


(8)  פשיטת רגל, פירוק חברה -


(א)  ייצוג נושה בכל שלבי הבקשה, למעט בהליכים נגד הנאמן או המפרק - 5,354 ש"ח ועוד 7.5% מהסכום שנגבה


(ב)  ייצוג חייב או חברה שפירוקה מבוקש - 5,354 ש"ח ועוד 2.5% מסכום תביעות החוב


(ג)  ישיבה נוספת בעניין זה - 640 ש"ח


ב.  עניינים פליליים:


(1)  משפטים פליליים - 3,175 ש"ח


(2)  ערעורים פליליים -


(א)  ערעור על פסק הדין - 1,670 ש"ח


(ב)  ערעור על גזר הדין בלבד - 1,024 ש"ח


(ג)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 823 ש"ח


ג.  עניינים מינהליים:


(1)  עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים - 7,611 ש"ח


(2)  ישיבה נוספת - 640 ש"ח


5.  בבית המשפט העליון:


(1)  ערעור אזרחי - 50% מהשכר הקבוע לגבי הערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–7,105 ש"ח


(2)  ערעור פלילי -


(א)  ערעור על פסק הדין - 7,105 ש"ח


(ב)  ערעור על גזר הדין בלבד - 3,553 ש"ח


(ג)  בקשה, למעט בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - 3,553 ש"ח


(3)  בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - כמפורט בפסקה (2)(א) ו–(ב) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 1,401 ש"ח


(4)  בבית המשפט הגבוה לצדק -


(א)  בעניין צו שחרור לפי סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה - 3,553 ש"ח


(ב)  בכל עניין אחר, למעט בעניין צו שחרור, כאמור בפסקת משנה (א) - 10,129 ש"ח



6.  בבית הדין לעבודה:


(1)  תביעה כספית - כמו בתביעות כספיות בבתי משפט


(2)  תביעה שאיננה ניתנת להערכה בכסף - כמו בסעיף 3א(4)


(3)  ערעור לבית הדין הארצי - כמו ערעור לבית המשפט העליון



7.  בבית הדין לשכירות:


(1)  בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור דירת מגורים - 435 ש"ח לדירה בת חדר אחד ועוד 209 ש"ח לכל חדר בדירה בת יותר מחדר אחד


(2)  בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור בית עסק - סכום השווה לדמי שכירות של חודש אחד כנדרש בבקשת התשלום, אך לא פחות מ–435 ש"ח


(3)  בקשה לפסוק סכום מסוים לפי חלק ב' פרק ה' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או לדמי מפתח לפי חלק ג' לחוק האמור - כמפורט לגבי תביעות בעניינים אזרחיים לפי פסקה (1) או (2), הכל לפי העניין, אך לא פחות מ–494 ש"ח


(4)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) - 423 ש"ח



8.  בבית דין רבני:


(1)  היתר נישואין בלי התנגדות - 1,093 ש"ח


(2)  היתר נישואין שיש בו התנגדות - 2,142 ש"ח


(3)  אישור נישואין - 764 ש"ח


(4)  תביעה לשלום בית - 1,093 ש"ח


(5)  סידור גט בהסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 1,093 ש"ח


(6)  תביעה לגט בלי הסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 2,694 ש"ח


(7)  החזקת ילדים בלי התנגדות - 1,093 ש"ח


(8)  החזקת ילדים שיש בה התנגדות - 2,554 ש"ח


(9)  עריכת חוזה בין הצדדים (לצורך הכללתו בפסק הגט) - כשכר עריכת חוזה בניכוי הסכומים שנתקבלו לפי פסקאות (5), (6), (7) או (8) לפי העניין, אך לא פחות מ–2,105 ש"ח


(10)  תביעה שמותר להגישה גם לבית המשפט לענייני משפחה, או לרשם לענייני ירושה - השכר שנקבע לאותו עניין בסעיף 4


(11)  הקדשות - לפי שווי נכסי ההקדש בהתאם לסעיף 11(1) המתייחס לעריכת חוזים


(12)  אישור רווקות - 859 ש"ח


(13)  הפרדה - כמפורט בפסקאות (5) או (6), לפי העניין


(14)  ערעורים - 50% מהשכר הנקוב לפי העניינים לעיל בערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–782 ש"ח


(15)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (14) - 423 ש"ח



9.  הוצאה לפועל:


א.  ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות -


(1)  בעד הגשה לביצוע -


(א)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע הוא עד 268,010 ש"ח - 5% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–382 ש"ח


