לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

 עורך דין אלכס כהן

אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי ישנם איסורים רבים מדי, אני בעד החופש האזרחי, לדעתי לאזרח צריכה להיות זכות לנשק קל ללא עוררין, גם זכות למריחואנה מעל גיל 25, רישיון נהגה אני הייתי מתיר מגיל 16, מהירות בכבישים מעלה ל- 150 לפחות ופותח קזינו באילת.״

אני בן למהנדס בנין ורופאה, מראשון לציון, שירתתי כחובש מוטס ביחידת פינוי בהיטס (669), השתתפתי בפינוי בהיטס של פצועים בלבנון.

מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

  • ייצוג בבית משפט
  • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
  • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
  • נדל"ן.
  • שירותי נוטריון.

 

תרגום מסמכים משפטיים


תרגום מסמכים משפטיים, חייב באישור נוטריון. המדובר בתרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית. תרגום נוטריון נדרש לסוגים שונים של מסמכים, כמו: תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום נוטריוני כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

אישור רפואי בפני נוטריון


לעיתים הצוואה הנוטריונית נערכת, בזמן שמצבו הבריאותי של המצווה לקוי. עובדה ידועה היא, שהמצווה נתון ללחצים שונים מצד היורשים הפוטנציאליים. לעיתים גורמים, שרוצים ליהנות מצוואתו מנסים להשפיע עליו בדרכים שונות, כמו תשומת לב יתרה, מאמצי שכנוע פסולים, יצירת תלות וכו'.
כאשר הנוטריון חושד שהמצווה שרוי במצב בריאותי מורכב, או שמצבו הנפשי לקוי, עד כדי כך, שהוא עשוי שלא להבין היטב את משמעות צוואה, או הדברים הכתובים בה, הוא חייב לבדוק את כשרותו המשפטית. לשם כך צריך הנוטריון לבקש מסמכים רפואיים ואחרים, אשר מעידים על כשרותו המשפטית, טרם עריכת הצוואה. במקרים בהם המצווה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו ביום עריכת הצוואה, חובה על הנוטריון לראות אישור רפואי, נכון ליום עריכת הצוואה, שמאשר את כשירותו המשפטית של המצווה. מסמכים אלה יצורפו לצוואה, אשר תישמר אצל הנוטריון. במידה והצוואה תיערך ללא אישור רפואי מתאים, יהיה קל לבטלה, כיוון שהנוטריון יידרש להציג מסמכים שכאלה, בהליך משפטי של התנגדות.

עריכת צוואה בשפה זרה


במקרים בהם המצווה אינו שולט בשפה בה נערכת הצוואה, מוטלת על הנוטריון החובה להקריא בפניו את הצוואה, בשפה בה הוא שולט. המתרגם חייב לאשר בצוואה, שאכן הדבר בוצע.

נוטריון וצוואה


בשונה מהדרכים האחרות לעריכת צוואה, בצוואה שנערכת בפני נוטריון, המצווה אינו חייב לכתוב אותה בכתב ידו. צוואה בפני נוטריון אינה דורשת עדים נוספים. לא ניתן גם לערער עליה בגלל פגמים כאלה או אחרים בחתימות. התנאי העיקרי לעריכת צוואה אצל נוטריון הוא, קיומה במשרדו. האמת היא, שגם לכך יש תקדימים. כבר קרה שעריכת הצוואה נעשתה בביתו של הנוטריון. פסק דין אישר אף צוואה שנערכה דרך הטלפון. התנאי העיקרי לקיומה הוא ווידוא הכשרות המשפטית של המצווה, במקרים בהם קיים חשד למצב רפואי או נפשי ירוד.

נוטריון בתל-אביב


תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל. בתל-אביב ממוקמות השגרירויות ונציגויות המדינות השונות, המרכז העסקי של המדינה ממוקם בתל-אביב, הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד נמצא בתל-אביב.
לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב.
תפקידו של נוטריון הוא לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. זהו תפקיד משפטי שקיים מימים ימימה. מסמכי נוטריון משמשים כראיה משפטית בבתי משפט ובפני רשויות שונות בארץ ובחו""ל. תפקידו של הנוטריון מוגדר בחוק הנוטריונים, שנחקק ב- 1976. החוק מסמיך עורכי דין בעלי כשירות, שקיבלו לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים להיות נוטריון.
הנוטריון נתון לפיקוח של מחלקה מיוחדת במשרד המשפטים, שזו תפקידה העיקרי. עובדי המחלקה עורכים מאות ביקורות בשנה. במחלקה מתקבלות גם תלונות נגד נוטריונים. נוטריון, שהתלונה נגדו מוצדקת עומד לדין משמעתי. הנוטריון חייב לחדש את ההסמכה שלו מדי שנה, באמצעות אגרה שנתית.

הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

מהי הלנת שכר


ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

פיצויי לעובד על הלנת שכר


החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

  • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

  • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

התיישנות תביעה להלנת שכר


תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

  • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

  • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

  • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית שונות בין אדם יהודי לבין לא יהודים. בעוד שהאזרחות ליהודים ניתנת כאשר הם מוכיחים שהם יהודים, הרי שעבור מהגרים לא יהודים הדרך ארוכה, רצופת קשיים, וכלל לא בטוח שבסופה יקבלו אזרחות.

חוק האזרחות


חוק האזרחות נחקק ב- 1952, והוא קובע מהם התנאים לקבלת מעמד של אזרח במדינת ישראל. להלן עיקרי החוק: מדינת ישראל מוגדרת בחוק כמדינת לאום יהודית, ששואפת שרוב אזרחיה יהיו יהודים. מהגרים יהודים מקבלים אזרחות מיד עם עלייתם ארצה, אלא אם יש נגדם רישום פלילי או שהם חולים במחלה חמורה ומדבקת, שמהווה סיכון בריאותי לציבור. בנוסף, כל מי שנולד בישראל ואין לו אזרחות אחרת בין הגילאים 18-21 ואם היה תושב ישראל במשך 5 שנים רצופות, זכאי לאזרחות ישראלית.
ילדיו של אזרח ישראלי הם אזרחי המדינה, גם אם נולדו בחו"ל.

