לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.
לאחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.
אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית. אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.
מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.

 

בעולם, שהוא כפר גלובלי האפשרות להכיר בת או בת זוג מחוץ לישראל, שאינם יהודים, שכיחה. לצד התאהבויות ורצון כן של רבים להקים משפחה או חיי זוגיות מחייבים (ידועים בציבור), רבים אחרים, בעיקר ממדינות בהן יש מצוקה כלכלית, מנסים להגיע לישראל ולקבל אשרת שהייה ואפילו אזרחות על-ידי נישואין פיקטיביים, או הסכמי חיים משותפים, שאין מאחוריהם דבר.
משרד הפנים מערים קשיים רבים בדרך לקבל האשרה, בדיוק כדי להבטיח שמדובר בזוגיות אמיתית. יש אומרים שהמדיניות קשה מדי.

הסדרת מעמד לבת זוג זרה


הסדרת מעמד לבת זוג זרה בישראל, שיאפשר לה אשרת עבודה וזכויות סוציאליות יכולה להיעשות באחת משלוש האפשרויות הבאות:

  1. נישואין – להינשא לבת הזוג הזרה בחו"ל ולפעול להסדרת המעמד כזוג נשוי. תהליך זה אורך בין 4 ל- 5 שנים, ובסופו תקבל בת הזוג תעודת זהות, כאזרחית לכל דבר.

  2. להינשא בנישואין אזרחיים, מבלי לצאת מהארץ לצורך טקס הנישואין. לאחר מכן לפעול להסדרת מעמד בת הזוג. תהליך זה אורך כ- 6 שנים. בסיום התהליך תינתן לבת הזוג הזרה תושבות קבע.

  3. האפשרות השלישית היא לחיות "כידועים בציבור", בבית משותף עם משק בית משותף ורצוי הסכם חיים משותפים. תהליך הסדרת מעמדה של בת הזוג הזרה במקרה של ידועים בציבור אורך כ- 7 שנים, כשבסיומו היא תקבל תעודת תושבות קבע.


ידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידועה בציבור, שאינה יהודיה לא תוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

אשרה לבת זוג זרה בנישואים לישראלי


כדי לקבל אשרה לבת הזוג הזרה, על בני הזוג לגשת יחד למשרד הפנים בצירוף מסמכים רבים, אשר לחלק גדול מהם נדרשים אישורים שונים, כמו תעודת נישואין או מסמך המציג חיים משותפים ועוד. במעמד הצגת המסמכים הדרושים, עוברים בני הזוג תשאול, שמוגדר על-ידי מי שחווה את זה כחקירה צולבת. מטרת התשאול היא לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. לעיתים תשובת בין הזוג האחד אינה תואמת את זו של בת הזוג השני. על רקע זו בקשת אשרה יכולה להיפסל.

אזרחות ואשרות בישראל לבני זוג


במידה ובני הזוג עברו את שלב התשאול ובחינה בקרב גורמים נוספים, תקבל בת הזוג אשרת ב/1, שתוקפה שנה. בתום השנה, תיערך לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. במידה ואין מניעה בטחונית או פלילית והדרכון הזר בתוקף למשך שנתיים לפחות, יוארך תוקף האשרה לשנה נוספת. פרוצדורה זו נמשכת עד 3 שנים. לאחר מכן ישודרג מעמד בת הזוג הזרה לתושבת ארעית מסוג א/5 לשנה. פרוצדורה זו תחזור על עצמה מדי שנה, עד לקבלת התושבות/ אזרחות.

סמכויותיו משרד הפנים במתן אשרה לבת זוג זרה


החוק מקנה לשר הפנים את הסמכות למתן אשרות ורשיונות שהיה בישראל. ההחלטה אם לאשר או לא לאשר לאדם מסוים אשרת כניסה לישראל ושהיה בה נתונה לשיקול דעתו של השר. יחד עם זאת שיקול הדעת של שר הפנים בעניין חוק הכניסה לישראל נתון לביקורתו של בית המשפט. בת זוג זר, שפונה למשרד הפנים, תקבל אשרת שהייה ועבודה למשך ששה חודשים. בתום תקופה זו היא תוכל להתחיל בתהליך קבלת אזרחות, או תושבות. זאת בתנאי, שאינה נחשד בזוגיות פיקטיבית, או שקיימת מניעה בטחונית או פלילית לאשר את בקשת/ה.

צוואה בתל-אביב


כמעט בכל עיר או יישוב קיימים נוטריונים. הם נתונים לפיקוח, כך שכולם פועלים בהתאם לתקנות ולמחירון, שמנפיקה וועדה מיוחדת לענייני נוטריונים במשרד המשפטים. לכן אין צורך להגיע לתל-אביב במיוחד בשביל עריכת צוואה.

מתי לערוך צוואה


רבים נוטים לדחות את מועד עריכת הצוואה, כי המוות רחוק ו""יהיה בסדר"", ואיך שהוא הנושא נדחק למקום האחרון בסדר העדיפויות.

