לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.


לאCohenחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.


אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית.  אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.


מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:

  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.


עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

חובותיו של הנוטריון באישור ייפוי כח


עוד לפני עריכת המסמך או אימות החתימות, חייב הנטוריון לוודא, שהפעולות אותן יבצע מיופה הכח הינן בעלות כשרות משפטית:
• לוודא שמייפה הכח עושה זאת מרצונו החופשי, ומבין את משמעות ייפוי הכח.
• יש לוודא שמייפה הכח הוא כשיר משפטית.
• על הנוטריון לוודא את כשירותו המשפטית של מיופה הכח. במידה וקיים חשש לאי כשירות הנוטריון לא יאשר את ייפוי הכח.

עריכת צוואה בשפה זרה


במקרים בהם המצווה אינו שולט בשפה בה נערכת הצוואה, מוטלת על הנוטריון החובה להקריא בפניו את הצוואה, בשפה בה הוא שולט. המתרגם חייב לאשר בצוואה, שאכן הדבר בוצע.

תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

נישואין אזרחיים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד של תושבות קבע.

הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין


אחד המסמכים, שעשויים לשכנע את משרד הפנים בכנות הנישואים עם בן הזוג הזר הוא הסכם נישואין ויחסי ממון. הסכם כזה, כשיש לו תוקף משפטי מעיד על כוונה כנה למסד את הזוגיות בברית הנישואין ולהקים יחד משפחה. הסכם יחסי ממון טרם נישואין נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. ההסכם מגדיר את הרכוש בו מחזיק כל אחד מבני הזוג טרם הנישואין, וקובע אם הרכוש או חלקו יהפוך לרכוש משותף, או שיישאר בידי כל אחד מהם בנפרד. ההסכם מגדיר את אופן השיתוף הפיננסי בין בני הזוג, ההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג, את מועד תחילת השיתוף, וסוגיות בנושא רכישת נכסים משותפים (תכניות פיננסיות, נכסי נדל"ן, רכב וכל רכוש אחר). ההסכם גם מגדיר את פירוק השותפות הכלכלית במקרה של פירוק הזוגיות, וקובע כללים לחלוקת הרכוש. יתרונו הגדול של הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין הוא בכך, שבזמן עריכתו בני הזוג נמצאים בתקופה טובה בזוגיות שלהם ומסוגלים להגדיר את נושא הרכוש ויחסי הממון באופן הוגן.

אזרחות ישראלית ומשרד הפנים


תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'. בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל. אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

הסדרת מעמד לבן זוג זר השוהה שלא כדין


כאשר בן הזוג הזר הוא במעמד של שוהה שלא כדין בישראל, משרד הפנים עלול לבקש ממנו לעזוב את הארץ, עוד לפני סיום הטיפול בבקשתו. זאת בתנאי שקיים חשש, שמא מערכת היחסים בין בני הזוג היא פיקטיבית. משרד הפנים חייב לזמן את בני הזוג ולאפשר להם לטעון את טענותיהם נגד ההחלטה. במקרים כאלה לבני הזוג שמורים סעדים שונים, כמו פנייה לבית המשפט.

צוואה בתל-אביב


כמעט בכל עיר או יישוב קיימים נוטריונים. הם נתונים לפיקוח, כך שכולם פועלים בהתאם לתקנות ולמחירון, שמנפיקה וועדה מיוחדת לענייני נוטריונים במשרד המשפטים. לכן אין צורך להגיע לתל-אביב במיוחד בשביל עריכת צוואה.

מתי לערוך צוואה


רבים נוטים לדחות את מועד עריכת הצוואה, כי המוות רחוק ו""יהיה בסדר"", ואיך שהוא הנושא נדחק למקום האחרון בסדר העדיפויות.