זכאות לאזרחות ישראלית


כל מי שעונה לקריטריונים של חוק השבות ועלה לישראל זכאי לאזרחות ישראלית. חוק האזרחות ובג"צ יצרו שורה של קריטריונים ללא יהודים, שמבקשים להיות אזרחי מדינת ישראל.

חוק השבות


חוק השבות מאפשר לכל מי שמוצאו יהודי (ולא המיר את דתו), לבקש אשרת עלייה לישראל, ולהיות זכאי לקבל אותה. עם עלייתו לארץ יקבל תעודת עולה ותעודת זהות. במקרים קיצונים יהודים לא מקבלים אשרת עלייה, והם: מי שפגע בביטחון המדינה, מי שיש נגדו רישום פלילי, מי שחולה במחלה המהווה סיכון בריאותי לכלל תושבי ואזרחי המדינה.

מי זכאי לאזרחות ישראלית?


לפי חוק האזרחות זכאים לאזרחות אנשים שעונים לקריטריונים הבאים:


  • אנשים שחיו בתחומי ישראל ונשארו לגור בה כשהפכה למדינה קיבלו אזרחות ישראלית מלאה.

  • אדם שנולד בישראל והוריו, או רק אחד מהם, הם אזרחי ישראל. זכאי לאזרחות ישראלית,

  • אדם שנולד מחוץ לישראל, אבל הוריו, או רק אחד מהם ישראלים, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת, אם גם הוא יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

  • אדם שאומץ כחוק על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי, ייחשב אף הוא לאזרח ישראל.

  • מי שנולד בשטח מדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת ביום לידתו, יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, בתנאי שחי ב- 5 השנים האחרונות לגילאי 18-21 בישראל.

  • אדם שנישא לישראלי בחו"ל יעבור תהליך של 4-5 שנים במשרד הפנים, שבסופו תוענק לו אזרחות.

  • אדם שאינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים לקבל אזרחות ישראלית, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש אזרחות בתנאי שעמד במספר תנאים: נמצא בישראל. היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. זכאי לתושבות קבע. השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. יודע ידיעת-מה את השפה העברית. ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

  • לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקר ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר.

 

אזרחות ליוצאי ברית המועצות


בקרב יוצאי ברית המועצות קיימים המון מקרי נישואין בין יהודים ולא יהודים. יש רבים שעל-פי ההלכה אינם יהודים, אך בקשרי הדם שלהם הם שייכים לעולם היהודי. מי שאינו יהודי על פי ההלכה, אך בן או נכד ואפילו נין ליהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. מי שאינו יהודי אך נישא בבריה"מ ליהודייה זכאי לעלות לארץ וכאשר עבר את מבחני משרד הפנים ניתנת לו תעודת זהות ישראלית.

אזרחות ישראלית לידועים בציבור


ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 81 ו–109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - החוק), מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:


1. הגדרות


  בכללים אלה -


"ישיבה נוספת" - כל ישיבה שלאחר שתי הישיבות הראשונות, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה;


"התעריף" - התעריף הנתון בתוספת;


"שכר" - תמורה לשירות של עורך דין בכסף;


"שכר מינימלי מומלץ" או "שכר מינימלי" - השכר הנקוב בתעריף, בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון;


"תביעה" - לרבות הגנה, התנגדות לתביעה או כל בקשה אחרת;


"מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.


2. תעריף מינימלי מומלץ


  התעריף כאמור בסעיף 81 לחוק הוא בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת.


3. הצמדה


  (תיקון התשס"ו)


(א)  הסכומים הקבועים בתעריף ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.


(ב)  סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.


(ג)  המנהל הכללי של לשכת עורכי הדין יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב).


(ד)  בסעיף זה -


"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;


"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;


"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתם של כללים אלה - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2004.


4. ביטול


  כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 - בטלים.


5. תחילה


  תחילתו של פרט 9.א(2)(ב) ו–ב(2)(ב) בתוספת, 30 ימים מיום פרסומם של כללים אלה.


  [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד]




תוספת



   (סעיף 1)


1.  תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי וטריבונלים אחרים)


א.  תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן - ש"ח) -


(1)  עד 26,375 ש"ח - 15% מסכום התביעה ולא פחות מ–794 ש"ח


(2)  עולה על 26,375 ש"ח ואינה עולה על 107,217 ש"ח - 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ–3,963 ש"ח


(3)  עולה על 107,217 ש"ח - 10% מ–107,217 ש"ח ועוד 4% מיתרת סכום התביעה


(4)  עולה על 1,053,628 ש"ח - בהתאם למוסכם בין עורך הדין ללקוח, אך לא פחות מ–49,361 ש"ח


ב.  ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח



2.  תביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי) למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975


א.  תביעות


(1)  עד 161,238 ש"ח - 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


(2)  עולה על 161,238 ש"ח ועד 403,096 ש"ח - 12.5% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


(3)  עולה על 403,096 ש"ח - 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


ב.  ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח


3.  בבית משפט שלום, בבית משפט מקומי, בבית משפט לתעבורה, בבית משפט למשפחה ובטריבונלים אחרים


א.  עניינים אזרחיים:


(1)  תביעה להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד, לגבי נכסי דלא ניידי, לפי שווי הנכס כשהוא פנוי - 2% מערך הנכס ולא פחות מ–5,354 ש"ח


(2)  תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין - לפי שווי המקרקעין כשהם פנויים - 3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין לפי שווים ולא פחות מ–5,354 ש"ח


