לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

מאמרים

 

 תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978- 

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק הנוטריונים, תשל"ו1976-, ושאר  הסמכויות שהוענקו לי כדין, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי  סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

"שכר שירותים 

1.

בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות:

 טור א'השירות

טור ב' שיעור השכר בש"ח

 

 

 

1.

אימות חתימה -

 

 

(א)

אימות חתימה יחיד כחותם ראשון 

166.00

 

(ב)

כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך 

66.00

 

(ג)

אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה בנוסף לשכר לפי פסקאות (א) או (ב) 

66.00

 

(ד)

ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, בנוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור 

66.00

 

(ה)

היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון -תיווסף 

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

2.

(א)

אישור העתק צילומי של מסמך-

 

   

לעמוד הראשון

66.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

 

(ב)

אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף לאישור הראשון-

 
   

לעמד הראשון

22.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

3.

(א)

אישור נכונות של תרגום-

 

 

 

 

 

 

(1)

עד מאה המילים הראשונות שבתרגום 

208.00

   

2)

לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מילים 

166.00

 

 

(3)

לכל מאה מילים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המילים הראשונות

80.00

 

(ב)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו  תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון

66.00

 

טור א'

השירות

טור ב'

שיעור השכר בש"ח

     

4.

אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה1965- - 

 

 

(א)

לחותם ראשון

241.00

 

(ב)

לכל חותם נוסף 

124.00

 

(ג)

ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור

74.00

 

(ד)

היה אישור הצוואה כרוך בתרגומה בידי הנוטריון, תיווסף סכום של

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו שבצוואה 

5.

אישור שפלוני נמצא בחיים 

166.00

6.

קבלה ואישור של תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת - 

 
 

(א)

למצהיר הראשון 

168.00

 

(ב)

לכל מצהיר נוסף 

67.00

 

(ג)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תצהיר, לכל אישור נוסף 

66.00

 

(ד)

היה אישור התצהיר כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

7.

העדה של מסמך סחיר, לרבות תרגום במידת הצורך- 

 
 

(א)

אם הסכום שעליו נדרש לערוך את ההעדה אינו עולה על 76,800.00 שקלים חדשים 

1,058.00

 

(ב)

עלה הסכום האמור על 76,800.00 שקלים חדשים 

2,265.00

 

 

הכל נוסף על הוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום ההעדה וחזרה.

 

7א.

רישום הערה  בדבר ביטול ייפוי כח או מסמך אחר לפי תקנה 5 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן תקנות הנוטריונים)- 

 

(א)

קבלת הודעת הביטול  ורישומה כהערה בעותק של ייפוי הכוח או המסמך השמור בידי הנוטריון לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

 

177.00

 

(ב)

הוצאת  העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

64.00

 

(ג)

לכל העתק נוסף

64.00

 

 

 

 

   

 

 

8.

כל פעולה אחרת שנוטריון מוסמך לעשות לפי כל דין, ושלא נקבע לה שכר בתקנות אלה

הסכום שנקבע לפעולה בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, ובאין קביעה כאמור - הסכום שנקבע בו לפעולה הדומה לה ביותר, ובאין קביעה - 267.00

       

 

     

9.

(א)

עשיית פעולות שנוטריון מוסמך לעשותן לפי כל דין, שלא במשרדו של הנוטריון ועל פי בקשתו המפורשת של מקבל השירות לתתו במקום אחר-למעט פעולה שלפי טיבה אין לבצעה במשרדו-בנוסף לשכר הנקוב בפריטים 1 8 ו-11, לפי הענין, ובנוסף על הוצאות הנסיעה ממשרד הנוטריון למקום מתן השירות וחזרה- יהא מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהא: 

 
   

(1)

לשעה הראשונה או לחלק ממנה מיציאת הנוטריון ממשרדו ועד שובו

538.00

 

 

(2)

לכל מחצית שעה נוספת או לחלק ממנה

166.00

 

(ב)

נתבקש נוטריון לעשות פעולות באותו מקום, בעת ובעונה אחת, בידי מספר בני אדם, יהא חלקו של כל מבקש שירות באותו מעמד בהוצאות הנסיעה כאמור בפסקה (א) כחלקו בסך כל מבקשי שירות באותו מעמד. 

 
 

(ג)

יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות לשם עשיית פעולה, והפעולה אותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהא הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 

 

10.

ניתן השירות בין השעות 19.00 עד 08.00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה בגדר פרט 9 - יווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד8  ו-11 לפי העניין.