חשוב לזכור כמה דברים:


• כחלק מהדאגה לילדים, חשוב להשאיר צוואה מסודרת, כדי להקטין סיכוי למריבות וחיכוכים.
• כדאי להקדים את נושא עריכת הצוואה. אמנם תוחלת החיים עלתה, אבל איש אינו יודע מתי יגיע יומו.
• אין לנו שליטה על מצבינו הרפואי, הפיזי והנפשי. אנחנו מקווים, שנזכה לחיים ארוכים ולבריאות, אך זה דבר שלא ניתן להבטחה. לכן, אנחנו עלולים להיקלע למצב של חוסר כשירות משפטית לערוך צוואה. במצב זה יתכן, ורצוננו להתנהלות הירושה, עליה שקדנו כל חיינו, לא ימומש.

צוואה נוטריונית היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח, שתקוים ככתבה וכלשונה. הסיכוי שיורשים, יצליחו לבטל צוואה נוטריונית אפסי. בנושא צוואות החוק מעניק לנוטריון סמכויות של שופט (כולל חובות כמובן). אישורו של נוטריון לצוואה מהווה ראיה מספקת במידה ומתקיים הליך משפטי.

נישואים אזרחיים בחו"ל

נישואים אזרחיים בחו"ל הם האפשרות היחידה העומדת בפני בני זוג יהודים, שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא ברבנות, או בני זוג מעורבים (יהודי ושאינו יהודי), כיוון שמדינת ישראל אינה מאפשרת להינשא בנישואים אזרחיים. נישואים אזרחיים בחו"ל מוכרים בישראל, ומאפשרים לבני הזוג להירשם במשרד הפנים ובמרשם האוכלוסין. מי שמוגדרים כחסרי דת יכולים לבצע רישום במרשם ברית הזוגיות במשרד המשפטים. הם ייהנו מזכויות של זוג נשוי, אך לא יוכרו ככאלה.

חתונה אזרחי בקפריסין


כיום יש חברות שהפכו את טקס הנישואין האזרחי לטיול המשלב גם ירח דבש. חברות אלה נוהגות לארגן עבור לקוחותיה את כל המסמכים ולהדריך אותם לקראת החתונה. יחד עם זאת ניתן לארגן את החתונה גם באופן עצמאי, תוך חיסכון כספי. להל"ן ההנחיות לחתונה אזרחית בקפריסין:

  1.  שני בני הזוג פונים למשרד הפנים לקבלת תמצית רישום. מטרת התעודה היא להוכיח, שבני הזוג אינם נשואים. תמצית הרישום צריכה להיות עדכנית, עד 3 חודשים טרם הנישואין.

  2. תמצית הרישום צריך להיות מתורגם לאנגלית, בעיצוב זהה לחלוטין לתמצית הרישום המקורית. התרגום צריך להיות נוטריוני עם חותמת אפוסטיל. האישור והחותמת צריכים להיות על כל אחד מהמסמכים של כל אחד מבני הזוג – המקורי והמתורגם.

  3. על בני הזוג ליצור קשר עם "קצינת הנישואין" של העיר בה מתכוונים בני הזוג להתחתן. יש לשלוח לה בדואר האלקטרוני את המסמכים המקוריים והמתורגמים, ולתאם איתה מועד לעריכת הטקס. בתום הטקס יש לדאוג להעברת תעודת הנישואין למשרד המשפטים בניקוסיה, אשר יחתים אותה בחותמת אפוסטיל, כדי שהיא תהיה מוכרת בישראל.



רישום במשרד הפנים


רישום במשרד הפנים של זוגות נשואים אזרחית הוא פשוט ביותר. יש לגשת עם תעודת הנישואין, שעליה חותמת אפוסטיל, והרישום נעשה באופן מיידי.

מעמדם של נישואים אזרחיים


מעמדם של נישואים אזרחיים זהה לחלוטין לזה של נישואין דתיים, בתנאי שנעשו בחו"ל, ותעודת הנישואין הינה בעלת חותמת אפוסטיל. בני הזוג רשומים במרשם האוכלוסין בתעודות הזהות שלהם כזוג נשוי לכל דבר. מבחינת זכויותיהם, הרי שהם זהות לחלוטין לאלה של זוגות שנישאו בטקס דתי.