(3)  תביעה לפסק דין הצהרתי, לצו מניעה או צו עשה - כמו תביעה כספית


(4)  תביעה שנושאה אינו ניתן להערכה בכסף - 5,354 ש"ח


(5)  תביעה לקצבה חודשית - כמו תביעה כספית, כאשר סכום התביעה לצורך חישוב השכר יהיה סכום הקצבה החודשית הנפסק כפול 48 (ארבע שנים)


(6)  בקשות לצווים זמניים - 1,835 ש"ח


(7)  בקשות ביניים אחרות - 629 ש"ח


(8)  בקשה לקביעת גיל. - 629 ש"ח2


(9)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 629 ש"ח


ב.  עניינים פליליים:


(1)  אישום בחטא - 1,152 ש"ח


(2)  אישום בעוון או בעבירה אחרת - 1,599 ש"ח


(3)  אישום בעבירה של גרימת מוות - 5,354 ש"ח


(4)  טיעון לעונש בלבד - 2,670 ש"ח


(5)  שחרור בערבות - 629 ש"ח


(6)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 435 ש"ח



4.  בבית המשפט המחוזי:


א.  עניינים אזרחיים:


(1)  ערעור אזרחי - 50% מהשכר שבערכאה הראשונה אך לא פחות מ–5,354 ש"ח


(2)  ישיבה נוספת - 640 ש"ח


(3)  פסק של בורר -


(א)  בקשה לאישור, בלי התנגדות - 1/3 מהשכר בגין תביעה כספית אילו הוגשה בעניין נושא הפסק


(ב)  בקשה לאישור, בהתנגדות - 2/3 מהשכר הנ"ל


(ג)  בקשה לביטול - 2/3 מהשכר הנ"ל


(ד)  ישיבה נוספת בבית המשפט המחוזי - 640 ש"ח


(4)  בקשה לצו קיום צוואה, או לצו ירושה או מינוי מנהל עיזבון, או בקשה משולבת של אלה:. 3


(א)  בלי התנגדות - 1.5% מערך העיזבון, אך לא פחות מ–3,634 ש"ח


(ב)  בהתנגדות - השכר הקבוע בפסקת משנה (א), בתוספת 25%


(ג)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים לעיל - 640 ש"ח


(5)  אפוטרופסות או אימוץ:. 4


(א)  בקשה לאימוץ או למינוי אפוטרופוס בלי התנגדות - 3,634 ש"ח


(ב)  בקשה כאמור, בהתנגדות - השכר האמור בפסקת משנה (א), בתוספת 25%


(ג)  כל בקשה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או על פי חוק האימוץ, התשמ"א-1981 - 1,835 ש"ח


(ד)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 640 ש"ח


(6)  מזונות. 2 - כמפורט בפרק תביעות כספיות לעיל הערה: סכום התביעה לצורך חישוב השכר הוא סכום המזונות הנפסק בתביעה לתקופה של שנה אחת


(7)  ערעור מס הכנסה - מסים, ארנונות והיטלים, לרבות עררים לפני כל ועדה אחרת שבראשה שופט - 7.5% מסכום המס השנוי במחלוקת אך לא פחות מ–1,505 ש"ח


(8)  פשיטת רגל, פירוק חברה -


(א)  ייצוג נושה בכל שלבי הבקשה, למעט בהליכים נגד הנאמן או המפרק - 5,354 ש"ח ועוד 7.5% מהסכום שנגבה


(ב)  ייצוג חייב או חברה שפירוקה מבוקש - 5,354 ש"ח ועוד 2.5% מסכום תביעות החוב


(ג)  ישיבה נוספת בעניין זה - 640 ש"ח


ב.  עניינים פליליים:


(1)  משפטים פליליים - 3,175 ש"ח


(2)  ערעורים פליליים -


(א)  ערעור על פסק הדין - 1,670 ש"ח


(ב)  ערעור על גזר הדין בלבד - 1,024 ש"ח


(ג)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 823 ש"ח


ג.  עניינים מינהליים:


(1)  עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים - 7,611 ש"ח


(2)  ישיבה נוספת - 640 ש"ח


5.  בבית המשפט העליון:


(1)  ערעור אזרחי - 50% מהשכר הקבוע לגבי הערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–7,105 ש"ח


(2)  ערעור פלילי -


(א)  ערעור על פסק הדין - 7,105 ש"ח


(ב)  ערעור על גזר הדין בלבד - 3,553 ש"ח


(ג)  בקשה, למעט בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - 3,553 ש"ח


(3)  בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - כמפורט בפסקה (2)(א) ו–(ב) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 1,401 ש"ח


(4)  בבית המשפט הגבוה לצדק -


(א)  בעניין צו שחרור לפי סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה - 3,553 ש"ח


(ב)  בכל עניין אחר, למעט בעניין צו שחרור, כאמור בפסקת משנה (א) - 10,129 ש"ח



6.  בבית הדין לעבודה:


(1)  תביעה כספית - כמו בתביעות כספיות בבתי משפט


(2)  תביעה שאיננה ניתנת להערכה בכסף - כמו בסעיף 3א(4)


(3)  ערעור לבית הדין הארצי - כמו ערעור לבית המשפט העליון



7.  בבית הדין לשכירות:


(1)  בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור דירת מגורים - 435 ש"ח לדירה בת חדר אחד ועוד 209 ש"ח לכל חדר בדירה בת יותר מחדר אחד


(2)  בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור בית עסק - סכום השווה לדמי שכירות של חודש אחד כנדרש בבקשת התשלום, אך לא פחות מ–435 ש"ח


(3)  בקשה לפסוק סכום מסוים לפי חלק ב' פרק ה' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או לדמי מפתח לפי חלק ג' לחוק האמור - כמפורט לגבי תביעות בעניינים אזרחיים לפי פסקה (1) או (2), הכל לפי העניין, אך לא פחות מ–494 ש"ח