 

11.

(א)

אימות הסכם ממון הנעשה  לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

368.00

 

(ב)

ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים  של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף

64.00

 

(ג)

היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון

12.

ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו-11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של

88.00 

עריכת עותק במילוי חובה שבדין 

2.

נעשה עותק נוסף של אישור שלא כשירות ללקוח אלא במילוי חובה שבדין בדבר שמירת העותק בידי נוטריון או בדבר המצאת העותק לרשות ציבורית- לא ייגבה שכר נוסף בשל העותק האמור.

תחולה

3.

תקנות אלה לא יחולו על שירות שניתן על ידי נוטריון לצרכי ביצוע אמנה 48 בדבר שמירת זכויות קיצבה של מהגרים, 1935.

 

 

הצמדה 

4.

(א)

כל סכום שנקבע בתקנות אלה, בין כשכר ובין כיסוד  לחישוב השכר, יוגדל ב15- בינואר, וב15- ביולי של כל  שנה (להלן- יום השינוי), לפי שיעור העליה של המדד  החדש לעומת המדד היסודי. 

 

(ב)

בתקנה זו- 

 

 

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 

 

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; 

   

"המדד היסודי" - לגבי השינוי שב15- בינואר 1987 המדד שפורסם ב15- באוקטובר 1986, ולגבי כל יום שינוי שלאחריו - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית שונות בין אדם יהודי לבין לא יהודים. בעוד שהאזרחות ליהודים ניתנת כאשר הם מוכיחים שהם יהודים, הרי שעבור מהגרים לא יהודים הדרך ארוכה, רצופת קשיים, וכלל לא בטוח שבסופה יקבלו אזרחות.

חוק האזרחות


חוק האזרחות נחקק ב- 1952, והוא קובע מהם התנאים לקבלת מעמד של אזרח במדינת ישראל. להלן עיקרי החוק: מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינת לאום יהודית, ששואפת שרוב אזרחיה יהיו יהודים. מהגרים יהודים מקבלים אזרחות מיד עם עלייתם ארצה, אלא אם יש נגדם רישום פלילי או שהם חולים במחלה חמורה ומדבקת, שמהווה סיכון בריאותי לציבור. בנוסף, כל מי שנולד בישראל ואין לו אזרחות אחרת בין הגילאים 18-21 ואם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות, זכאי לאזרחות ישראלית.
ילדיו של אזרח ישראלי הם אזרחי המדינה, גם אם נולדו בחו"ל.

זכאות לאזרחות ישראלית


כל מי שעונה לקריטריונים של חוק השבות ועלה לישראל זכאי לאזרחות ישראלית. חוק האזרחות ובג"צ יצרו שורה של קריטריונים ללא יהודים, שמבקשים להיות אזרחי מדינת ישראל.

חוק השבות


חוק השבות מאפשר לכל מי שמוצאו יהודי (ולא המיר את דתו), לבקש אשרת עלייה לישראל, ולהיות זכאי לקבל אותה. עם עלייתו לארץ יקבל תעודת עולה ותעודת זהות. במקרים קיצונים יהודים לא מקבלים אשרת עלייה, והם: מי שפגע בביטחון המדינה, מי שיש נגדו רישום פלילי, מי שחולה במחלה המהווה סיכון בריאותי לכלל תושבי ואזרחי המדינה.

מי זכאי לאזרחות ישראלית?


לפי חוק האזרחות זכאים לאזרחות אנשים שעונים לקריטריונים הבאים:


  • אנשים שחיו בתחומי ישראל ונשארו לגור בה כשהפכה למדינה קיבלו אזרחות ישראלית מלאה.

  • אדם שנולד בישראל והוריו, או רק אחד מהם, הם אזרחי ישראל. זכאי לאזרחות ישראלית,

  • אדם שנולד מחוץ לישראל, אבל הוריו, או רק אחד מהם ישראלים, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת, אם גם הוא יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

  • אדם שאומץ כחוק על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי, ייחשב אף הוא לאזרח ישראל.

  • מי שנולד בשטח מדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת ביום לידתו, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, בתנאי שחי ב- 5 השנים האחרונות לגילאי 18-21 בישראל.

  • אדם שנישא לישראלי בחו"ל יעבור תהליך של 4-5 שנים במשרד הפנים, שבסופו תוענק לו אזרחות.

  • אדם שאינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים לקבל אזרחות ישראלית, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש אזרחות בתנאי שעמד במספר תנאים: נמצא בישראל. היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. זכאי לתושבות קבע. השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. יודע ידיעת-מה את השפה העברית. ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

  • לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקר ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר.