(ב)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 268,010 ש"ח, אך אינו עולה על 536,137 ש"ח - 4% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–13,341 ש"ח


(ג)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 536,137 ש"ח - 3% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–21,395 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)


(ב)  האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה


א1.  ביצוע תביעה על סכום קצוב -


(1)  בעד הגשה לביצוע - כשסכום החוב הכלול בבקשה לביצוע התביעה -


(א)  עד 346 ש"ח - 235 ש"ח


(ב)  עולה על 353 ש"ח אך אינו עולה על 471 ש"ח - 353 ש"ח


(ג)  עולה על 471 ש"ח אך אינו עולה על 588 ש"ח - 471 ש"ח


(ד)  עולה על 588 ש"ח אך אינו עולה על 706 ש"ח - 588 ש"ח


(ה)  עולה על 706 ש"ח אך אינו עולה על 1,059 ש"ח - 706 ש"ח


(ו)  עולה על 1,059 ש"ח אך אינו עולה על 5,294 ש"ח - 706 ש"ח


(ז)  עולה על 5,294 ש"ח אך אינו עולה על 7,059 ש"ח - 882 ש"ח


(ח)  עולה על 7,059 ש"ח אך אינו עולה על 7,642 ש"ח - 1,059 ש"ח


(ט)  עולה על 7,642 ש"ח אך אינו עולה על 25,740 ש"ח - 15% מסכום התביעה


(י)  עולה על 25,740 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 10% מסכום התביעה, אך לא פחות מ–3,808 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייווסף לחוב בתיק, שכר טרחה בשיעור -


(1)  כשסכום החוב הפסוק הוא עד 8,839 ש"ח - 451 ש"ח


(2)  כשסכום החוב הפסוק עולה על 8,839 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 5% מסכום החוב הפסוק. השכר בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל ייחשב על פי החוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב, לרבות שכר הטרחה שהתווסף לפי פסקה (1).


(ב)  האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה.


ב.  ביצוע שטרות


(1)  בעד הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל - כמו בתביעה כספית בבית המשפט, למעט בשניים אלה:


(1)  במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 413 ש"ח - יהיה השכר 141 ש"ח


(2)  במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 10,799 ש"ח - יהיה השכר 283 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק הוצאה לפועל - לא שילם החייב את הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים אלה:


(1)  היה החוב הפסוק עד 268,010 ש"ח - 10% מהחוב הפסוק, ואולם אם קרן השטרות בפתיחת התיק לא עלתה על סך 1,483 ש"ח יתווסף לשכר הטרחה סכום של 494 ש"ח


(2)  עלה החוב הפסוק על סך 268,010 ש"ח אך לא עלה על 537,207 ש"ח - 8% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–26,858 ש"ח


(3)  עלה החוב הפסוק על סך 537,207 ש"ח - 6% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–42,903 ש"ח בפסקה זו, "החוב הפסוק" - החוב בתיק, למועד שבו חויב התיק בשכר הטרחה, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות, שנתחייב בהם החייב ולרבות שכר הטרחה שהתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)


(ב)  האמור בפסקת משנה (א) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה


ג.  הוצאה לפועל של פסקי דין להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד לגבי נכס דלא ניידי - מחצית שכר הטרחה כמפורט בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, אך לא פחות מ–553 ש"ח (סכום החוב הכולל לעניין חישוב שכר הטרחה, יהא שווים של המקרקעין כשהם פנויים)


ד.  ביצוע פסק דין בענייני מזונות - שכר טרחה בשיעורים המפורטים בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, לפי העניין, בגין כל חוב שלגביו ננקט הליך כלשהו



10.  בוררות:


א.  שכר ייצוג לפני בורר - 75% מהשכר בעניינים אזרחיים בבתי המשפט אך לא פחות מ–1,166 ש"ח


ב.  שכר הבורר - 1,166 ש"ח לישיבה, עד 3 שעות



11.  שירות מחוץ לבית המשפט:


(1)  עריכת חוזים:


(א)  שווי נושא החוזה אינו עולה על 80,654 ש"ח - 2% מהשווי, אך לא פחות מ–671 ש"ח


(ב)  שווי נושא החוזה עולה על 80,654 ש"ח אך אינו עולה על 320,572 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; ועוד 1.5% מיתרת הסכום העולה על 80,654 ש"ח


(ג)  שווי נושא החוזה עולה על 320,572 ש"ח אך אינו עולה על 646,108 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מיתרת הסכום העולה על 320,572 ש"ח