(4)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) - 423 ש"ח



8.  בבית דין רבני:


(1)  היתר נישואין בלי התנגדות - 1,093 ש"ח


(2)  היתר נישואין שיש בו התנגדות - 2,142 ש"ח


(3)  אישור נישואין - 764 ש"ח


(4)  תביעה לשלום בית - 1,093 ש"ח


(5)  סידור גט בהסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 1,093 ש"ח


(6)  תביעה לגט בלי הסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 2,694 ש"ח


(7)  החזקת ילדים בלי התנגדות - 1,093 ש"ח


(8)  החזקת ילדים שיש בה התנגדות - 2,554 ש"ח


(9)  עריכת חוזה בין הצדדים (לצורך הכללתו בפסק הגט) - כשכר עריכת חוזה בניכוי הסכומים שנתקבלו לפי פסקאות (5), (6), (7) או (8) לפי העניין, אך לא פחות מ–2,105 ש"ח


(10)  תביעה שמותר להגישה גם לבית המשפט לענייני משפחה, או לרשם לענייני ירושה - השכר שנקבע לאותו עניין בסעיף 4


(11)  הקדשות - לפי שווי נכסי ההקדש בהתאם לסעיף 11(1) המתייחס לעריכת חוזים


(12)  אישור רווקות - 859 ש"ח


(13)  הפרדה - כמפורט בפסקאות (5) או (6), לפי העניין


(14)  ערעורים - 50% מהשכר הנקוב לפי העניינים לעיל בערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–782 ש"ח


(15)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (14) - 423 ש"ח



9.  הוצאה לפועל:


א.  ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות -


(1)  בעד הגשה לביצוע -


(א)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע הוא עד 268,010 ש"ח - 5% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–382 ש"ח


(ב)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 268,010 ש"ח, אך אינו עולה על 536,137 ש"ח - 4% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–13,341 ש"ח


(ג)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 536,137 ש"ח - 3% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–21,395 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)


(ב)  האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה


א1.  ביצוע תביעה על סכום קצוב -


(1)  בעד הגשה לביצוע - כשסכום החוב הכלול בבקשה לביצוע התביעה -


(א)  עד 346 ש"ח - 235 ש"ח


(ב)  עולה על 353 ש"ח אך אינו עולה על 471 ש"ח - 353 ש"ח


(ג)  עולה על 471 ש"ח אך אינו עולה על 588 ש"ח - 471 ש"ח


(ד)  עולה על 588 ש"ח אך אינו עולה על 706 ש"ח - 588 ש"ח


(ה)  עולה על 706 ש"ח אך אינו עולה על 1,059 ש"ח - 706 ש"ח


(ו)  עולה על 1,059 ש"ח אך אינו עולה על 5,294 ש"ח - 706 ש"ח


(ז)  עולה על 5,294 ש"ח אך אינו עולה על 7,059 ש"ח - 882 ש"ח


(ח)  עולה על 7,059 ש"ח אך אינו עולה על 7,642 ש"ח - 1,059 ש"ח


(ט)  עולה על 7,642 ש"ח אך אינו עולה על 25,740 ש"ח - 15% מסכום התביעה


(י)  עולה על 25,740 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 10% מסכום התביעה, אך לא פחות מ–3,808 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייווסף לחוב בתיק, שכר טרחה בשיעור -


(1)  כשסכום החוב הפסוק הוא עד 8,839 ש"ח - 451 ש"ח


(2)  כשסכום החוב הפסוק עולה על 8,839 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 5% מסכום החוב הפסוק. השכר בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל ייחשב על פי החוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב, לרבות שכר הטרחה שהתווסף לפי פסקה (1).


(ב)  האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה.


ב.  ביצוע שטרות


(1)  בעד הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל - כמו בתביעה כספית בבית המשפט, למעט בשניים אלה:


(1)  במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 413 ש"ח - יהיה השכר 141 ש"ח


(2)  במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 10,799 ש"ח - יהיה השכר 283 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק הוצאה לפועל - לא שילם החייב את הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים אלה:


(1)  היה החוב הפסוק עד 268,010 ש"ח - 10% מהחוב הפסוק, ואולם אם קרן השטרות בפתיחת התיק לא עלתה על סך 1,483 ש"ח יתווסף לשכר הטרחה סכום של 494 ש"ח


(2)  עלה החוב הפסוק על סך 268,010 ש"ח אך לא עלה על 537,207 ש"ח - 8% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–26,858 ש"ח


(3)  עלה החוב הפסוק על סך 537,207 ש"ח - 6% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–42,903 ש"ח בפסקה זו, "החוב הפסוק" - החוב בתיק, למועד שבו חויב התיק בשכר הטרחה, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות, שנתחייב בהם החייב ולרבות שכר הטרחה שהתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)


(ב)  האמור בפסקת משנה (א) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה


ג.  הוצאה לפועל של פסקי דין להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד לגבי נכס דלא ניידי - מחצית שכר הטרחה כמפורט בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, אך לא פחות מ–553 ש"ח (סכום החוב הכולל לעניין חישוב שכר הטרחה, יהא שווים של המקרקעין כשהם פנויים)


ד.  ביצוע פסק דין בענייני מזונות - שכר טרחה בשיעורים המפורטים בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, לפי העניין, בגין כל חוב שלגביו ננקט הליך כלשהו



10.  בוררות:


א.  שכר ייצוג לפני בורר - 75% מהשכר בעניינים אזרחיים בבתי המשפט אך לא פחות מ–1,166 ש"ח


ב.  שכר הבורר - 1,166 ש"ח לישיבה, עד 3 שעות



11.  שירות מחוץ לבית המשפט:


(1)  עריכת חוזים:


(א)  שווי נושא החוזה אינו עולה על 80,654 ש"ח - 2% מהשווי, אך לא פחות מ–671 ש"ח


(ב)  שווי נושא החוזה עולה על 80,654 ש"ח אך אינו עולה על 320,572 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; ועוד 1.5% מיתרת הסכום העולה על 80,654 ש"ח