חשוב לזכור כמה דברים:


• כחלק מהדאגה לילדים, חשוב להשאיר צוואה מסודרת, כדי להקטין סיכוי למריבות וחיכוכים.
• כדאי להקדים את נושא עריכת הצוואה. אמנם תוחלת החיים עלתה, אבל איש אינו יודע מתי יגיע יומו.
• אין לנו שליטה על מצבינו הרפואי, הפיזי והנפשי. אנחנו מקווים, שנזכה לחיים ארוכים ולבריאות, אך זה דבר שלא ניתן להבטחה. לכן, אנחנו עלולים להיקלע למצב של חוסר כשירות משפטית לערוך צוואה. במצב זה יתכן, ורצוננו להתנהלות הירושה, עליה שקדנו כל חיינו, לא ימומש.

צוואה נוטריונית היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח, שתקוים ככתבה וכלשונה. הסיכוי שיורשים, יצליחו לבטל צוואה נוטריונית אפסי. בנושא צוואות החוק מעניק לנוטריון סמכויות של שופט (כולל חובות כמובן). אישורו של נוטריון לצוואה מהווה ראיה מספקת במידה ומתקיים הליך משפטי.



הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.
לאחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.
אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית. אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.
מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.


כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),

 התש"ס-2000 1

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 81 ו–109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - החוק), מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
1.
הגדרות
בכללים אלה -
"
ישיבה נוספת" - כל ישיבה שלאחר שתי הישיבות הראשונות, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה;
"
התעריף" - התעריף הנתון בתוספת;
"
שכר" - תמורה לשירות של עורך דין בכסף;
"
שכר מינימלי מומלץ" או "שכר מינימלי" - השכר הנקוב בתעריף, בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון;
"
תביעה" - לרבות הגנה, התנגדות לתביעה או כל בקשה אחרת;
"
מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.
2.
תעריף מינימלי מומלץ
התעריף כאמור בסעיף 81 לחוק הוא בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת.
3.
הצמדה
(
תיקון התשס"ו)
(א) הסכומים הקבועים בתעריף ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.
(ג) המנהל הכללי של לשכת עורכי הדין יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב).
(ד) בסעיף זה -
"
המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"
המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
"
המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתם של כללים אלה - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2004.
4.
ביטול
כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 - בטלים.
5.
תחילה
תחילתו של פרט 9.א(2)(ב) ו–ב(2)(ב) בתוספת, 30 ימים מיום פרסומם של כללים אלה.
[
תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד]
תוספת
(
סעיף 1)
1.
תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי וטריבונלים אחרים)
א. תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן - ש"ח) -

(1)
עד 26,375 ש"ח - 15% מסכום התביעה ולא פחות מ–794 ש"ח
(2)
עולה על 26,375 ש"ח ואינה עולה על 107,217 ש"ח - 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ–3,963 ש"ח
(3)
עולה על 107,217 ש"ח - 10% מ–107,217 ש"ח ועוד 4% מיתרת סכום התביעה
(4)
עולה על 1,053,628 ש"ח - בהתאם למוסכם בין עורך הדין ללקוח, אך לא פחות מ–49,361 ש"ח
ב. ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח
2.
תביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי) למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
א. תביעות
(1)
עד 161,238 ש"ח - 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
(2)
עולה על 161,238 ש"ח ועד 403,096 ש"ח - 12.5% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
(3)
עולה על 403,096 ש"ח - 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
ב. ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח
3.
בבית משפט שלום, בבית משפט מקומי, בבית משפט לתעבורה, בבית משפט למשפחה ובטריבונלים אחרים
א. עניינים אזרחיים:
(1)
תביעה להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד, לגבי נכסי דלא ניידי, לפי שווי הנכס כשהוא פנוי - 2% מערך הנכס ולא פחות מ–5,354 ש"ח
(2)
תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין - לפי שווי המקרקעין כשהם פנויים - 3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין לפי שווים ולא פחות מ–5,354 ש"ח
(3)
תביעה לפסק דין הצהרתי, לצו מניעה או צו עשה - כמו תביעה כספית
(4)
תביעה שנושאה אינו ניתן להערכה בכסף - 5,354 ש"ח
(5)
תביעה לקצבה חודשית - כמו תביעה כספית, כאשר סכום התביעה לצורך חישוב השכר יהיה סכום הקצבה החודשית הנפסק כפול 48 (ארבע שנים)
(6)
בקשות לצווים זמניים - 1,835 ש"ח
(7)
בקשות ביניים אחרות - 629 ש"ח
(8)
בקשה לקביעת גיל. - 629 ש"ח2
(9)
ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 629 ש"ח
ב. עניינים פליליים:
(1)
אישום בחטא - 1,152 ש"ח
(2)
אישום בעוון או בעבירה אחרת - 1,599 ש"ח
(3)
אישום בעבירה של גרימת מוות - 5,354 ש"ח
(4)
טיעון לעונש בלבד - 2,670 ש"ח
(5)
שחרור בערבות - 629 ש"ח
(6)
ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 435 ש"ח
4.
בבית המשפט המחוזי:
א. עניינים אזרחיים:
(1)
ערעור אזרחי - 50% מהשכר שבערכאה הראשונה אך לא פחות מ–5,354 ש"ח
(2)
ישיבה נוספת - 640 ש"ח
(3)
פסק של בורר -
(א) בקשה לאישור, בלי התנגדות - 1/3 מהשכר בגין תביעה כספית אילו הוגשה בעניין נושא הפסק