(ד)  שווי נושא החוזה עולה על 646,108 ש"ח אך אינו עולה על 1,938,404 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מיתרת הסכום העולה על 646,108 ש"ח


(ה)  שווי נושא החוזה עולה על 1,938,404 ש"ח אך אינו עולה על 3,231,195 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מ–1,292,296 הש"ח שלאחריהם ועוד 0.75% מיתרת הסכום העולה על 1,938,404 ש"ח


(ו)  שווי נושא החוזה עולה על 3,231,195 ש"ח - לפי הסכם אך לא פחות מ–32,057 ש"ח


(ז)  שווי נושא החוזה אינו ניתן לביטוי בכסף - לפי הסכם אך לא פחות מ–1,166 ש"ח


(2)  חוזה שכירות:


(א)  לדירות מגורים - סכום השווה למחצית דמי השכירות לחודש לכל חוזה


(ב)  לבתי עסק - סכום השווה לדמי שכירות לחודש לכל חוזה


(3)  עריכת צוואות:


(א)  צוואה רגילה - 1,835 ש"ח


(ב)  שתי צוואות הדדיות - 2,682 ש"ח


(ג)  הפקדת צוואה, שנערכה בידי אחר - 907 ש"ח


(4)  התייעצות, חוות דעת, התראות והרשאות:


(א)  התייעצות רגילה בלי בדיקת מסמכים - 541 ש"ח


(ב)  התייעצות הכוללת בדיקת מסמכים - 907 ש"ח


(ג)  חוות דעת בכתב - 907 ש"ח


(ד)  כתיבת מכתב התראה - 235 ש"ח


(ה)  הכנת תצהיר והחתמתו - 435 ש"ח


(ו)  הכנת כתב הרשאה כללי או בלתי חוזר - 435 ש"ח


(5)  תאגידים:


(א)  רישום חברה, אגודה שיתופית, עמותה (לפי תקנון מצוי) - 1,859 ש"ח


(ב)  שינוי במסמכי רישום תאגיד כנ"ל - 930 ש"ח


(ג)  רישום שותפות בלי הסכם שותפות - 930 ש"ח


(ד)  עריכת הסכמי שותפות או הסכמי התאגדות - על פי פסקה (1) המתייחסת לעריכת חוזים, פחות 10%, בצירוף שכר טרחה לרישום, כאמור לעיל


(6)  פירוק תאגידים מרצון - 3,553 ש"ח


(7)  עריכת שעבודים ורישום:


(א)  עריכה ורישום - 50% משכר טרחה הניתן בעד עריכת חוזה על סכום דומה


(ב)  במקרה שעורך הדין גם ערך את חוזה ההלוואה - בעד הרישום - תוספת של 25% על מה שקיבל בעד עריכת החוזה


(8)  סימני מסחר:


(א)  עריכת בקשה לרישום, בהעדר התנגדות - 907 ש"ח


(ב)  עריכת תשובה להשגה על לשכת הרישום - 907 ש"ח


(ג)  הופעה לפני הרשם במעמד צד אחד - 907 ש"ח


(ד)  התנגדות לרישום או הגנה בפני התנגדות - 1,859 ש"ח


(ה)  ערעור בבית המשפט העליון - לפי סעיף 5


(9)  רישום מקרקעין (לא כולל עסקאות שפסקה (10) חלה עליהן) :


(א)  ערך עורך הדין את החוזה בקשר לפעולה במקרקעין - לא יקבל שכר נפרד בשל פעולות הרישום


(ב)  לא ערך עורך הדין את החוזה - השכר כמפורט בפסקאות משנה (ג) עד (ו) להלן


(ג)  מכר, חליפין, מתנה ורישום זכות חכירה או חכירת משנה והעברה מחברה לבעלי הזכויות בה:


(1)  כששווי המקרקעין אינו עולה על 538,210 ש"ח - 1% משווי המקרקעין


(2)  כששווי המקרקעין עולה על 538,210 ש"ח - 1% מ–538,210 ש"ח הראשונים של השווי ועוד 0.75% מסכום השווי העודף על 538,210 ש"ח


(ד)  משכנתא:. 5


(1)  רישום משכנתא - 0.5% מסכום החוב המובטח במשכנתא אך לא פחות מ–859 ש"ח


(2)  העברת משכנתא - 907 ש"ח


(3)  הפטר או ביטול משכנתא - 907 ש"ח


(ה)  רישום הערת אזהרה:


