לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים



הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.
לאחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.
אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית. אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.
מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.


תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית שונות בין אדם יהודי לבין לא יהודים. בעוד שהאזרחות ליהודים ניתנת כאשר הם מוכיחים שהם יהודים, הרי שעבור מהגרים לא יהודים הדרך ארוכה, רצופת קשיים, וכלל לא בטוח שבסופה יקבלו אזרחות.

חוק האזרחות


חוק האזרחות נחקק ב- 1952, והוא קובע מהם התנאים לקבלת מעמד של אזרח במדינת ישראל. להלן עיקרי החוק: מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינת לאום יהודית, ששואפת שרוב אזרחיה יהיו יהודים. מהגרים יהודים מקבלים אזרחות מיד עם עלייתם ארצה, אלא אם יש נגדם רישום פלילי או שהם חולים במחלה חמורה ומדבקת, שמהווה סיכון בריאותי לציבור. בנוסף, כל מי שנולד בישראל ואין לו אזרחות אחרת בין הגילאים 18-21 ואם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות, זכאי לאזרחות ישראלית.
ילדיו של אזרח ישראלי הם אזרחי המדינה, גם אם נולדו בחו"ל.

זכאות לאזרחות ישראלית


כל מי שעונה לקריטריונים של חוק השבות ועלה לישראל זכאי לאזרחות ישראלית. חוק האזרחות ובג"צ יצרו שורה של קריטריונים ללא יהודים, שמבקשים להיות אזרחי מדינת ישראל.

חוק השבות


חוק השבות מאפשר לכל מי שמוצאו יהודי (ולא המיר את דתו), לבקש אשרת עלייה לישראל, ולהיות זכאי לקבל אותה. עם עלייתו לארץ יקבל תעודת עולה ותעודת זהות. במקרים קיצונים יהודים לא מקבלים אשרת עלייה, והם: מי שפגע בביטחון המדינה, מי שיש נגדו רישום פלילי, מי שחולה במחלה המהווה סיכון בריאותי לכלל תושבי ואזרחי המדינה.

מי זכאי לאזרחות ישראלית?


לפי חוק האזרחות זכאים לאזרחות אנשים שעונים לקריטריונים הבאים:


  • אנשים שחיו בתחומי ישראל ונשארו לגור בה כשהפכה למדינה קיבלו אזרחות ישראלית מלאה.

  • אדם שנולד בישראל והוריו, או רק אחד מהם, הם אזרחי ישראל. זכאי לאזרחות ישראלית,

  • אדם שנולד מחוץ לישראל, אבל הוריו, או רק אחד מהם ישראלים, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת, אם גם הוא יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

  • אדם שאומץ כחוק על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי, ייחשב אף הוא לאזרח ישראל.

  • מי שנולד בשטח מדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת ביום לידתו, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, בתנאי שחי ב- 5 השנים האחרונות לגילאי 18-21 בישראל.

  • אדם שנישא לישראלי בחו"ל יעבור תהליך של 4-5 שנים במשרד הפנים, שבסופו תוענק לו אזרחות.

  • אדם שאינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים לקבל אזרחות ישראלית, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש אזרחות בתנאי שעמד במספר תנאים: נמצא בישראל. היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. זכאי לתושבות קבע. השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. יודע ידיעת-מה את השפה העברית. ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

  • לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקר ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר.

 

אזרחות ליוצאי ברית המועצות


בקרב יוצאי ברית המועצות קיימים המון מקרי נישואין בין יהודים ולא יהודים. יש רבים שעל-פי ההלכה אינם יהודים, אך בקשרי הדם שלהם הם שייכים לעולם היהודי. מי שאינו יהודי על פי ההלכה, אך בן או נכד ואפילו נין ליהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. מי שאינו יהודי אך נישא בבריה"מ ליהודייה זכאי לעלות לארץ וכאשר עבר את מבחני משרד הפנים ניתנת לו תעודת זהות ישראלית.