(ב) בקשה לאישור, בהתנגדות - 2/3 מהשכר הנ"ל

(ג) בקשה לביטול - 2/3 מהשכר הנ"ל

(ד) ישיבה נוספת בבית המשפט המחוזי - 640 ש"ח

(4)
בקשה לצו קיום צוואה, או לצו ירושה או מינוי מנהל עיזבון, או בקשה משולבת של אלה:. 3

(א) בלי התנגדות - 1.5% מערך העיזבון, אך לא פחות מ–3,634 ש"ח

(ב) בהתנגדות - השכר הקבוע בפסקת משנה (א), בתוספת 25%

(ג) ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים לעיל - 640 ש"ח

(5)
אפוטרופסות או אימוץ:. 4

(א) בקשה לאימוץ או למינוי אפוטרופוס בלי התנגדות - 3,634 ש"ח

(ב) בקשה כאמור, בהתנגדות - השכר האמור בפסקת משנה (א), בתוספת 25%

(ג) כל בקשה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או על פי חוק האימוץ, התשמ"א-1981 - 1,835 ש"ח

(ד) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 640 ש"ח

(6)
מזונות. 2 - כמפורט בפרק תביעות כספיות לעיל הערה: סכום התביעה לצורך חישוב השכר הוא סכום המזונות הנפסק בתביעה לתקופה של שנה אחת

(7)
ערעור מס הכנסה - מסים, ארנונות והיטלים, לרבות עררים לפני כל ועדה אחרת שבראשה שופט - 7.5% מסכום המס השנוי במחלוקת אך לא פחות מ–1,505 ש"ח

(8)
פשיטת רגל, פירוק חברה -

(א) ייצוג נושה בכל שלבי הבקשה, למעט בהליכים נגד הנאמן או המפרק - 5,354 ש"ח ועוד 7.5% מהסכום שנגבה

(ב) ייצוג חייב או חברה שפירוקה מבוקש - 5,354 ש"ח ועוד 2.5% מסכום תביעות החוב

(ג) ישיבה נוספת בעניין זה - 640 ש"ח

ב. עניינים פליליים:
(1)
משפטים פליליים - 3,175 ש"ח
(2)
ערעורים פליליים -
(א) ערעור על פסק הדין - 1,670 ש"ח
(ב) ערעור על גזר הדין בלבד - 1,024 ש"ח
(ג) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 823 ש"ח
ג. עניינים מינהליים:
(1)
עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים - 7,611 ש"ח
(2)
ישיבה נוספת - 640 ש"ח
5.
בבית המשפט העליון:
(1)
ערעור אזרחי - 50% מהשכר הקבוע לגבי הערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–7,105 ש"ח
(2)
ערעור פלילי -
(א) ערעור על פסק הדין - 7,105 ש"ח
(ב) ערעור על גזר הדין בלבד - 3,553 ש"ח
(ג) בקשה, למעט בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - 3,553 ש"ח
(3)
בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - כמפורט בפסקה (2)(א) ו–(ב) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 1,401 ש"ח
(4)
בבית המשפט הגבוה לצדק -
(א) בעניין צו שחרור לפי סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה - 3,553 ש"ח
(ב) בכל עניין אחר, למעט בעניין צו שחרור, כאמור בפסקת משנה (א) - 10,129 ש"ח
6.
בבית הדין לעבודה:
(1)
תביעה כספית - כמו בתביעות כספיות בבתי משפט
(2)
תביעה שאיננה ניתנת להערכה בכסף - כמו בסעיף 3א(4)
(3)
ערעור לבית הדין הארצי - כמו ערעור לבית המשפט העליון
7.
בבית הדין לשכירות:
(1)
בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור דירת מגורים - 435 ש"ח לדירה בת חדר אחד ועוד 209 ש"ח לכל חדר בדירה בת יותר מחדר אחד
(2)
בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור בית עסק - סכום השווה לדמי שכירות של חודש אחד כנדרש בבקשת התשלום, אך לא פחות מ–435 ש"ח
(3)
בקשה לפסוק סכום מסוים לפי חלק ב' פרק ה' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או לדמי מפתח לפי חלק ג' לחוק האמור - כמפורט לגבי תביעות בעניינים אזרחיים לפי פסקה (1) או (2), הכל לפי העניין, אך לא פחות מ–494 ש"ח
(4)
ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) - 423 ש"ח
8.
בבית דין רבני:
(1)
היתר נישואין בלי התנגדות - 1,093 ש"ח
(2)
היתר נישואין שיש בו התנגדות - 2,142 ש"ח
(3)
אישור נישואין - 764 ש"ח
(4)
תביעה לשלום בית - 1,093 ש"ח
(5)
סידור גט בהסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 1,093 ש"ח
(6)
תביעה לגט בלי הסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 2,694 ש"ח

(7)
החזקת ילדים בלי התנגדות - 1,093 ש"ח

(8)
החזקת ילדים שיש בה התנגדות - 2,554 ש"ח

(9)
עריכת חוזה בין הצדדים (לצורך הכללתו בפסק הגט) - כשכר עריכת חוזה בניכוי הסכומים שנתקבלו לפי פסקאות (5), (6), (7) או (8) לפי העניין, אך לא פחות מ–2,105 ש"ח