 

אזרחות ליוצאי ברית המועצות


בקרב יוצאי ברית המועצות קיימים המון מקרי נישואין בין יהודים ולא יהודים. יש רבים שעל-פי ההלכה אינם יהודים, אך בקשרי הדם שלהם הם שייכים לעולם היהודי. מי שאינו יהודי על פי ההלכה, אך בן או נכד ואפילו נין ליהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. מי שאינו יהודי אך נישא בבריה"מ ליהודייה זכאי לעלות לארץ וכאשר עבר את מבחני משרד הפנים ניתנת לו תעודת זהות ישראלית.

אזרחות ישראלית לידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

צוואה בתל-אביב


כמעט בכל עיר או יישוב קיימים נוטריונים. הם נתונים לפיקוח, כך שכולם פועלים בהתאם לתקנות ולמחירון, שמנפיקה וועדה מיוחדת לענייני נוטריונים במשרד המשפטים. לכן אין צורך להגיע לתל-אביב במיוחד בשביל עריכת צוואה.

מתי לערוך צוואה


רבים נוטים לדחות את מועד עריכת הצוואה, כי המוות רחוק ו""יהיה בסדר"", ואיך שהוא הנושא נדחק למקום האחרון בסדר העדיפויות.

חשוב לזכור כמה דברים:


• כחלק מהדאגה לילדים, חשוב להשאיר צוואה מסודרת, כדי להקטין סיכוי למריבות וחיכוכים.
• כדאי להקדים את נושא עריכת הצוואה. אמנם תוחלת החיים עלתה, אבל איש אינו יודע מתי יגיע יומו.
• אין לנו שליטה על מצבינו הרפואי, הפיזי והנפשי. אנחנו מקווים, שנזכה לחיים ארוכים ולבריאות, אך זה דבר שלא ניתן להבטחה. לכן, אנחנו עלולים להיקלע למצב של חוסר כשירות משפטית לערוך צוואה. במצב זה יתכן, ורצוננו להתנהלות הירושה, עליה שקדנו כל חיינו, לא ימומש.

ייפוי כח הוא מצב בו אדם מקנה לאדם אחר את הזכות לבצע בשמו פעולות משפטיות שונות. כאשר מדובר בפעולות, שרק עו""ד רשאי לעשות, חייב האדם לחתום על ייפוי כח לעורך דין.

תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

הסדרת מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'.

בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל.
אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

חוק השבות


כאשר בן הזוג הוא אמנם אזרח של מדינה זרה, אך הוא יהודי, או שיש לו קשר דם לדת היהודית, על-פי הגדרת חוק השבות, אז הוא הופך לאזרח ישראלי, מיד עם הגשת בקשה, ואף מקבל זכויות רבות כעולה חדש. זאת בתנאי, שאינו מהווה סכנה ביטחונית או בריאותית לציבור בארץ. חוק השבות מבקש לעודד יהודים לעלות למדינת ישראל, על-מנת להבטיח בה רוב יהודי, וכיוון שמדינת ישראל מוגדרת, כבית לאומי לעם היהודי.

ההבדלים בין אזרחות ישראלית לתושב קבע


זכויות תושב הקבע זהות בתחומים רבים לזה של אזרח. תושב הקבע זכאי לכל הזכויות הסוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן לביטוח בריאות ממלכתי. יש לו זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות, אך אין לו זכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מעמדו כתושב קבע אינו מועבר לילדיו באופן אוטומטי, כמו אזרחות שעוברת מהורים לילדים. תושב, שנישא למי שאינו תושב צריך לבקש עבורו בקשה לאיחוד משפחות. תושב קבע לא יכול לחזור לישראל לאחר כמה שנות שהות בחו"ל, כיוון שתוקף מעמדו פג.

תושב קבע אינו זכאי לדרכון ישראלי, אלא ל"אישור מעבר".
שלילת מעמד של תושב קבע היא קלה לביצוע ביחס לביטול אזרחות.
חובותיו של תושב קבע זהות לחובותיו של כל אזרח ישראלי.

אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי ישנם איסורים רבים מדי, אני בעד חופש האזרחי, לדעתי לאזרח צריכה להיות זכות לנשק קל ללא עוררין, גם זכות למריחואנה מעל גיל 25, רישיון נהגה אני הייתי מתיר מגיל 16, מהירות בכבישים מעלה ל- 150 לפחות ופותח קזינו באילת.״

אני בן למהנדס בנין ורופאה, מראשון לציון, שירתתי כחובש מוטס ביחידת פינוי בהיטס (669), השתתפתי בפינוי פצעים מלבנון.