(ג)  שווי נושא החוזה עולה על 320,572 ש"ח אך אינו עולה על 646,108 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מיתרת הסכום העולה על 320,572 ש"ח


(ד)  שווי נושא החוזה עולה על 646,108 ש"ח אך אינו עולה על 1,938,404 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מיתרת הסכום העולה על 646,108 ש"ח


(ה)  שווי נושא החוזה עולה על 1,938,404 ש"ח אך אינו עולה על 3,231,195 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מ–1,292,296 הש"ח שלאחריהם ועוד 0.75% מיתרת הסכום העולה על 1,938,404 ש"ח


(ו)  שווי נושא החוזה עולה על 3,231,195 ש"ח - לפי הסכם אך לא פחות מ–32,057 ש"ח


(ז)  שווי נושא החוזה אינו ניתן לביטוי בכסף - לפי הסכם אך לא פחות מ–1,166 ש"ח


(2)  חוזה שכירות:


(א)  לדירות מגורים - סכום השווה למחצית דמי השכירות לחודש לכל חוזה


(ב)  לבתי עסק - סכום השווה לדמי שכירות לחודש לכל חוזה


(3)  עריכת צוואות:


(א)  צוואה רגילה - 1,835 ש"ח


(ב)  שתי צוואות הדדיות - 2,682 ש"ח


(ג)  הפקדת צוואה, שנערכה בידי אחר - 907 ש"ח


(4)  התייעצות, חוות דעת, התראות והרשאות:


(א)  התייעצות רגילה בלי בדיקת מסמכים - 541 ש"ח


(ב)  התייעצות הכוללת בדיקת מסמכים - 907 ש"ח


(ג)  חוות דעת בכתב - 907 ש"ח


(ד)  כתיבת מכתב התראה - 235 ש"ח


(ה)  הכנת תצהיר והחתמתו - 435 ש"ח


(ו)  הכנת כתב הרשאה כללי או בלתי חוזר - 435 ש"ח


(5)  תאגידים:


(א)  רישום חברה, אגודה שיתופית, עמותה (לפי תקנון מצוי) - 1,859 ש"ח


(ב)  שינוי במסמכי רישום תאגיד כנ"ל - 930 ש"ח


(ג)  רישום שותפות בלי הסכם שותפות - 930 ש"ח


(ד)  עריכת הסכמי שותפות או הסכמי התאגדות - על פי פסקה (1) המתייחסת לעריכת חוזים, פחות 10%, בצירוף שכר טרחה לרישום, כאמור לעיל


(6)  פירוק תאגידים מרצון - 3,553 ש"ח


(7)  עריכת שעבודים ורישום:


(א)  עריכה ורישום - 50% משכר טרחה הניתן בעד עריכת חוזה על סכום דומה


(ב)  במקרה שעורך הדין גם ערך את חוזה ההלוואה - בעד הרישום - תוספת של 25% על מה שקיבל בעד עריכת החוזה


(8)  סימני מסחר:


(א)  עריכת בקשה לרישום, בהעדר התנגדות - 907 ש"ח


(ב)  עריכת תשובה להשגה על לשכת הרישום - 907 ש"ח


(ג)  הופעה לפני הרשם במעמד צד אחד - 907 ש"ח


(ד)  התנגדות לרישום או הגנה בפני התנגדות - 1,859 ש"ח


(ה)  ערעור בבית המשפט העליון - לפי סעיף 5


(9)  רישום מקרקעין (לא כולל עסקאות שפסקה (10) חלה עליהן) :


(א)  ערך עורך הדין את החוזה בקשר לפעולה במקרקעין - לא יקבל שכר נפרד בשל פעולות הרישום


(ב)  לא ערך עורך הדין את החוזה - השכר כמפורט בפסקאות משנה (ג) עד (ו) להלן


(ג)  מכר, חליפין, מתנה ורישום זכות חכירה או חכירת משנה והעברה מחברה לבעלי הזכויות בה:


(1)  כששווי המקרקעין אינו עולה על 538,210 ש"ח - 1% משווי המקרקעין


(2)  כששווי המקרקעין עולה על 538,210 ש"ח - 1% מ–538,210 ש"ח הראשונים של השווי ועוד 0.75% מסכום השווי העודף על 538,210 ש"ח


(ד)  משכנתא:. 5


(1)  רישום משכנתא - 0.5% מסכום החוב המובטח במשכנתא אך לא פחות מ–859 ש"ח


(2)  העברת משכנתא - 907 ש"ח


(3)  הפטר או ביטול משכנתא - 907 ש"ח


(ה)  רישום הערת אזהרה:


(1)  ערך עורך הדין את החוזה או טיפל ברישום המקרקעין - 635 ש"ח


(2)  לא ערך עורך הדין את החוזה ולא טיפל ברישום המקרקעין - 907 ש"ח


(ו)  חלוקה ופיצול - השכר על אותה פעולה כאילו היתה זו פעולת מכר באותם מקרקעין, בתוספת 50% ממנו


(ז)  רישום מחדש שלא בהסדר קרקעות:


(1)  הרישום כרוך בהגשת בקשה או תביעה לבית המשפט כולל הבקשה או התביעה - השכר על אותה פעולה כאילו היתה פעולת מכר באותם מקרקעין


(2)  בלי פניה או זיקה לבית המשפט - 50% מהשכר המגיע כאילו זו פעולת מכר באותם מקרקעין


(ח)  רישום מקרקעין לפי צו ירושה או קיום צוואה


(1)  כאשר עורך הדין טיפל בהשגת צו - בלי תשלום נוסף


(2)  כאשר עורך הדין לא טיפל בהשגת הצו - 1,859 ש"ח בגין כל יחידת מקרקעין שנרשמה


(10)  רישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן:. 6


(א)  בעד רישום פעולות מכר, מכר בלי תמורה, חליפין, מתנה, חכירה וחכירת משנה לפי חוזה בין הרוכש והקבלן ישולם לעורך דינו של הקבלן - 1% משווי הדירה הנקוב בחוזה