(10)
תביעה שמותר להגישה גם לבית המשפט לענייני משפחה, או לרשם לענייני ירושה - השכר שנקבע לאותו עניין בסעיף 4

(11)
הקדשות - לפי שווי נכסי ההקדש בהתאם לסעיף 11(1) המתייחס לעריכת חוזים

(12)
אישור רווקות - 859 ש"ח

(13)
הפרדה - כמפורט בפסקאות (5) או (6), לפי העניין

(14)
ערעורים - 50% מהשכר הנקוב לפי העניינים לעיל בערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–782 ש"ח

(15)
ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (14) - 423 ש"ח

9.
הוצאה לפועל:

א. ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות -

(1)
בעד הגשה לביצוע -

(א) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע הוא עד 268,010 ש"ח - 5% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–382 ש"ח

(ב) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 268,010 ש"ח, אך אינו עולה על 536,137 ש"ח - 4% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–13,341 ש"ח

(ג) כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 536,137 ש"ח - 3% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–21,395 ש"ח

(2)
(א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)
(ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה
א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב -
(1)
בעד הגשה לביצוע - כשסכום החוב הכלול בבקשה לביצוע התביעה -
(א) עד 346 ש"ח - 235 ש"ח
(ב) עולה על 353 ש"ח אך אינו עולה על 471 ש"ח - 353 ש"ח
(ג) עולה על 471 ש"ח אך אינו עולה על 588 ש"ח - 471 ש"ח
(ד) עולה על 588 ש"ח אך אינו עולה על 706 ש"ח - 588 ש"ח
(ה) עולה על 706 ש"ח אך אינו עולה על 1,059 ש"ח - 706 ש"ח
(ו) עולה על 1,059 ש"ח אך אינו עולה על 5,294 ש"ח - 706 ש"ח
(ז) עולה על 5,294 ש"ח אך אינו עולה על 7,059 ש"ח - 882 ש"ח
(ח) עולה על 7,059 ש"ח אך אינו עולה על 7,642 ש"ח - 1,059 ש"ח
(ט) עולה על 7,642 ש"ח אך אינו עולה על 25,740 ש"ח - 15% מסכום התביעה
(י) עולה על 25,740 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 10% מסכום התביעה, אך לא פחות מ–3,808 ש"ח
(2)
(א) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייווסף לחוב בתיק, שכר טרחה בשיעור -
(1)
כשסכום החוב הפסוק הוא עד 8,839 ש"ח - 451 ש"ח
(2)
כשסכום החוב הפסוק עולה על 8,839 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 5% מסכום החוב הפסוק. השכר בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל ייחשב על פי החוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב, לרבות שכר הטרחה שהתווסף לפי פסקה (1).
(ב) האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה.
ב. ביצוע שטרות
(1)
בעד הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל - כמו בתביעה כספית בבית המשפט, למעט בשניים אלה:
(1)
במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 413 ש"ח - יהיה השכר 141 ש"ח
(2)
במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 10,799 ש"ח - יהיה השכר 283 ש"ח
(2)
(א) בעד ניהול תיק הוצאה לפועל - לא שילם החייב את הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים אלה:
(1)
היה החוב הפסוק עד 268,010 ש"ח - 10% מהחוב הפסוק, ואולם אם קרן השטרות בפתיחת התיק לא עלתה על סך 1,483 ש"ח יתווסף לשכר הטרחה סכום של 494 ש"ח
(2)
עלה החוב הפסוק על סך 268,010 ש"ח אך לא עלה על 537,207 ש"ח - 8% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–26,858 ש"ח
(3)
עלה החוב הפסוק על סך 537,207 ש"ח - 6% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–42,903 ש"ח בפסקה זו, "החוב הפסוק" - החוב בתיק, למועד שבו חויב התיק בשכר הטרחה, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות, שנתחייב בהם החייב ולרבות שכר הטרחה שהתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)
(ב) האמור בפסקת משנה (א) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה
ג. הוצאה לפועל של פסקי דין להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד לגבי נכס דלא ניידי - מחצית שכר הטרחה כמפורט בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, אך לא פחות מ–553 ש"ח (סכום החוב הכולל לעניין חישוב שכר הטרחה, יהא שווים של המקרקעין כשהם פנויים)

ד. ביצוע פסק דין בענייני מזונות - שכר טרחה בשיעורים המפורטים בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, לפי העניין, בגין כל חוב שלגביו ננקט הליך כלשהו

10.
בוררות:

א. שכר ייצוג לפני בורר - 75% מהשכר בעניינים אזרחיים בבתי המשפט אך לא פחות מ–1,166 ש"ח

ב. שכר הבורר - 1,166 ש"ח לישיבה, עד 3 שעות

11.
שירות מחוץ לבית המשפט:

(1)
עריכת חוזים:

(א) שווי נושא החוזה אינו עולה על 80,654 ש"ח - 2% מהשווי, אך לא פחות מ–671 ש"ח

(ב) שווי נושא החוזה עולה על 80,654 ש"ח אך אינו עולה על 320,572 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; ועוד 1.5% מיתרת הסכום העולה על 80,654 ש"ח

(ג) שווי נושא החוזה עולה על 320,572 ש"ח אך אינו עולה על 646,108 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מיתרת הסכום העולה על 320,572 ש"ח