(1)  ערך עורך הדין את החוזה או טיפל ברישום המקרקעין - 635 ש"ח


(2)  לא ערך עורך הדין את החוזה ולא טיפל ברישום המקרקעין - 907 ש"ח


(ו)  חלוקה ופיצול - השכר על אותה פעולה כאילו היתה זו פעולת מכר באותם מקרקעין, בתוספת 50% ממנו


(ז)  רישום מחדש שלא בהסדר קרקעות:


(1)  הרישום כרוך בהגשת בקשה או תביעה לבית המשפט כולל הבקשה או התביעה - השכר על אותה פעולה כאילו היתה פעולת מכר באותם מקרקעין


(2)  בלי פניה או זיקה לבית המשפט - 50% מהשכר המגיע כאילו זו פעולת מכר באותם מקרקעין


(ח)  רישום מקרקעין לפי צו ירושה או קיום צוואה


(1)  כאשר עורך הדין טיפל בהשגת צו - בלי תשלום נוסף


(2)  כאשר עורך הדין לא טיפל בהשגת הצו - 1,859 ש"ח בגין כל יחידת מקרקעין שנרשמה


(10)  רישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן:. 6


(א)  בעד רישום פעולות מכר, מכר בלי תמורה, חליפין, מתנה, חכירה וחכירת משנה לפי חוזה בין הרוכש והקבלן ישולם לעורך דינו של הקבלן - 1% משווי הדירה הנקוב בחוזה


(ב)  טיפול ברוכשים נוספים בבית שרישומו כבית משותף מתעכב - 0.25% ולא פחות מ–3,024 ש"ח


(ג)  בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות, ישולם לעורך דינו של הקונה - 0.25% משווי הדירה הנקוב בחוזה


(11)  בתים משותפים:


(א)  בקשה או כתב התנגדות לבקשה -


(1)  בלי הופעה - 1,152 ש"ח


(2)  בעד כל הופעה - 635 ש"ח


(ב)  רישום בפנקס בתים משותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס - 517 ש"ח לחדר


(12)  מסים, ארנונות והיטלים (להוציא מס הכנסה), עריכת ערעור או ערר, כולל הופעה לפני ועדת ערר - 7.5% מהסכום השנוי במחלוקת ולא פחות מ–859 ש"ח ט"ז בשבט התש"ס (23 בינואר 2000)










































חאלד אחמד זועבי







יושב ראש המועצה הארצית







של לשכת עורכי הדין





נתאשר.







יוסף ביילין







שר המשפטים













1.  י"פ 4852, התש"ס (9.2.2000), עמ' 2558.


תיקונים:  י"פ 5149, התשס"ג (21.1.2003), עמ' 1208;


  ק"ת 6447, התשס"ו (28.12.2005), עמ' 249;


  י"פ 5477, התשס"ו (5.1.2006), עמ' 1101 [התשס"ו (מס' 2)];


  י"פ 5653, התשס"ז (22.4.2007), עמ' 2402;


  י"פ 5744, התשס"ח (27.11.2007), עמ' 708;


  י"פ 5758, התשס"ח (3.1.2008), עמ' 1294 [התשס"ח (מס' 2)];


  י"פ 5896, התשס"ט (6.1.2009), עמ' 1588;


  י"פ 6040, התש"ע (30.12.2009), עמ' 1175;


  י"פ 6179, התשע"א (26.12.2010), עמ' 1802;


  י"פ 6373, התשע"ב (8.2.2012), עמ' 2454;


  י"פ 6522, התשע"ג (1.1.2013), עמ' 1948;


  י"פ 6731, התשע"ד (9.1.2014), עמ' 2879.


2.  כיום בבית משפט לענייני משפחה.


3.  כיום ברשם לענייני ירושה או בבית משפט לענייני משפחה לפי העניין.


4.  כיום בבית משפט לענייני משפחה.


5.  בכפוף לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן - צו רישום זכויות), שפורסם בק"ת 6010, התש"ס, עמ' 157.


6.  בכפוף לצו רישום זכויות.