(ב)  טיפול ברוכשים נוספים בבית שרישומו כבית משותף מתעכב - 0.25% ולא פחות מ–3,024 ש"ח


(ג)  בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות, ישולם לעורך דינו של הקונה - 0.25% משווי הדירה הנקוב בחוזה


(11)  בתים משותפים:


(א)  בקשה או כתב התנגדות לבקשה -


(1)  בלי הופעה - 1,152 ש"ח


(2)  בעד כל הופעה - 635 ש"ח


(ב)  רישום בפנקס בתים משותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס - 517 ש"ח לחדר


(12)  מסים, ארנונות והיטלים (להוציא מס הכנסה), עריכת ערעור או ערר, כולל הופעה לפני ועדת ערר - 7.5% מהסכום השנוי במחלוקת ולא פחות מ–859 ש"ח ט"ז בשבט התש"ס (23 בינואר 2000)










































חאלד אחמד זועבי







יושב ראש המועצה הארצית







של לשכת עורכי הדין





נתאשר.







יוסף ביילין







שר המשפטים













1.  י"פ 4852, התש"ס (9.2.2000), עמ' 2558.


תיקונים:  י"פ 5149, התשס"ג (21.1.2003), עמ' 1208;


  ק"ת 6447, התשס"ו (28.12.2005), עמ' 249;


  י"פ 5477, התשס"ו (5.1.2006), עמ' 1101 [התשס"ו (מס' 2)];


  י"פ 5653, התשס"ז (22.4.2007), עמ' 2402;


  י"פ 5744, התשס"ח (27.11.2007), עמ' 708;


  י"פ 5758, התשס"ח (3.1.2008), עמ' 1294 [התשס"ח (מס' 2)];


  י"פ 5896, התשס"ט (6.1.2009), עמ' 1588;


  י"פ 6040, התש"ע (30.12.2009), עמ' 1175;


  י"פ 6179, התשע"א (26.12.2010), עמ' 1802;


  י"פ 6373, התשע"ב (8.2.2012), עמ' 2454;


  י"פ 6522, התשע"ג (1.1.2013), עמ' 1948;


  י"פ 6731, התשע"ד (9.1.2014), עמ' 2879.


2.  כיום בבית משפט לענייני משפחה.


3.  כיום ברשם לענייני ירושה או בבית משפט לענייני משפחה לפי העניין.


4.  כיום בבית משפט לענייני משפחה.


5.  בכפוף לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן - צו רישום זכויות), שפורסם בק"ת 6010, התש"ס, עמ' 157.


6.  בכפוף לצו רישום זכויות.

בקשת ויזות איחוד משפחות עם אזרחים זרים נוצרת, כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, והשני אזרח של מדינה זרה ואינו יהודי. משרד הפנים מקשה מאד על מתן ויזות לאיחוד משפחות, בגלל החשש, שמא היחסים הזוגיים הם פיקטיביים, על-מנת לאפשר לאזרח הזר לקבל ויזה בישראל. לכן הוא פועל על-פי נהלים נוקשים, שהופך את איחוד המשפחות למשימה מאד מורכבת.

מעמד לבן זוג זר


משרד הפנים דורש מבני זוג זרים לעמוד באין ספור מבחנים כדי להוכיח, שמדובר בזוגיות אמיתית ולא פיקטיבית. ישנם שני מסלולים להסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל:

  • בני הזוג מצהירים שהם ידועים בציבור. משרד הפנים מעמיד בפני בני הזוג דרישות רבות, שנועדו להוכיח שהם אכן בני זוג. חשוב לבצע את הנחיות משרד הפנים באופן מוקפד, כדי לא להסתכן בשלילת הבקשה וגירוש מישראל.

  • נישואין מחוץ לישראל. גם כאן נדרשים בני הזוג לעמוד בהצלחה במבחנים רבים, כדי "להוכיח" למשרד הפנים שהם אכן נשואים וחיים בזוגיות. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שבסופו מקבל בן הזוג הזר מעמד של אזרח.


עליה לישראל, חוק השבות


עליה לישראל משמעותה הגירה של אזרחים זרים, יהודים לישראל במסגרת חוק השבות. חוק השבות, מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולהפוך לאזרח, בתנאי שאינו בעל עבר פלילי, או מהווה סיכון בטחוני למדינה, או בעל סיכון לבריאות הציבור. מדינת ישראל רואה בהגירת יהודים אליה כאינטרס חשוב, מעצם הגדרתה כ"מדינת היהודים". עולים חדשים, כלומר המהגרים, זוכים לקבל תעודת זהות כבר בהגיעם לארץ וכן סל קליטה נדיב והקלות כספיות רבות, על-מנת להקל על קליטתם בארץ.

זוגות מעורבים


גלי העלייה הגדולים לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה- 90 כללו משפחות רבות, בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. רבים מהעולים בחרו להגר לישראל מסיבות כלכליות ולא בגלל זיקתם למדינת ישראל. חלקם של הלא יהודים זכו לקבל אזרחות, לאחר שהוכיחו, שיש להם קשרי דם עם יהודים, או שהם צאצאים לאדם יהודי.  ב- 1995 קבע משרד הפנים, שבן או בת זוג שאינם יהודים, אך נישאו לישראלי יהודי לא יוגדר כעולים חדשים, ולא ייהנו מהזכויות שמקבלים אזרחים יהודים. הם יוכלו להתגורר בישראל, אך יידרשו לעמוד במבחנים, שיוכיחו את הזוגיות, על-מנת לקבל אזרחות.
יחד עם זאת, כאשר משפחה עולה לישראל, יחד עם ילדיהם, משרד הפנים מאפשר לבן הזוג הלא יהודי לקבל אזרחות.

