לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

 עורך דין אלכס כהן

אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי ישנם איסורים רבים מדי, אני בעד החופש האזרחי, לדעתי לאזרח צריכה להיות זכות לנשק קל ללא עוררין, גם זכות למריחואנה מעל גיל 25, רישיון נהגה אני הייתי מתיר מגיל 16, מהירות בכבישים מעלה ל- 150 לפחות ופותח קזינו באילת.״

אני בן למהנדס בנין ורופאה, מראשון לציון, שירתתי כחובש מוטס ביחידת פינוי בהיטס (669), השתתפתי בפינוי בהיטס של פצועים בלבנון.

מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

  • ייצוג בבית משפט
  • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
  • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
  • נדל"ן.
  • שירותי נוטריון.

 

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

הסדרת מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'.

בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל.
אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

חוק השבות


כאשר בן הזוג הוא אמנם אזרח של מדינה זרה, אך הוא יהודי, או שיש לו קשר דם לדת היהודית, על-פי הגדרת חוק השבות, אז הוא הופך לאזרח ישראלי, מיד עם הגשת בקשה, ואף מקבל זכויות רבות כעולה חדש. זאת בתנאי, שאינו מהווה סכנה ביטחונית או בריאותית לציבור בארץ. חוק השבות מבקש לעודד יהודים לעלות למדינת ישראל, על-מנת להבטיח בה רוב יהודי, וכיוון שמדינת ישראל מוגדרת, כבית לאומי לעם היהודי.

ההבדלים בין אזרחות ישראלית לתושב קבע


זכויות תושב הקבע זהות בתחומים רבים לזה של אזרח. תושב הקבע זכאי לכל הזכויות הסוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן לביטוח בריאות ממלכתי. יש לו זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות, אך אין לו זכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מעמדו כתושב קבע אינו מועבר לילדיו באופן אוטומטי, כמו אזרחות שעוברת מהורים לילדים. תושב, שנישא למי שאינו תושב צריך לבקש עבורו בקשה לאיחוד משפחות. תושב קבע לא יכול לחזור לישראל לאחר כמה שנות שהות בחו"ל, כיוון שתוקף מעמדו פג.

תושב קבע אינו זכאי לדרכון ישראלי, אלא ל"אישור מעבר".
שלילת מעמד של תושב קבע היא קלה לביצוע ביחס לביטול אזרחות.
חובותיו של תושב קבע זהות לחובותיו של כל אזרח ישראלי.

תרגום נוטריון


תרגום מסמכים נוטריוני, הינו תרגום מסמך משפת המקור שבו נכתב לשפה אחרת. חתימת הנוטריון מאשר שהתרגום תואם את השפה המקורית, והמתרגם שולט בשתי השפות, על-מנת שניתן יהיה לעשות שימוש במסמך במדינה בה שפת התרגום היא השפה הרשמית.
המסמכים להם נדרש תרגום נוטריוני כוללים תרגום תעודות על השכלה (בגרות, לימודים אקדמיים וכו'), תעודת יושר, תרגום תמצית רישום, תעודות בנושא מעמד אישי (נישואין וגירושין) תעודת לידה ותעודת פטירה, תעודת זהות, מסמכים משפטיים (פסקי דין, הסכמים, תקנון חברות וארגונים, רישיונות מחו""ל ועוד).
אישור תרגום של נוטריון כולל את המסמך בשפת המקור ואת התרגום למסמך. כאשר מתורגמן חיצוני עורך את התרגום נדרשת הצהרה שלו, שהוא שולט בשתי השפות. כל המסמכים נכרכים יחד בסרט הנוטריון ונחתמים בחתימת הנוטריון, חותמת וחותם הנוטריון. לעיתים נדרש אישור אפוסטיל, כדי לתת לאישור הנוטריוני תוקף רשמי גם בחו""ל.

הלנת שכר זו הגדרה משפטית לשכר עבודה שלא שולם במועדו, היא נחשבת לפגיעה בזכויות עובדים ולעבירה פלילית. החוק מאפשר לעובד דרכים שונות, על-מנת לזכות בשכר המגיע לו. במקרים מסוימים הוא זכאי גם לפיצויים מהמעסיק.

מהי הלנת שכר


ב- 1958 חוקקה הכנסת את חוק הגנת השכר, שמגדיר את המועד, הצורה והדרך שבה ישולם שכר עבודה. נהוג לשלם שכר עבודה בשיק, או בהעברה בנקאית. ניתן לשלם שכר עבודה גם בכסף מזומן, או, במגבלות מוגדרות, במוצרים, שערכם שווה לגובה השכר. על-פי החוק, בהסכם העבודה שנערך בין המעסיק לעובד, מוגדר מועד קבלת השכר הקבוע, או שכר חד פעמי במקרה שתקופת ההעסקה אינה עולה על חודש ימים. עיכוב בתשלום השכר החודשי, או אפילו חלק ממנו מוגדרים כהלנת שכר. עיכוב בתשלומים, כמו הוצאות שונות, אינם נחשבים להלנת שכר.