(ד) שווי נושא החוזה עולה על 646,108 ש"ח אך אינו עולה על 1,938,404 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מיתרת הסכום העולה על 646,108 ש"ח

(ה) שווי נושא החוזה עולה על 1,938,404 ש"ח אך אינו עולה על 3,231,195 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מ–1,292,296 הש"ח שלאחריהם ועוד 0.75% מיתרת הסכום העולה על 1,938,404 ש"ח

(ו) שווי נושא החוזה עולה על 3,231,195 ש"ח - לפי הסכם אך לא פחות מ–32,057 ש"ח

(ז) שווי נושא החוזה אינו ניתן לביטוי בכסף - לפי הסכם אך לא פחות מ–1,166 ש"ח

(2)
חוזה שכירות:

(א) לדירות מגורים - סכום השווה למחצית דמי השכירות לחודש לכל חוזה

(ב) לבתי עסק - סכום השווה לדמי שכירות לחודש לכל חוזה

(3)
עריכת צוואות:

(א) צוואה רגילה - 1,835 ש"ח
(ב) שתי צוואות הדדיות - 2,682 ש"ח
(ג) הפקדת צוואה, שנערכה בידי אחר - 907 ש"ח
(4)
התייעצות, חוות דעת, התראות והרשאות:
(א) התייעצות רגילה בלי בדיקת מסמכים - 541 ש"ח
(ב) התייעצות הכוללת בדיקת מסמכים - 907 ש"ח
(ג) חוות דעת בכתב - 907 ש"ח
(ד) כתיבת מכתב התראה - 235 ש"ח
(ה) הכנת תצהיר והחתמתו - 435 ש"ח
(ו) הכנת כתב הרשאה כללי או בלתי חוזר - 435 ש"ח
(5)
תאגידים:
(א) רישום חברה, אגודה שיתופית, עמותה (לפי תקנון מצוי) - 1,859 ש"ח
(ב) שינוי במסמכי רישום תאגיד כנ"ל - 930 ש"ח
(ג) רישום שותפות בלי הסכם שותפות - 930 ש"ח
(ד) עריכת הסכמי שותפות או הסכמי התאגדות - על פי פסקה (1) המתייחסת לעריכת חוזים, פחות 10%, בצירוף שכר טרחה לרישום, כאמור לעיל
(6)
פירוק תאגידים מרצון - 3,553 ש"ח
(7)
עריכת שעבודים ורישום:
(א) עריכה ורישום - 50% משכר טרחה הניתן בעד עריכת חוזה על סכום דומה
(ב) במקרה שעורך הדין גם ערך את חוזה ההלוואה - בעד הרישום - תוספת של 25% על מה שקיבל בעד עריכת החוזה
(8)
סימני מסחר:
(א) עריכת בקשה לרישום, בהעדר התנגדות - 907 ש"ח
(ב) עריכת תשובה להשגה על לשכת הרישום - 907 ש"ח
(ג) הופעה לפני הרשם במעמד צד אחד - 907 ש"ח
(ד) התנגדות לרישום או הגנה בפני התנגדות - 1,859 ש"ח
(ה) ערעור בבית המשפט העליון - לפי סעיף 5
(9)
רישום מקרקעין (לא כולל עסקאות שפסקה (10) חלה עליהן) :
(א) ערך עורך הדין את החוזה בקשר לפעולה במקרקעין - לא יקבל שכר נפרד בשל פעולות הרישום
(ב) לא ערך עורך הדין את החוזה - השכר כמפורט בפסקאות משנה (ג) עד (ו) להלן
(ג) מכר, חליפין, מתנה ורישום זכות חכירה או חכירת משנה והעברה מחברה לבעלי הזכויות בה:
(1)
כששווי המקרקעין אינו עולה על 538,210 ש"ח - 1% משווי המקרקעין
(2)
כששווי המקרקעין עולה על 538,210 ש"ח - 1% מ–538,210 ש"ח הראשונים של השווי ועוד 0.75% מסכום השווי העודף על 538,210 ש"ח
(ד) משכנתא:. 5
(1)
רישום משכנתא - 0.5% מסכום החוב המובטח במשכנתא אך לא פחות מ–859 ש"ח
(2)
העברת משכנתא - 907 ש"ח
(3)
הפטר או ביטול משכנתא - 907 ש"ח
(ה) רישום הערת אזהרה:
(1)
ערך עורך הדין את החוזה או טיפל ברישום המקרקעין - 635 ש"ח