אזרחות ישראלית לידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

תרגום נוטריון


תרגום מסמכים נוטריוני, הינו תרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית.
המסמכים להם נדרש תרגום נוטריוני כוללים תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום של נוטריון כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

ויזות איחוד משפחות

חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על פיטוריה של אישה, או צמצום תנאי ההעסקה שלה בגלל היותה בהיריון, או בעקבות לידה. לאשה ההרה שמורה הזכות שלא לדווח על הריונה במשך 5 חודשים. ההגבלה על פיטורין הינה מהחודש הראשון להיריון.

הגנת החוק מפני פיטורין בהיריון


למרות, שאסור לפטר אישה בגלל הריונה, אלא מסיבות שאינן קשורות להיריון, קיימת הבחנה בין אישה, שמעוניינים לפטר אותה בטרם מלאו שישה חודשים לתחילת העסקתה במקום העבודה, לבין אישה שעובדת יותר משישה חודשים במקום העבודה. מעסיק רשאי לפטר אישה הרה, שעובדת פחות משישה חודשים, ללא אישור. האישה מצידה רשאית לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה, שם הוא יידרש להוכיח, שאכן הפיטורין נעשו מסיבות שאינן קשורות להיריון: חוסר שביעות רצון מאיכות העבודה, או כתוצאה מצמצומים.

כאשר האישה עובדת במקום שישה חודשים ויותר, נדרש המעסיק לקבל אישור מיוחד לפיטורין מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. במסגרת הבקשה, המעסיק צריך לשכנע את הממונה, שאכן מדובר בפיטורין שאינם קשורים להיריון, כלומר פיטורים על רקע תפקוד לקוי, או צורך בצמצומים. המפקח מטעם הממונה על חוק עבודת נשים יזמן את המעסיק לפגישה ולאחר מכן את העובדת. רק אם שוכנע שהפיטורין אכן אינם קשורים להיריון, אז הוא יאשר אותם.חברת כח אדם נחשבת בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים למעסיק לכל דבר ועניין.

קנס כספי בעקבות פיטורין בהיריון


פיטורים שנעשו ללא קבלת אישור אינם חוקיים. האיסור על פיטורין חל החל מהחודש הראשון להיריון. במידה והמעסיק פיטר עובדת בהיריון בניגוד לחוק, הוא נדרש לשלם קנס כספי של עשרות אלפי שקלים, צפוי לשנת מאסר ונדרש לשלם פיצוי חודשי קבוע לעובדת עד שישיבה לעבודה. במקרים בהם האישה עובדת פחות משישה חודשים, המעסיק אמנם רשאי לפטרה ללא אישור. אולם במידה והעובדת תגיש תביעה בבית הדין לעבודה, שם תצליח להוכיח שהמעסיק פיטר אותה בשל הריונה, הוא צפוי לענישה דומה. הטענה שפיטר אישה, בטרם ידע על ההיריון אינה תופסת, והוא חייב לקבל אותה חזרה לעבודה. כל עוד לא עשה כן הוא מחויב לשלם לה תשלום קבוע בחוק וכן את הקנס.

זכויות נוספות לעובדת ההרה


בזמן ההיריון אוסר החוק להרע את תנאי ההעסקה של העובדת, מסיבות שקשורות להריונה. בנוסף, החל מהחודש החמישי, אסור להעסיק את העובדת שעות נוספות או במשמרת לילה, אלא אם הביעה הסכמתה בכתב, ובצירוף אישור רפואי מתאים. לאחר הלידה האישה מוגנת בפני פיטורין לאורך כל חופשת הלידה, ועד 45 יום מרגע חזרתה לעבודה. ההודעה על הפיטורין יכולה להגיע גם בזמן חופשת הלידה, אך כל זכויות העובד בפיטורין, כולל הודעה מוקדמת תקפים גם במקרה הזה. תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה בתחום 45 יום לאחר המועד, בו היתה צריכה לשוב לעבודה. היעדרויות מהעבודה לצרכים רפואיים, באישור רופא, אינן יכולות להוות עילה לחוסר תפקוד בעבודה. אסור למעביד לפטר אישה, בגלל שהיא מנצלת את הזכויות שהחוק מעניק בזמן ההיריון ולאחר הלידה.