נישואים אזרחיים בחו"ל

 

 תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978- 

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק הנוטריונים, תשל"ו1976-, ושאר  הסמכויות שהוענקו לי כדין, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי  סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

"שכר שירותים 

1.

בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות:

 טור א'השירות

טור ב' שיעור השכר בש"ח

 

 

 

1.

אימות חתימה -

 

 

(א)

אימות חתימה יחיד כחותם ראשון 

166.00

 

(ב)

כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך 

66.00

 

(ג)

אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה בנוסף לשכר לפי פסקאות (א) או (ב) 

66.00

 

(ד)

ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, בנוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור 

66.00

 

(ה)

היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון -תיווסף 

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

2.

(א)

אישור העתק צילומי של מסמך-

 

   

לעמוד הראשון

66.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

 

(ב)

אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף לאישור הראשון-

 
   

לעמד הראשון

22.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

3.

(א)

אישור נכונות של תרגום-

 

 

 

 

 

 

(1)

עד מאה המילים הראשונות שבתרגום 

208.00

   

2)

לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מילים 

166.00

 

 

(3)

לכל מאה מילים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המילים הראשונות

80.00

 

(ב)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו  תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון

66.00

 

טור א'

השירות

טור ב'

שיעור השכר בש"ח

     

4.

אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה1965- - 

 

 

(א)

לחותם ראשון

241.00

 

(ב)

לכל חותם נוסף 

124.00

 

(ג)

ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור

74.00

 

(ד)

היה אישור הצוואה כרוך בתרגומה בידי הנוטריון, תיווסף סכום של

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו שבצוואה 

5.

אישור שפלוני נמצא בחיים 

166.00

6.

קבלה ואישור של תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת - 

 
 

(א)

למצהיר הראשון 

168.00

 

(ב)

לכל מצהיר נוסף 

67.00

 

(ג)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תצהיר, לכל אישור נוסף 

66.00

 

(ד)

היה אישור התצהיר כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

7.

העדה של מסמך סחיר, לרבות תרגום במידת הצורך- 

 
 

(א)

אם הסכום שעליו נדרש לערוך את ההעדה אינו עולה על 76,800.00 שקלים חדשים 

1,058.00

 

(ב)

עלה הסכום האמור על 76,800.00 שקלים חדשים 

2,265.00

 

 

הכל נוסף על הוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום ההעדה וחזרה.

 

7א.

רישום הערה  בדבר ביטול ייפוי כח או מסמך אחר לפי תקנה 5 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן תקנות הנוטריונים)- 

 

(א)

קבלת הודעת הביטול  ורישומה כהערה בעותק של ייפוי הכוח או המסמך השמור בידי הנוטריון לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

 

177.00

 

(ב)

הוצאת  העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

64.00

 

(ג)

לכל העתק נוסף

64.00

 

 

 

 

   

 

 

8.

כל פעולה אחרת שנוטריון מוסמך לעשות לפי כל דין, ושלא נקבע לה שכר בתקנות אלה

הסכום שנקבע לפעולה בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, ובאין קביעה כאמור - הסכום שנקבע בו לפעולה הדומה לה ביותר, ובאין קביעה - 267.00

       

 

     

9.

(א)

עשיית פעולות שנוטריון מוסמך לעשותן לפי כל דין, שלא במשרדו של הנוטריון ועל פי בקשתו המפורשת של מקבל השירות לתתו במקום אחר-למעט פעולה שלפי טיבה אין לבצעה במשרדו-בנוסף לשכר הנקוב בפריטים 1 8 ו-11, לפי הענין, ובנוסף על הוצאות הנסיעה ממשרד הנוטריון למקום מתן השירות וחזרה- יהא מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהא: 

 
   

(1)

לשעה הראשונה או לחלק ממנה מיציאת הנוטריון ממשרדו ועד שובו

538.00

 

 

(2)

לכל מחצית שעה נוספת או לחלק ממנה

166.00

 

(ב)

נתבקש נוטריון לעשות פעולות באותו מקום, בעת ובעונה אחת, בידי מספר בני אדם, יהא חלקו של כל מבקש שירות באותו מעמד בהוצאות הנסיעה כאמור בפסקה (א) כחלקו בסך כל מבקשי שירות באותו מעמד. 