(2)
לא ערך עורך הדין את החוזה ולא טיפל ברישום המקרקעין - 907 ש"ח
(ו) חלוקה ופיצול - השכר על אותה פעולה כאילו היתה זו פעולת מכר באותם מקרקעין, בתוספת 50% ממנו
(ז) רישום מחדש שלא בהסדר קרקעות:
(1)
הרישום כרוך בהגשת בקשה או תביעה לבית המשפט כולל הבקשה או התביעה - השכר על אותה פעולה כאילו היתה פעולת מכר באותם מקרקעין
(2)
בלי פניה או זיקה לבית המשפט - 50% מהשכר המגיע כאילו זו פעולת מכר באותם מקרקעין
(ח) רישום מקרקעין לפי צו ירושה או קיום צוואה
(1)
כאשר עורך הדין טיפל בהשגת צו - בלי תשלום נוסף
(2)
כאשר עורך הדין לא טיפל בהשגת הצו - 1,859 ש"ח בגין כל יחידת מקרקעין שנרשמה
(10)
רישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן:. 6
(א) בעד רישום פעולות מכר, מכר בלי תמורה, חליפין, מתנה, חכירה וחכירת משנה לפי חוזה בין הרוכש והקבלן ישולם לעורך דינו של הקבלן - 1% משווי הדירה הנקוב בחוזה
(ב) טיפול ברוכשים נוספים בבית שרישומו כבית משותף מתעכב - 0.25% ולא פחות מ–3,024 ש"ח
(ג) בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות, ישולם לעורך דינו של הקונה - 0.25% משווי הדירה הנקוב בחוזה
(11)
בתים משותפים:
(א) בקשה או כתב התנגדות לבקשה -
(1)
בלי הופעה - 1,152 ש"ח
(2)
בעד כל הופעה - 635 ש"ח
(ב) רישום בפנקס בתים משותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס - 517 ש"ח לחדר
(12)
מסים, ארנונות והיטלים (להוציא מס הכנסה), עריכת ערעור או ערר, כולל הופעה לפני ועדת ערר - 7.5% מהסכום השנוי במחלוקת ולא פחות מ–859 ש"ח ט"ז בשבט התש"ס (23 בינואר 2000)
חאלד אחמד זועבי
יושב ראש המועצה הארצית
של לשכת עורכי הדין
נתאשר.
יוסף ביילין
שר המשפטים
1.
י"פ 4852, התש"ס (9.2.2000), עמ' 2558.
תיקונים: י"פ 5149, התשס"ג (21.1.2003), עמ' 1208;
ק"ת 6447, התשס"ו (28.12.2005), עמ' 249;
י"פ 5477, התשס"ו (5.1.2006), עמ' 1101 [התשס"ו (מס' 2)];
י"פ 5653, התשס"ז (22.4.2007), עמ' 2402;
י"פ 5744, התשס"ח (27.11.2007), עמ' 708;
י"פ 5758, התשס"ח (3.1.2008), עמ' 1294 [התשס"ח (מס' 2)];
י"פ 5896, התשס"ט (6.1.2009), עמ' 1588;
י"פ 6040, התש"ע (30.12.2009), עמ' 1175;
י"פ 6179, התשע"א (26.12.2010), עמ' 1802;
י"פ 6373, התשע"ב (8.2.2012), עמ' 2454;
י"פ 6522, התשע"ג (1.1.2013), עמ' 1948;
י"פ 6731, התשע"ד (9.1.2014), עמ' 2879.
2.
כיום בבית משפט לענייני משפחה.
3.
כיום ברשם לענייני ירושה או בבית משפט לענייני משפחה לפי העניין.
4.
כיום בבית משפט לענייני משפחה.
5.
בכפוף לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן - צו רישום זכויות), שפורסם בק"ת 6010, התש"ס, עמ' 157.
6.
בכפוף לצו רישום זכויות.


תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

עובד שעבד במקום העבודה לפחות שנה אחת ופוטר, או שמעסיקו נפטר זכאי לפיצויי פיטורין. פיצויי פיטורין מגיעים גם לשאריו של עובד שנפטר, לעובד שנעצר ל- 6 חודשים או במקרה של סגירת מקום העבודה. במקרים הבאים עובד זכאי לפיצויי פיטורין גם אם התפטר:


  • לצורך טיפול בילד.

  • מעבר מגורים לאזור במרחק גאוגרפי גדול ממקום העבודה.

  • כאשר יש הרעה בתנאי העבודה.

  • לאחר אימוץ/ במקרים של משפחת אומנה.

  • אישה שנאלצה לשהות במקלט לנשים מוכות.

  • עובד שהתפטר לאחר שהגיע לגיל פרישה.


פיצויי הפיטורין כוללים שכר של חודש אחד בכל שנת עבודה. מסכום הפיצוי, יש להפחית את החלק היחסי של הפיצויים שהמעסיק העביר לקופת הגמל, או לביטוח הפנסיוני, על פי חובתו בהתאם לצו ההרחבה, או על-פי הסכם שנערך עם העובד.

הסכם שכר בין עובד למעביד.


הסכם השכר בין עובד למעביד קוובע את השכר ותנאי ההעסקה בין העובד למעביד, ובכלל זה את תנאי הפרישה מהעבודה במקרים של פיטורין, או התפטרות, או פרישה לגמלאות.
החוק קבע מספר אפשרויות לקביעת המועד לתשלום פיצויי פיטורים לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים, והן:


  • היום בו הסתיימו יחסי עובד מעביד.

  • המועד שנקבע לתשלום פיצויים על-פי הוראת הסכם קיבוצי או צו הרחבה, במסגרתו הועסק העובד.

  • מועד תשלום פיצויים שנקבע בחוזה או הסכם שכר ותנאי העסקה בין המעסיק לעובד.

  • במידה ולא נקבע מועד תשלום פיצויים בהסכם השכר ותנאי העסקה, הרי שהיום בו ישולמו פיצויי הפיטורין יהיו היום שבו נקבעה הזכות לפיצויים.