התפטרות עובדת לשם טיפול בתינוק


תוך תשעה חודשים מיום שילדה זכאית העובדת להתפטר לצורך טיפול בתינוק/ת. בעקבות התפטרותה היא זכאית לפיצויי פיטורין ולקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

עובד שעבד במקום העבודה לפחות שנה אחת ופוטר, או שמעסיקו נפטר זכאי לפיצויי פיטורין. פיצויי פיטורין מגיעים גם לשאריו של עובד שנפטר, לעובד שנעצר ל- 6 חודשים או במקרה של סגירת מקום העבודה. במקרים הבאים עובד זכאי לפיצויי פיטורין גם אם התפטר:


  • לצורך טיפול בילד.

  • מעבר מגורים לאזור במרחק גאוגרפי גדול ממקום העבודה.

  • כאשר יש הרעה בתנאי העבודה.

  • לאחר אימוץ/ במקרים של משפחת אומנה.

  • אישה שנאלצה לשהות במקלט לנשים מוכות.

  • עובד שהתפטר לאחר שהגיע לגיל פרישה.


פיצויי הפיטורין כוללים שכר של חודש אחד בכל שנת עבודה. מסכום הפיצוי, יש להפחית את החלק היחסי של הפיצויים שהמעסיק העביר לקופת הגמל, או לביטוח הפנסיוני, על פי חובתו בהתאם לצו ההרחבה, או על-פי הסכם שנערך עם העובד.

הסכם שכר בין עובד למעביד.


הסכם השכר בין עובד למעביד קוובע את השכר ותנאי ההעסקה בין העובד למעביד, ובכלל זה את תנאי הפרישה מהעבודה במקרים של פיטורין, או התפטרות, או פרישה לגמלאות.
החוק קבע מספר אפשרויות לקביעת המועד לתשלום פיצויי פיטורים לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים, והן:


  • היום בו הסתיימו יחסי עובד מעביד.

  • המועד שנקבע לתשלום פיצויים על-פי הוראת הסכם קיבוצי או צו הרחבה, במסגרתו הועסק העובד.

  • מועד תשלום פיצויים שנקבע בחוזה או הסכם שכר ותנאי העסקה בין המעסיק לעובד.

  • במידה ולא נקבע מועד תשלום פיצויים בהסכם השכר ותנאי העסקה, הרי שהיום בו ישולמו פיצויי הפיטורין יהיו היום שבו נקבעה הזכות לפיצויים.

  • הפסקת יחסי עובד-מעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי הוא יום תשלום הפיצויים. לדוגמה, אם העובד התבקש להשלים משימה מסוימת, כמו "חפיפה" עם עובד חדש.

 

זכויות עובדים


משרד התמ"ת, איגד בחוק זכויות בסיסיות המגיעות לכל עובד, אשר הוא שכיר במדינת ישראל, ומחייבות את המעסיק. זכויות העובדים בישראל הן כזכות יסוד. גם העובד וגם המעביד אינם רשאים להפר זכויות אלה. מעסיק שהפר זכויות עובדים בסיסיות יוטלו עליו קנסות מנהליים. במקרים של הפרות חמורות יוגשו כתבי אישום פליליים על ידי תובעים של משרד התמ"ת.

הלנת פיצויי פיטורים


בחוק הגנת השכר נקבע, שהלנת פיצויי פיטורין נקבעת כאשר הפיצויים לא שולמו תוך 15 יום מהמועד התשלום שנקבע בחוק, או בהסכם, או בהסדר שקבע את תנאי ההעסקה.
הלנת פיצויי פיטורים גוררת קנסות שעל המעביד לשלם לעובד שפרש:


  • במידה ותשלום הפיצויים נעשה בין היום ה- 16 ליום ה- 30 שלאחר המועד שנקבע, יחולו על המעסיק הפרשי הצמדה למשך כל תקופת האיחור.

  • במידה והעיכוב בתשלום הוא מעבר ל- 30 יום, יתווסף להפרשי ההצמדה תשלום נוסף בגובה 20% מהפרשי ההצמדה ותשלום הפיצויים יחד, בעד כל חודש של עיכוב בתשלום, וכן בעד חלק מהחודש באופן יחסי.