 
 

(ג)

יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות לשם עשיית פעולה, והפעולה אותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהא הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 

 

10.

ניתן השירות בין השעות 19.00 עד 08.00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה בגדר פרט 9 - יווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד8  ו-11 לפי העניין.

 

11.

(א)

אימות הסכם ממון הנעשה  לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

368.00

 

(ב)

ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים  של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף

64.00

 

(ג)

היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון

12.

ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו-11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של

88.00 

עריכת עותק במילוי חובה שבדין 

2.

נעשה עותק נוסף של אישור שלא כשירות ללקוח אלא במילוי חובה שבדין בדבר שמירת העותק בידי נוטריון או בדבר המצאת העותק לרשות ציבורית- לא ייגבה שכר נוסף בשל העותק האמור.

תחולה

3.

תקנות אלה לא יחולו על שירות שניתן על ידי נוטריון לצרכי ביצוע אמנה 48 בדבר שמירת זכויות קיצבה של מהגרים, 1935.

 

 

הצמדה 

4.

(א)

כל סכום שנקבע בתקנות אלה, בין כשכר ובין כיסוד  לחישוב השכר, יוגדל ב15- בינואר, וב15- ביולי של כל  שנה (להלן- יום השינוי), לפי שיעור העליה של המדד  החדש לעומת המדד היסודי. 

 

(ב)

בתקנה זו- 

 

 

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 

 

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; 

   

"המדד היסודי" - לגבי השינוי שב15- בינואר 1987 המדד שפורסם ב15- באוקטובר 1986, ולגבי כל יום שינוי שלאחריו - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

נישואין אזרחיים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד של תושבות קבע.

הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין


אחד המסמכים, שעשויים לשכנע את משרד הפנים בכנות הנישואים עם בן הזוג הזר הוא הסכם נישואין ויחסי ממון. הסכם כזה, כשיש לו תוקף משפטי מעיד על כוונה כנה למסד את הזוגיות בברית הנישואין ולהקים יחד משפחה. הסכם יחסי ממון טרם נישואין נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. ההסכם מגדיר את הרכוש בו מחזיק כל אחד מבני הזוג טרם הנישואין, וקובע אם הרכוש או חלקו יהפוך לרכוש משותף, או שיישאר בידי כל אחד מהם בנפרד. ההסכם מגדיר את אופן השיתוף הפיננסי בין בני הזוג, ההתנהלות הפיננסית בין בני הזוג, את מועד תחילת השיתוף, וסוגיות בנושא רכישת נכסים משותפים (תכניות פיננסיות, נכסי נדל"ן, רכב וכל רכוש אחר). ההסכם גם מגדיר את פירוק השותפות הכלכלית במקרה של פירוק הזוגיות, וקובע כללים לחלוקת הרכוש. יתרונו הגדול של הסכם יחסי ממון בטרם הנישואין הוא בכך, שבזמן עריכתו בני הזוג נמצאים בתקופה טובה בזוגיות שלהם ומסוגלים להגדיר את נושא הרכוש ויחסי הממון באופן הוגן.

אזרחות ישראלית ומשרד הפנים


תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'. בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל. אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

הסדרת מעמד לבן זוג זר השוהה שלא כדין


כאשר בן הזוג הזר הוא במעמד של שוהה שלא כדין בישראל, משרד הפנים עלול לבקש ממנו לעזוב את הארץ, עוד לפני סיום הטיפול בבקשתו. זאת בתנאי שקיים חשש, שמא מערכת היחסים בין בני הזוג היא פיקטיבית. משרד הפנים חייב לזמן את בני הזוג ולאפשר להם לטעון את טענותיהם נגד ההחלטה. במקרים כאלה לבני הזוג שמורים סעדים שונים, כמו פנייה לבית המשפט.

נוטריון בתל-אביב


תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל. בתל-אביב ממוקמות השגרירויות ונציגויות המדינות השונות, המרכז העסקי של המדינה ממוקם בתל-אביב, הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד נמצא בתל-אביב.
לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב.

זו הסיבה ששירותי נוטריון בתל-אביב צריכים להיות נגישים ללקוח ""מעכשיו לעכשיו"". כלומר, עליו להיות ערוך לקבל פניות, שלא נקבעו מראש, ולהעניק להם מענה מיידי, כי הלקוח הגיע מיישוב מרוחק מהעיר.","מה זה נוטריון?",
נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

    רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

    ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

  • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

    ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

  • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

    פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

  • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

    הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.