לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של משרד עורכי דין מצליח, שפעיל כ- 10 שנים.

עורך דין אלכס כהן

מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

    • ייצוג בבית משפט
    • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
    • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
    • נדל"ן.
    • שירותי נוטריון.

בעולם, שהוא כפר גלובלי האפשרות להכיר בן או בת זוג מחוץ לישראל, שאינו יהודי, שכיחה. לצד התאהבויות תמימות ורצון כן של רבים להקים משפחה או חיי זוגיות מחייבים (ידועים בציבור), אזרחים רבים, בעיקר ממדינות בהן יש מצוקה כלכלית, מנסים להגיע לישראל ולקבל אשרת שהייה ואפילו אזרחות על-ידי נישואין פיקטיביים, או הסכמי חיים משותפים, שאין מאחוריהם דבר. משרד הפנים מערים קשיים רבים בדרך לקבל האשרה, בדיוק כדי להבטיח שמדובר בזוגיות אמיתית. יש אומרים שהמדיניות קשה מדי.

הסדרת מעמד לבן זוג זר


הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל, שיאפשר לו אשרת עבודה וזכויות סוציאליות צריך לבחור באחת משלוש האפשרויות הבאות:


    1. נישואין – להינשא לבן הזוג הזר בחו"ל ולפעול להסדרת המעמד כזוג נשוי. תהליך זה אורך בין 4 ל- 5 שנים, ובסופו יקבל בן הזוג תעודת זהות, כאזרח לכל דבר.

      1. להינשא בנישואין אזרחיים, מבלי צורך לצאת מהארץ לצורך טקס הנישואין. לאחר מכן לפעול להסדרת מעמד בן הזוג. תהליך זה אורך כ- 6 שנים. בסיום התהליך תינתן לבן הזוג הזר תושבות קבע.

        1. האפשרות השלישית היא לחיות "כידועים בציבור", בבית משותף עם משק בית משותף ורצוי הסכם חיים משותפים. תהליך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר במקרה של ידועים בציבור אורך כ- 7 שנים, כשבסיומו הוא יקבל תעודת תושבות קבע.

         

        ידועים בציבור


        ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

        אשרה לבת זוג זרה בנישואים לישראלי


        כדי לקבל אשרה לבת הזוג הזרה, על בני הזוג לגשת יחד למשרד הפנים בצירוף מסמכים רבים, אשר לחלק גדול מהם נדרשים אישורים שונים, כמו תעודת נישואין או מסמך המציג חיים משותפים ועוד. במעמד הצגת המסמכים הדרושים, עוברים בני הזוג תשאול, שמוגדר על-ידי מי שחווה את זה כחקירה צולבת. מטרת התשאול היא לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. לעיתים תשובת בין הזוג האחד אינה תואמת את זו של בן הזוג השני. על רקע זו בקשת אשרה יכולה להיפסל.

        אזרחות ואשרות בישראל לבני זוג


        במידה ובני הזוג עברו את שלב התשאול ובחינה בקרב גורמים נוספים, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתוקפה שנה. בתום השנה, תיערך לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. במידה ואין מניעה בטחונית או פלילית והדרכון הזר בתוקף למשך שנתיים לפחות, יוארך תוקף האשרה לשנה נוספת. פרוצדורה זו נמשכת עד 3 שנים. לאחר מכן ישודרג מעמד בת הזוג הזרה לתושבת ארעית מסוג א/5 לשנה. פרוצדורה זו תחזור על עצמה מדי שנה, עד לקבלת התושבות/ אזרחות.

        סמכויותיו משרד הפנים במתן אשרה לבן זוג זר


        החוק מקנה לשר הפנים את הסמכות למתן אשרות ורשיונות שהיה בישראל. ההחלטה אם לאשר או לא לאשר לאזרח מסוים אשרת כניסה לישראל ושהיה בה נתונה לשיקול דעתו של השר. יחד עם זאת שיקול הדעת של שר הפנים בעניין חוק הכניסה לישראל נתון לביקורתו של בית המשפט. בן או בת זוג זרים, שפונים למשרד הפנים, יקבלו אשרת שהייה ועבודה למשך ששה חודשים. בתום תקופה זו יוכל בן הזוג הזר להתחיל בתהליך קבלת אזרחות, או תושבות. זאת בתנאי, שאינו נחשד בזוגיות פיקטיבית, או שקיימת מניעה בטחונית או פלילית לאשר את בקשת/ה.

        הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

        מהי הלנת שכר


        ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

        פיצויי לעובד על הלנת שכר


        החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

        • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

        • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


        סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


        בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

        התיישנות תביעה להלנת שכר


        תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

        • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

        • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

        • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


        החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

        כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

        ויזות איחוד משפחות

         

        איחוד משפחות הוא מצב בו בני משפחה גרעינית (בדרך כלל בני זוג) שחיים במדינות שונות מבקשים להתאחד ולהתגורר יחד במדינה אחת. איחוד משפחות, שמאפשרות מדינות ממניעים הומניטריים, משמש לעיתים כפרצה, להגר למדינה שבה החוק לא היה מאפשר להגר אליה בדרך אחרת. אחת הדרכים לעשות זאת היא נישואים פיקטיביים. בניסיון להתגבר על פרצה זו, מציבות מדינות רבות תנאים ומגבלות להגירה תחת הקטגוריה של איחוד משפחות.
        המקרים הנפוצים לבקשות לאיחוד משפחות נובע מהגירתם של חלק מבני המשפחה, או בגלל שינויי גבול. לעיתים קביעת קווי גבול חדשים בין מדינות מפצלות משפחות שלמות, מפרידות בין אחים, בין הורים לילדיהם ואף בין בני זוג. בעיה אמיתית נוצרת כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. זה קרה כשגרמניה פוצלה לגרמניה מזרחית ומערבית, קוריאה פוצלה לשתי מדינות. אצלינו בישראל נוצר צורך באיחוד משפחות פלסטיניות כתוצאה ממלחמת ששת הימים.

        איחוד משפחות יהודים


        איחוד משפחות בין יהודים בישראל אינו בעייתי כלל, כי כל אדם יהודי, זכאי לעלות ולהתגורר בה על-פי חוק השבות, פרט למקרי קיצון, בהם הוכח, שהאדם פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן בריאות הציבור או את ביטחון המדינה; או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

        חוק השבות


        חוק השבות נועד לאפשר לכל יהודי להגר לישראל. הוא אדם בן הדת היהודית, או כזה שהוריו, או אחד מהם, או אחד מסביו נחשב ליהודי. יהודי, שהמיר דתו, אינו זכאי לעלות לישראל. הגירת יהודים לישראל נקראת "עליה". מי שקיבל תעודת עולה, מקבל באופן אוטומטי תעודת זהות.

        איחוד משפחות מרוסיה


        איחוד משפחות מרוסיה אינו בעייתי כאשר הוא עונה לקריטריונים של חוק השבות. אנשים רבים וביניהם משפחו שלמות, שהזיקה להם לדת היהודית או קשרי הדם שלהם ליהדות מוטלים בספק ביקשו ועדיין מבקשים להגר לישראל מסיבות כלכליות. בשנת 1995 קבע משרד הפנים, כי בן זוג לא יהודי, שנישא לישראלי יהודי לא יוגדר כיהודי בהתאם לחוק השבות, ולא יקבל את כל הזכויות המגיעות ליהודי בהתאם לחוק השבות, וכמובן לא יקבל מיידית אזרחות ישראלית.

        איחוד משפחות מברית המועצות


        ברית המועצות חדלה בשנים האחרונות מלהתקיים. נהוג לכנות את המדינות שהיו תחת "ברית המועצות" כמדינות חבר העמים, או ברית המועצות לשעבר. כאשר משפחה שלימה עולה לישראל, יחד עם הילדים ואחד מבני הזוג אינו יהודי, משרד הפנים אינו מערים קשיים. כאשר אזרח זר מבקש להתאחד עם בן/בת הזוג הישראלים, למרות שנישאו, הוא לא יקבל מיד אזרחות. משרד הפנים יאפשר לו (בעקבות החלטת בג"צ) להתגורר בישראל, אבל רק כאשר הוא יגיע למסקנה, שאכן מדובר בנישואין אוטנטיים ולא פיקטיביים, יחל תהליך של קבלת אזרחות ישראלית. אזרחים ממדינות מזרח אירופה (ובכלל זה חלק ממדינות בריה"מ לשעבר) נדרשים לעמוד גם בחקירה של לשכת הקשר נתיב, על-מנת לוודא את מניעיהם האמיתיים להגיע לישראל, ואם בואם לא נועד לחבל בביטחון המדינה.

        איחוד משפחות של בני דתות אחרות


        כיום, בעולם גלובלי, האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים, שיובילו לנישואין, או מערכת יחסים שנמצאת תחת קטגוריה של "חיים משותפים" או "ידועים בציבור" היא בהחלט סבירה.
        משרד הפנים גיבש נהלים שונים ומדיניות קשוחה, שמקשה מאד על איחוד משפחות של בני דתות אחרות.