ויזת איחוד משפחות עם אזרחים זרים


הצורך באיחוד משפחות נוצר לעיתים משינויי גבול, או ממניעים מדיניים כאלה או אחרים, שגורמים לפיצול משפחות. ברחבי העולם נוטים לאשר איחוד משפחות במקרים כאלה ממניעים הומניטריים. עם הקמת מדינת ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, בה נכבשו שטחי יהודה ושומרון על-ידי ישראל נוצר פיצול משפחות ערביות. במקרים, בהם הוכח שאכן מדובר במשפחה אוטנטית שפוצלה, וכאשר לא נראה סיכון בטחוני אישרה המדינה איחוד משפחות. אזרח זר שנישא ליהודי ישראלי בחו"ל יוכל להתגורר בישראל, אך יצטרך לעבור תהליך שאורך כחמש שנים עד לקבלת האזרחות. בשנים אלה, יידרש הוא ובן/בת זוגו יצטרכו להוכיח, שאכן קשר הנישואים שלהם הוא אמיתי, ולא ניסיון לאחיזת עיניים, שנועדה לאפשר הגירה בלתי ליגאלית לישראל. בשנים אלה יקבל באופן הדרגתי זכויות של אזרח, כמו זכויות סוציאליות במוסד לביטוח לאומי.

ביטול ייפוי כח נוטריוני


תקנה 5 לתקנות הנוטריונים מאפשרת לבטל ייפוי כח נוטריוני. מייפה הכח רשאי להודיע לנוטריון, שחתם על ייפוי הכח על רצונו לבטלו. בהתאם לתקנה ניתנת למייפה הכח האפשרות להודיע לנוטריון על החלטתו באמצעות פניה בכתב, כאשר חתימתו צריכה להיות מאומתת על-ידי נוטריון אחר, או בפניה ישירה לנוטריון שחתם על ייפוי הכח.

בנושא ביטול ייפוי כח נוטריוני חשוב להדגיש את הדברים הבאים:


• הנוטריון מוציא טופס ביטול לייפוי הכח, שבו מופיע הסייג: ""אין באישור זה ערובה לתקפו של הביטול"". כלומר, כאשר מיופה הכח פעל כדין, טרם הוצאת הביטול, והתחייב, למשל לפעולות משפטיות, יתכן ויהיה קושי לבטלן.
• על מייפה הכח להודיע למוסדות, בהם פעם מיופה הכח, שהייפוי בוטל.
• על מייפה הכח מוטלת האחריות לעשות את כל מה שמתבקש, כדי שהביטול יהיה תקף. עליו לדאוג, לקבל את מסמך ייפוי הכח, ממי שמחזיק בו. במקרים בהם אינו יכול לעשות כן, עליו להוציא למיופה הכח מסמך בו הודעת הביטול, תוך הדגשה, שהאדם או הגוף הרלוונטי אינם רשאים יותר לפעול בשמו.

נוטריון בתל-אביב


תל-אביב היא המטרופולין של מדינת ישראל. העיר וסביבתה מהווים את המרכז העסקי, המנהלתי והממשלתי של מדינת ישראל. נציגויות מכל העולם ממוקמות אף הן בתל-אביב. גם מרכזי הפעילות של הארגונים הוולונטריים, עמותות ועוד ממוקמים בעיר. למעשה כל תושבי הארץ צריכים להגיע לעיר, לצורך פעילות כזו או אחרת. לצורך פעילותם הם נזקקים לשירותים משפטיים ואחרים, לעיתים ""מעכשיו לעכשיו"", על-מנת שלא יצטרכו ""לבזבז"" יום נוסף הרחק מביתם. מן הסתם לנגישות של נוטריון בתל-אביב ויכולתו לספק שירות ""מעכשיו לעכשיו"" חשיבות מכרעת.

עובד שעבד במקום העבודה לפחות שנה אחת ופוטר, או שמעסיקו נפטר זכאי לפיצויי פיטורין. פיצויי פיטורין מגיעים גם לשאריו של עובד שנפטר, לעובד שנעצר ל- 6 חודשים או במקרה של סגירת מקום העבודה. במקרים הבאים עובד זכאי לפיצויי פיטורין גם אם התפטר:


  • לצורך טיפול בילד.

  • מעבר מגורים לאזור במרחק גאוגרפי גדול ממקום העבודה.

  • כאשר יש הרעה בתנאי העבודה.

  • לאחר אימוץ/ במקרים של משפחת אומנה.

  • אישה שנאלצה לשהות במקלט לנשים מוכות.

  • עובד שהתפטר לאחר שהגיע לגיל פרישה.


פיצויי הפיטורין כוללים שכר של חודש אחד בכל שנת עבודה. מסכום הפיצוי, יש להפחית את החלק היחסי של הפיצויים שהמעסיק העביר לקופת הגמל, או לביטוח הפנסיוני, על פי חובתו בהתאם לצו ההרחבה, או על-פי הסכם שנערך עם העובד.

הסכם שכר בין עובד למעביד.


הסכם השכר בין עובד למעביד קוובע את השכר ותנאי ההעסקה בין העובד למעביד, ובכלל זה את תנאי הפרישה מהעבודה במקרים של פיטורין, או התפטרות, או פרישה לגמלאות.
החוק קבע מספר אפשרויות לקביעת המועד לתשלום פיצויי פיטורים לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי פיטורים, והן:


  • היום בו הסתיימו יחסי עובד מעביד.

  • המועד שנקבע לתשלום פיצויים על-פי הוראת הסכם קיבוצי או צו הרחבה, במסגרתו הועסק העובד.

  • מועד תשלום פיצויים שנקבע בחוזה או הסכם שכר ותנאי העסקה בין המעסיק לעובד.