  • הפסקת יחסי עובד-מעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי הוא יום תשלום הפיצויים. לדוגמה, אם העובד התבקש להשלים משימה מסוימת, כמו "חפיפה" עם עובד חדש.

 

זכויות עובדים


משרד התמ"ת, איגד בחוק זכויות בסיסיות המגיעות לכל עובד, אשר הוא שכיר במדינת ישראל, ומחייבות את המעסיק. זכויות העובדים בישראל הן כזכות יסוד. גם העובד וגם המעביד אינם רשאים להפר זכויות אלה. מעסיק שהפר זכויות עובדים בסיסיות יוטלו עליו קנסות מנהליים. במקרים של הפרות חמורות יוגשו כתבי אישום פליליים על ידי תובעים של משרד התמ"ת.

הלנת פיצויי פיטורים


בחוק הגנת השכר נקבע, שהלנת פיצויי פיטורין נקבעת כאשר הפיצויים לא שולמו תוך 15 יום מהמועד התשלום שנקבע בחוק, או בהסכם, או בהסדר שקבע את תנאי ההעסקה.
הלנת פיצויי פיטורים גוררת קנסות שעל המעביד לשלם לעובד שפרש:


  • במידה ותשלום הפיצויים נעשה בין היום ה- 16 ליום ה- 30 שלאחר המועד שנקבע, יחולו על המעסיק הפרשי הצמדה למשך כל תקופת האיחור.

  • במידה והעיכוב בתשלום הוא מעבר ל- 30 יום, יתווסף להפרשי ההצמדה תשלום נוסף בגובה 20% מהפרשי ההצמדה ותשלום הפיצויים יחד, בעד כל חודש של עיכוב בתשלום, וכן בעד חלק מהחודש באופן יחסי.

 

בית-דין אזורי לעבודה


בית-דין אזורי לעבודה הוא הכתובת לתביעות עובדים בנושא הלנת פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה יפחית או יבטל פיצויי פיטורים, כאשר ההלנה נעשתה מאחת או יותר מהסיבות הבאות:


  • מחלוקת בין הצדדים לגבי מועד הפסקת יחסי עובד מעביד.

  • חילוקי דעות מהותיים על הזכות לפיצויי פיטורים.

  • העובד לא נענה לדרישות המעביד ולא מסר לו פרטים שנוגעים לו לצורך קביעת הזכות לפיצויי פיטורים או שיעורם.

 

התיישנות תביעת פיצויי פיטורים

 


  • ניתן לתבוע פיצויי פיטורין עד 7 שנים ממועד התשלום. לאחר מכן חל חוק ההתיישנות על תביעת הפיצויים, והעובד עלול להפסיד את זכותו לקבלת פיצויים.

  • יחד עם זאת, יש לשים לב לעובדה, שבית הדין לעבודה, לא כולל במניין 7 השנים את תקופות הפגרה שלו, ימי מנוחה ושבתון על-פי חוק,


בכל אופן, הקפד לתבוע את תשלום הפיטורים בזמן, על-מנת למנוע את התיישנות התביעה.

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

ידועים בציבור הם בני זוג שחיים יחד ומנהלים משק בית משותף, אך בוחרים שלא להינשא. בני הזוג הינם בעלי חובות וזכויות דומים לאלה של זוג נשוי. המקרים השכיחים של זוגות שמכריזים על עצמם כידועים בציבור, הם זוגות, שזה להם פרק ב', לאחר גירושין או כתוצאה ממוות של הבעל או האישה. אוכלוסייה אחרת של ידועים בציבור הם בני זוג שלא יכולים להינשא בטקס דתי, או שאינם רוצים בכך.

הסכם ממון


הסכם ממון נועד להגדיר את מערכת היחסים הממונית וההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג. בהסכם הממון מוגדרים הנכסים שכל אחד מבני הזוג מביא איתו ערב עריכת ההסכם, אם ואיזה רכוש ובאיזה אופן נכנסים להגדרת השיתוף. הסכם הממון מגדיר את המועד בו יחל השיתוף בין בני הזוג, אופן ניהול משק הבית המשותף, תהליך רכישת נכסים משותפים, כללים לניהול קונפליקטים בנושא הממון ובמיוחד במקרים של פירוק הזוגיות.

הסכם ממון רווח במקרים, שבהם הזוגיות היא פרק ב', או גיל מבוגר, שבו כל אחד מבני הזוג כבר צבר נכסים, או לקראת נישואים של בני זוג צעירים, בהם הדרישה להסכם הממון באה מצד ההורים של בני הזוג. נהוג לחשוב, שהסכם ממון נועד להבטיח את רכושם של כל אחד מבני הזוג במקרה של פרידה. להסכם ערך חשוב בתחזוק הזוגיות, שכן הוא נערך בשעה שבני הזוג באים עם כוונות טובות, וחושבים על בניית החיים המשותפים. משמעות ההסכם היא, מניעת קונפליקטים עתידיים סביב נושא הממון, הרכוש הפרטי והרכוש המשותף. בהסכם נקבע מנגנון לפיו יחולק הרכוש המשותף בין בני הזוג במקרה של פרידה. הסכם יחסי ממון חשוב מאד גם כשמחליטים להינשא, או להישאר תחת ההגדרה של ידועים בציבור.