        האפשרויות העומדות בפני בני הזוג להסדרת החיים בישראל:

         


          1. הצהרה, שבני הזוג הינם ידועים בציבור. הצהרה זו דורשת ראיות והוכחות שונות. מומלץ להקפיד על ביצוע הנחיות משרד הפנים, על-מנת שלא לקבל את סירוב משרד הפנים וגירוש מישראל.

            1. החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל.


            חשוב לציין, שמרגע הגשת תעודת הנישואין או ההצהרה, בני הזוג נדרשים לעמוד באין ספור מבחנים לאישור אמיתות ההצהרה והנישואין. בתום תהליך מפרך, מסורבל, ולעיתים לא ממש ברור, זוכה בן הזוג הזר לתעודת האזרחות.

            בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

            מעמד לבן זוג זר


            משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:


            • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

            • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.

             

            עליה לישראל, חוק השבות


            עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

            זוגות מעורבים


            גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
            יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

            ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


            הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

            עריכת צוואה נוטריונית


            חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
            כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
            כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

            העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

            נישואין אזרחיים


            כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד של תושבות קבע.

            הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין


            אחד המסמכים, שעשויים לשכנע את משרד הפנים בכנות הנישואים עם בן הזוג הזר הוא הסכם נישואין ויחסי ממון. הסכם כזה, כשיש לו תוקף משפטי מעיד על כוונה כנה למסד את הזוגיות בברית הנישואין ולהקים יחד משפחה. הסכם יחסי ממון טרם נישואין נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. ההסכם מגדיר את הרכוש בו מחזיק כל אחד מבני הזוג טרם הנישואין, וקובע אם הרכוש או חלקו יהפוך לרכוש משותף, או שיישאר בידי כל אחד מהם בנפרד. ההסכם מגדיר את אופן השיתוף הפיננסי בין בני הזוג, ההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג, את מועד תחילת השיתוף, וסוגיות בנושא רכישת נכסים משותפים (תכניות פיננסיות, נכסי נדל"ן, רכב וכל רכוש אחר). ההסכם גם מגדיר את פירוק השותפות הכלכלית במקרה של פירוק הזוגיות, וקובע כללים לחלוקת הרכוש. יתרונו הגדול של הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין הוא בכך, שבזמן עריכתו בני הזוג נמצאים בתקופה טובה בזוגיות שלהם ומסוגלים להגדיר את נושא הרכוש ויחסי הממון באופן הוגן.

            אזרחות ישראלית ומשרד הפנים


            תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'. בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל. אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

            הסדרת מעמד לבן זוג זר השוהה שלא כדין


            כאשר בן הזוג הזר הוא במעמד של שוהה שלא כדין בישראל, משרד הפנים עלול לבקש ממנו לעזוב את הארץ, עוד לפני סיום הטיפול בבקשתו. זאת בתנאי שקיים חשש, שמא מערכת היחסים בין בני הזוג היא פיקטיבית. משרד הפנים חייב לזמן את בני הזוג ולאפשר להם לטעון את טענותיהם נגד ההחלטה. במקרים כאלה לבני הזוג שמורים סעדים שונים, כמו פנייה לבית המשפט.

            חתימת נוטריון


            חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב. המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע, כאמור, על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.

            סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם רבים ומגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור). לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

            צוואה נוטריונית


            צוואה נוטריונית היא צוואה שנעשית בפני הנוטריון על-ידי המצווה באופן אישי בעל-פה או שהוא מגיש לו את דברי הצוואה בכתב.","תפקידו של נוטריון" נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
            הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
            במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
            המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
            הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

            אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של משרד עורכי דין מצליח, שפעיל כ- 10 שנים.

            עורך דין אלכס כהן

            מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

            עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

            • ייצוג בבית משפט
            • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
            • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
            • נדל"ן.
            • שירותי נוטריון.

            תוכן חדש

            • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

                 תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

            • AtricleHe11

              כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

            • AtricleHe13

              הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

            • AtricleHe14

              הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

            • על עצמי

              אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

            • אודותיי

              הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

            • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

              אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

            • התעריף המינימלי המומלץ

              כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

            • אני ממליץ לשתוק

              אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

            • AtricleHe22

              תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

            הדפסה

            חדשות

            • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

              רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

              ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

            • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

              ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

            • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

              פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

            • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

              הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.