  • במידה ולא נקבע מועד תשלום פיצויים בהסכם השכר ותנאי העסקה, הרי שהיום בו ישולמו פיצויי הפיטורין יהיו היום שבו נקבעה הזכות לפיצויים.

  • הפסקת יחסי עובד-מעביד או במילוי תנאי במשך תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי הוא יום תשלום הפיצויים. לדוגמה, אם העובד התבקש להשלים משימה מסוימת, כמו "חפיפה" עם עובד חדש.

 

זכויות עובדים


משרד התמ"ת, איגד בחוק זכויות בסיסיות המגיעות לכל עובד, אשר הוא שכיר במדינת ישראל, ומחייבות את המעסיק. זכויות העובדים בישראל הן כזכות יסוד. גם העובד וגם המעביד אינם רשאים להפר זכויות אלה. מעסיק שהפר זכויות עובדים בסיסיות יוטלו עליו קנסות מנהליים. במקרים של הפרות חמורות יוגשו כתבי אישום פליליים על ידי תובעים של משרד התמ"ת.

הלנת פיצויי פיטורים


בחוק הגנת השכר נקבע, שהלנת פיצויי פיטורין נקבעת כאשר הפיצויים לא שולמו תוך 15 יום מהמועד התשלום שנקבע בחוק, או בהסכם, או בהסדר שקבע את תנאי ההעסקה.
הלנת פיצויי פיטורים גוררת קנסות שעל המעביד לשלם לעובד שפרש:


  • במידה ותשלום הפיצויים נעשה בין היום ה- 16 ליום ה- 30 שלאחר המועד שנקבע, יחולו על המעסיק הפרשי הצמדה למשך כל תקופת האיחור.

  • במידה והעיכוב בתשלום הוא מעבר ל- 30 יום, יתווסף להפרשי ההצמדה תשלום נוסף בגובה 20% מהפרשי ההצמדה ותשלום הפיצויים יחד, בעד כל חודש של עיכוב בתשלום, וכן בעד חלק מהחודש באופן יחסי.

 

בית-דין אזורי לעבודה


בית-דין אזורי לעבודה הוא הכתובת לתביעות עובדים בנושא הלנת פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה יפחית או יבטל פיצויי פיטורים, כאשר ההלנה נעשתה מאחת או יותר מהסיבות הבאות:


  • מחלוקת בין הצדדים לגבי מועד הפסקת יחסי עובד מעביד.

  • חילוקי דעות מהותיים על הזכות לפיצויי פיטורים.

  • העובד לא נענה לדרישות המעביד ולא מסר לו פרטים שנוגעים לו לצורך קביעת הזכות לפיצויי פיטורים או שיעורם.

 

התיישנות תביעת פיצויי פיטורים

 


  • ניתן לתבוע פיצויי פיטורין עד 7 שנים ממועד התשלום. לאחר מכן חל חוק ההתיישנות על תביעת הפיצויים, והעובד עלול להפסיד את זכותו לקבלת פיצויים.

  • יחד עם זאת, יש לשים לב לעובדה, שבית הדין לעבודה, לא כולל במניין 7 השנים את תקופות הפגרה שלו, ימי מנוחה ושבתון על-פי חוק,


בכל אופן, הקפד לתבוע את תשלום הפיטורים בזמן, על-מנת למנוע את התיישנות התביעה.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • שופרסל מוכרת מידע על לקוחותיה

    רשת הקמעונאות שופרסל מוכרת מידע על לקוחותיה לחברות מזון וטואלטיקה לצורך הצגת מבצעים מותאמים ללקוח ("target advertising"). כך טוען גלובס. עד לאחרונה, שופרסל העבירה לחברות כמו כמו תנובה, שטראוס, אסם ויוניליוור מידע מצרפי אודות היקפי הצריכה ברשתות השיווק (לדוגמא:  100 יחידות מילקי נמכרו בחודש). בחודשים האחרונים נודע כי שופרסל מוכרת את מידע אודות הרגלי הצריכה של חברי המועדון שלה לחברת...

  • בימ"ש בגרמניה: 'נוהגי הפרטיות של פייסבוק מפרים את דיני הגנת המידע'

    הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק למשתמשיה בנושאי פרטיות מנוגדות לדיני הגנת המידע בגרמניה - כך פסק בית משפט מקומי בברלין בתביעה שהגיש ארגון צרכנות מקומי נגד הרשת החברתית. החלטת בית המשפט קובעת כי פייסבוק לא מעגנת בצורה נאותה את הסכמת המשתמשים לנושאים כמו שיתוף המיקום שלהם בעת השימוש באפליקציית הסמארטפון של החברה וחשיפה פומבית של עמוד הפרופיל של המשתמש כלפי מנועי חיפוש וכלל...

  • ארה"ב: ה-FTC ממשיכה באכיפה נמרצת של פרטיות ילדים ברשת

    נציבות הסחר הפדרלי בארצות-הברית (ה-FTC) הטילה על חברה אמריקאית מנבאדה העוסקת בקידום כשרונות בתעשיית הבידור קנס בסכום של חצי מיליון דולר על הפרת הוראות החוק הפדרלי להגנה על פרטיותם של ילדים באינטרנט (Children's Online Privacy Protection Act - COPPA). הקנס הוטל במסגרת הסכם פשרה שהנציבות חתמה עליו עם החברה, לאחר שהאשימה אותה כי היא אספה ביודעין מידע מ-100,000 ילדים ויותר שביקשו להירשם לשירותיה, מבלי...

  • תיקון לחוק הספאם: אסור לשלוח דברי פרסומת עם סיומה של עסקה מתמשכת

    שלשום (6.2.2018) נכנס לתוקפו התיקון השני לחוק הספאם הישראלי (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). תיקון 66 לחוק התקשורת קובע כי בעסקה בין מפרסם לבין נמען לרכישת טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.

    המשמעות ברורה - עם סיומה של עסקה מתמשכת...