 

בית-דין אזורי לעבודה


בית-דין אזורי לעבודה הוא הכתובת לתביעות עובדים בנושא הלנת פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה יפחית או יבטל פיצויי פיטורים, כאשר ההלנה נעשתה מאחת או יותר מהסיבות הבאות:


  • מחלוקת בין הצדדים לגבי מועד הפסקת יחסי עובד מעביד.

  • חילוקי דעות מהותיים על הזכות לפיצויי פיטורים.

  • העובד לא נענה לדרישות המעביד ולא מסר לו פרטים שנוגעים לו לצורך קביעת הזכות לפיצויי פיטורים או שיעורם.

 

התיישנות תביעת פיצויי פיטורים

 


  • ניתן לתבוע פיצויי פיטורין עד 7 שנים ממועד התשלום. לאחר מכן חל חוק ההתיישנות על תביעת הפיצויים, והעובד עלול להפסיד את זכותו לקבלת פיצויים.

  • יחד עם זאת, יש לשים לב לעובדה, שבית הדין לעבודה, לא כולל במניין 7 השנים את תקופות הפגרה שלו, ימי מנוחה ושבתון על-פי חוק,


בכל אופן, הקפד לתבוע את תשלום הפיטורים בזמן, על-מנת למנוע את התיישנות התביעה.

חתימת נוטריון


חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

נישואים אזרחיים בחו"ל

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • שופרסל מוכרת מידע על לקוחותיה

    רשת הקמעונאות שופרסל מוכרת מידע על לקוחותיה לחברות מזון וטואלטיקה לצורך הצגת מבצעים מותאמים ללקוח ("target advertising"). כך טוען גלובס. עד לאחרונה, שופרסל העבירה לחברות כמו כמו תנובה, שטראוס, אסם ויוניליוור מידע מצרפי אודות היקפי הצריכה ברשתות השיווק (לדוגמא:  100 יחידות מילקי נמכרו בחודש). בחודשים האחרונים נודע כי שופרסל מוכרת את מידע אודות הרגלי הצריכה של חברי המועדון שלה לחברת...

  • בימ"ש בגרמניה: 'נוהגי הפרטיות של פייסבוק מפרים את דיני הגנת המידע'

    הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק למשתמשיה בנושאי פרטיות מנוגדות לדיני הגנת המידע בגרמניה - כך פסק בית משפט מקומי בברלין בתביעה שהגיש ארגון צרכנות מקומי נגד הרשת החברתית. החלטת בית המשפט קובעת כי פייסבוק לא מעגנת בצורה נאותה את הסכמת המשתמשים לנושאים כמו שיתוף המיקום שלהם בעת השימוש באפליקציית הסמארטפון של החברה וחשיפה פומבית של עמוד הפרופיל של המשתמש כלפי מנועי חיפוש וכלל...

  • ארה"ב: ה-FTC ממשיכה באכיפה נמרצת של פרטיות ילדים ברשת

    נציבות הסחר הפדרלי בארצות-הברית (ה-FTC) הטילה על חברה אמריקאית מנבאדה העוסקת בקידום כשרונות בתעשיית הבידור קנס בסכום של חצי מיליון דולר על הפרת הוראות החוק הפדרלי להגנה על פרטיותם של ילדים באינטרנט (Children's Online Privacy Protection Act - COPPA). הקנס הוטל במסגרת הסכם פשרה שהנציבות חתמה עליו עם החברה, לאחר שהאשימה אותה כי היא אספה ביודעין מידע מ-100,000 ילדים ויותר שביקשו להירשם לשירותיה, מבלי...

  • תיקון לחוק הספאם: אסור לשלוח דברי פרסומת עם סיומה של עסקה מתמשכת

    שלשום (6.2.2018) נכנס לתוקפו התיקון השני לחוק הספאם הישראלי (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). תיקון 66 לחוק התקשורת קובע כי בעסקה בין מפרסם לבין נמען לרכישת טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.

    המשמעות ברורה - עם סיומה של עסקה מתמשכת...