מה פרק הזמן שלאחריו אפשר להיחשב ידועים בציבור?


הפסיקה מתייחסת לזוג שמנהל משק בית משותף במשך שלושה חודשים כידועים בציבור בדרך כלל נדרשת לפחות שנה של חיים משותפים, כדי שאדם יוכל לטעון שהוא ידוע בציבור. יחד עם זאת, במקרים של פרידה, הכללים אינם בבחינת שחור ולבן. כבר קרה שבית המשפט הגדיר זוג שחיו שנים רבות יחד כחברים בלבד, כיוון שלא הוכחה טענת שיתוף. מנגד, במקרים אחרים קבע בית המשפט, שזוגות, שחיו יחד רק בחלק מהשבוע נחשבים לידועים בציבור.

יתרונות הסכם ממון בין ידועים בציבור


הסכם הממון הוא מסמך משפטי, שמגדיר את כוונות השיתוף בין בני הזוג. הסכם הממון מאפשר לכל אחד מבני הזוג להמשיך ולהחזיק ברכוש, שאותו הביא למערכת היחסים החדשה. הוא מגדיר את המועד שבו הם מתחילים לנהל חיים יחד מתוך כוונות שיתוף ביניהם, אופן ניהול משק הבית המשותף. ההסכם מתייחס גם למצבים בהם יחליטו לרכוש רכוש משותף, וקובע נהלים ברורים לעניין זה.

הגנה על דירה ו/או על רכוש שנתקבלו בירושה


בעיקרון דירה ו/או רכוש שנתקבלו בירושה ערב הנישואים, או במהלכם, אינם נכללים במסגרת איזון המשאבים, ובמקרה של פרידה, היא נשארת בידי בן הזוג, הבעלים. ישנם מקרים, בהם הבעלות על הדירה, שניתנה בירושה אינה מובטחת לבן הזוג, הבעלים, בזמן פרידה. הנה 3 דוגמאות:


  • כאשר הדירה מושכרת, ושכ"ד נכנס לחשבון המשותף.

  • כאשר בני הזוג גרים בדירה, ושניהם נושאים בעלויות התחזוקה, שיפוצים וכו'.

  • כאשר הדירה נמכרת ותחתיה רוכשים דירה חדשה, שעבורה לקחו בני הזוג משכנתא.

 

ניתן להגן על הדירה בשתי דרכים:

 


  • בהסכם ממון, שאותו ניתן לעשות גם במהלך חיי הנישואין.

  • להימנע משימוש בדירה, שקשור לחיים המשותפים.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:


  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.

 

עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • פינג'ן ממשיכה למשפט חוזר בתביעת הפטנטים שהגישה נגד Blue Coat

    חברת הסייבר פינג'ן (בעלת השורשים הישראליים) ממשיכה למשפט חוזר בתביעה שהגישה בארה"ב נגד חברת Blue Coat על הפרת פטנטים - לאחר שחבר המושבעים לא הצליח להגיע להסכמה פה-אחד על אחריותה של הנתבעת להפרה מכוונת של שניים מהפטנטים המרכזיים שעליהם תבעה פינג'ן. חבר המושבעים מצא שהנתבעת הפרה שני פטנטים אחרים שנכללו בכתב התביעה, ופסק לפינג'ן כחצי מיליון דולר פיצויים עבורם. המשפט החוזר ינוהל...

  • ארה"ב: חנויות ספרים מקוונות אינן אחראיות על פגיעה בפרטיות בכריכת ספר

    בית משפט פדרלי לערעורים דחה תביעה נגד חנויות הספרים המקוונות אמזון, ברנס אנד נובל ו-סמאשוורדס שהוגשה על-ידי זוג שאת תמונתם שילב ללא הסכמה מחבר בכריכת ספרו. הספר מציג סיפור אירוטי-סאטירי על אישה נשואה שנשבית בקסמו של שחקן ידוע מקבוצת הפוטבול ניו-אינגלנד פטריוטס. על רקע זה, בני הזוג טענו כי חנויות הספרים נושאות באחריות מאחר והן פרסמו את כריכת הספר (שבה משולבת תמונתם...

  • אמ"ן ושב"כ משתתפים במנגנון פנייה לפייסבוק להסרת תכנים

    שירות הביטחון הכללי, אמ"ן וגורמי חקירה אחרים משתתפים בהסדר לא פורמלי שבין משרד המשפטים לפייסבוק, לפיו המדינה פונה לרשת החברתית בבקשה להסיר תכנים שלדעתה מהווים עבירה. כך גילה היום עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, הממונה על הטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, בדיון משותף לועדות החוקה והטכנולוגיה של הכנסת. הדיון עסק בהצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016 (שזכה לכינוי...

  • עשרות מקרי חדירה של רחפנים לבתי סוהר בישראל

    מתחילת השנה תועדו עשרות מקרים של חדירת רחפנים למרחב האווירי של בתי סוהר בישראל, למרות שאלה מוגדרים כאזור אסור לטיסה. כך עולה מדברים שמסר היום ראש מחלקת אבטחה בשירות בתי הסוהר, בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "הסדרת השימוש ברחפנים לצרכים אזרחיים ולצרכי אכיפה". בין היתר הוזכר אירוע שהתרחש בחודש פברואר השנה, במהלכו חדר רחפן למרחב האווירי של...