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

אישור רפואי בפני נוטריון


לעיתים הצוואה הנוטריונית נערכת, בזמן שמצבו הבריאותי של המצווה לקוי. עובדה ידועה היא, שהמצווה נתון ללחצים שונים מצד היורשים הפוטנציאליים. לעיתים גורמים, שרוצים ליהנות מצוואתו מנסים להשפיע עליו בדרכים שונות, כמו תשומת לב יתרה, מאמצי שכנוע פסולים, יצירת תלות וכו'.
כאשר הנוטריון חושד שהמצווה שרוי במצב בריאותי מורכב, או שמצבו הנפשי לקוי, עד כדי כך, שהוא עשוי שלא להבין היטב את משמעות צוואה, או הדברים הכתובים בה, הוא חייב לבדוק את כשרותו המשפטית. לשם כך צריך הנוטריון לבקש מסמכים רפואיים ואחרים, אשר מעידים על כשרותו המשפטית, טרם עריכת הצוואה. במקרים בהם המצווה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו ביום עריכת הצוואה, חובה על הנוטריון לראות אישור רפואי, נכון ליום עריכת הצוואה, שמאשר את כשירותו המשפטית של המצווה. מסמכים אלה יצורפו לצוואה, אשר תישמר אצל הנוטריון. במידה והצוואה תיערך ללא אישור רפואי מתאים, יהיה קל לבטלה, כיוון שהנוטריון יידרש להציג מסמכים שכאלה, בהליך משפטי של התנגדות.

עריכת צוואה בשפה זרה


במקרים בהם המצווה אינו שולט בשפה בה נערכת הצוואה, מוטלת על הנוטריון החובה להקריא בפניו את הצוואה, בשפה בה הוא שולט. המתרגם חייב לאשר בצוואה, שאכן הדבר בוצע.

נוטריון וצוואה


בשונה מהדרכים האחרות לעריכת צוואה, בצוואה שנערכת בפני נוטריון, המצווה אינו חייב לכתוב אותה בכתב ידו. צוואה בפני נוטריון אינה דורשת עדים נוספים. לא ניתן גם לערער עליה בגלל פגמים כאלה או אחרים בחתימות. התנאי העיקרי לעריכת צוואה אצל נוטריון הוא, קיומה במשרדו. האמת היא, שגם לכך יש תקדימים. כבר קרה שעריכת הצוואה נעשתה בביתו של הנוטריון. פסק דין אישר אף צוואה שנערכה דרך הטלפון. התנאי העיקרי לקיומה הוא ווידוא הכשרות המשפטית של המצווה, במקרים בהם קיים חשד למצב רפואי או נפשי ירוד.

נוטריון בתל-אביב


נוטריון בתל-אביב נדרש להיות זמין ללקוחות מהרגע להרגע. תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל, וממוקמות בה השגרירויות ונציגויות המדינות השונות. מרכז העסקים של המדינה ממוקם וגם הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד מתבצע בתל-אביב. לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב. זו הסיבה לצורך של נוטריון בתל-אביב להיות נגיש וזמין בכל עת. התעריף שעל-פיו עובד נוטריון בתל-אביב, זהה לתעריף שבו עובדים הנוטריונים ברחבי הארץ, ונקבע על-ידי משרד המשפטים. לא ניתן לחרוג מתעריף זה.

חתימת נוטריון



חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

נוטריון בתל-אביב


נוטריון בתל-אביב נדרש להיות זמין ללקוחות מהרגע להרגע. תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל, וממוקמות בה השגרירויות ונציגויות המדינות השונות. מרכז העסקים של המדינה ממוקם וגם הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד מתבצע בתל-אביב. לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב. זו הסיבה לצורך של נוטריון בתל-אביב להיות נגיש וזמין בכל עת. התעריף שעל-פיו עובד נוטריון בתל-אביב, זהה לתעריף שבו עובדים הנוטריונים ברחבי הארץ, ונקבע על-ידי משרד המשפטים. לא ניתן לחרוג מתעריף זה.

אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של משרד עורכי דין מצליח, שפעיל כ- 10 שנים.

עורך דין אלכס כהן

מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

  • ייצוג בבית משפט
  • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
  • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
  • נדל"ן.
  • שירותי נוטריון.

חובותיו של הנוטריון באישור ייפוי כח


עוד לפני עריכת המסמך או אימות החתימות, חייב הנטוריון לוודא, שהפעולות אותן יבצע מיופה הכח הינן בעלות כשרות משפטית:
• לוודא שמייפה הכח עושה זאת מרצונו החופשי, ומבין את משמעות ייפוי הכח.
• יש לוודא שמייפה הכח הוא כשיר משפטית.
• על הנוטריון לוודא את כשירותו המשפטית של מיופה הכח. במידה וקיים חשש לאי כשירות הנוטריון לא יאשר את ייפוי הכח.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

    רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

    ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

  • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

    ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

  • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

    פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

  • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

    הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.