יתרונות הנישואין האזרחיים


היתרון המרכזי בנישואין אזרחיים הוא ביכולתו לתת מענה לזוגות שלא יכולים להינשא בטקס דתי, כי הם פסולי חיתון, או כי אחד מהם אינו יהודי, או שהוכחת יהדותם היא מורכבת. דוגמה לכך הם עולים חדשים. הנישואין מוכרים בישראל, הם רשומים במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות שלהם כזוג נשוי. התהליך, שכרוך בעריכת חתונה אזרחית, כרוך בהוצאה כספית, נסיעה קצרה לחו"ל, אך הוא אפשרי ונגיש לכל. יש הרואים בנישואין האזרחיים גם כפיתרון, לאלה שמאסו בממסד הדתי ואינם מעוניינים להינשא בטקס דתי. מדובר כאן באשליה, שהרי אם חלילה ירצו להתגרש, יגלו שאישור הגירושין, תלוי באישור בית הדין הרבני.

גירושים אזרחיים


גירושים אזרחיים מתבצעים בבית המשפט לענייני משפחה. בני הזוג הם אלה שיחליטו אם הגירושים יהיו בהסכמה, לאחר שבני הזוג יגיעו להסכם גירושין, או שיהיו כרוכים במאבק משפטי.  לאחר שבני הזוג הגישו בקשה לגירושין אזרחיים פונה נשיא בית המשפט לבתי הדין הדתיים (בהתאמה לדתם של בני הזוג), שהם המוסמכים לאשר את הגירושין. תהליך קבלת האישור מידי בית הדין הדתי אורך זמן, ועשוי להימשך מספר חודשים. במקרים בהם בני הזוג אינם משתייכים לדת כלשהי, כלומר אטאיסטים, תהליך הגירושין יהיה מהיר.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • שופרסל מוכרת מידע על לקוחותיה

    רשת הקמעונאות שופרסל מוכרת מידע על לקוחותיה לחברות מזון וטואלטיקה לצורך הצגת מבצעים מותאמים ללקוח ("target advertising"). כך טוען גלובס. עד לאחרונה, שופרסל העבירה לחברות כמו כמו תנובה, שטראוס, אסם ויוניליוור מידע מצרפי אודות היקפי הצריכה ברשתות השיווק (לדוגמא:  100 יחידות מילקי נמכרו בחודש). בחודשים האחרונים נודע כי שופרסל מוכרת את מידע אודות הרגלי הצריכה של חברי המועדון שלה לחברת...

  • בימ"ש בגרמניה: 'נוהגי הפרטיות של פייסבוק מפרים את דיני הגנת המידע'

    הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק למשתמשיה בנושאי פרטיות מנוגדות לדיני הגנת המידע בגרמניה - כך פסק בית משפט מקומי בברלין בתביעה שהגיש ארגון צרכנות מקומי נגד הרשת החברתית. החלטת בית המשפט קובעת כי פייסבוק לא מעגנת בצורה נאותה את הסכמת המשתמשים לנושאים כמו שיתוף המיקום שלהם בעת השימוש באפליקציית הסמארטפון של החברה וחשיפה פומבית של עמוד הפרופיל של המשתמש כלפי מנועי חיפוש וכלל...

  • ארה"ב: ה-FTC ממשיכה באכיפה נמרצת של פרטיות ילדים ברשת

    נציבות הסחר הפדרלי בארצות-הברית (ה-FTC) הטילה על חברה אמריקאית מנבאדה העוסקת בקידום כשרונות בתעשיית הבידור קנס בסכום של חצי מיליון דולר על הפרת הוראות החוק הפדרלי להגנה על פרטיותם של ילדים באינטרנט (Children's Online Privacy Protection Act - COPPA). הקנס הוטל במסגרת הסכם פשרה שהנציבות חתמה עליו עם החברה, לאחר שהאשימה אותה כי היא אספה ביודעין מידע מ-100,000 ילדים ויותר שביקשו להירשם לשירותיה, מבלי...

  • תיקון לחוק הספאם: אסור לשלוח דברי פרסומת עם סיומה של עסקה מתמשכת

    שלשום (6.2.2018) נכנס לתוקפו התיקון השני לחוק הספאם הישראלי (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). תיקון 66 לחוק התקשורת קובע כי בעסקה בין מפרסם לבין נמען לרכישת טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.

    המשמעות ברורה - עם סיומה של עסקה מתמשכת...