פיצויי לעובד על הלנת שכר


החוק מאפשר לעובד לקבל פיצויים גבוהים עבור הלנת שכר. הדבר נועד להעניש מעסיקים ולהרתיע אותם ממעשה לא הוגן, של אי תשלום שכר על עבודה. קיימים שני מסלולים לקביעת גובה הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד בגין הלנת שכר:

  • בעד עיכוב של שבוע במתן שכר העבודה, יחויב המעסיק לשלם פיצוי של 5% מהשכר. החל מהשבוע השני להלנת השכר והלאה, יעמוד הפיצוי על 10% מהשכר, שאמור היה לשלם לעובד.

  • האלטרנטיבה השנייה היא לחשב הפרשי הצמדה, בתוספת 20% על סכום השכר והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש של הלנת שכר.


סמכות בית הדין לעבודה בסוגית הלנת שכר


בתי הדין לעבודה קמו ב- 1969. בבית הדין לעבודה הוא הסמכות השיפוטית בנושא הלנת שכר, יחסי עבודה וביטוח סוציאלי. במדינת ישראל חמישה בתי דין אזוריים לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה משמש כערכאה לערעור, על החלטות בית הדין האזורי. למרות החוקים המחמירים בנושא הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפעיל שיקול דעת, ולקבוע האם העיכוב בתשלום השכר נבע מהתעלמות המעסיק מזכויות העובד, או שאירע בנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. במקרים בהם בית הדין נוכח לדעת, שהעיכוב בשכר נבע מטעות אנוש, או בנסיבות בהן העיכוב היה בלתי נמנע, הוא יפחית מגובה הפיצויים, או שיבטלם כליל.

התיישנות תביעה להלנת שכר


תביעה לתשלום שכר ניתן להגיש עד 7 שנים מהיום בו היה צריך להתבצע תשלום שכרו. בנושא פיצוי על הלנת שכר ישנם כמה פרמטרים להתיישנות:

  • במידה והעובד לא קיבל את שכרו, ההתיישנות תחל תוך שנה מהיום בו השכר נחשב למולן (היום ה- 9 מהיום בו היה העובד לקבל שכרו).

  • במידה והשכר שולם באיחור, העובד יכול להגיש תביעה תוך 60 יום מרגע קבלת השכר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה, בה ניתן להגיש תביעה ל- 90 יום.

  • כאשר המעסיק חוזר 3 פעמים במהלך השנה על הלנת שכר בתוך 3 שנים רצופות, תחול ההתיישנות לצורך הגשת תביעה למשך 3 שנים.


החוק בנושא הלנת שכר נחרץ, ורואה בעיכוב בשכר, כעבירה פלילית, שגוררת ענישה. למרות הכל, מומלץ לחשוב פעם נוספת לפני הפנייה לבית הדין לעבודה. האם המעסיק עיכב את השכר מתוך זלזול בזכויות העובד?

כאשר מדובר במקום עבודה טוב, במעסיק הגון, שעומד בדרך כלל בכל התחייבויותיו לעובד, כדאי להמתין, להתחשב וכמובן לבדוק ביחד איתו, או מי מטעמו, בכמה זמן עיכוב בתשלום מדובר, אולי ניתן לקבל כרגע חלק מהשכר וכו'. הזכות להגיש תביעה בגלל הלנת שכר שמורה לעובד במקרה ויחליט לעשות כן.

חתימת נוטריון



חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך דין.
לאחר שרות צבאי מלא סיימתי לימודי משפטים ועברתי לגור ולעבוד בתל אביב, עיר שאני אוהב, היא הלב הפועם של של החיים המשפטיים והתרבותיים בישראל.
אניי מאמין בדרך הישר ברוח התרבות העברית. אני מאמין שעורך דין צריך להיות מעורב בחיים הציבוריים, התמודדתי ברשימת מפלגה בבחירות לעיריית תל אביב, פעיל בבחירות לשכת עורכי הדין וועדות הלשכה.
מעבר להיותי עורך דין אני נשוי ואב לילד, אוהב ומגן על בעלי חיים, חובב אורך חיים בריא ופעילות ספורטיבית.

 

כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 81 ו–109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - החוק), מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:


1. הגדרות


  בכללים אלה -


"ישיבה נוספת" - כל ישיבה שלאחר שתי הישיבות הראשונות, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה;


"התעריף" - התעריף הנתון בתוספת;


"שכר" - תמורה לשירות של עורך דין בכסף;


"שכר מינימלי מומלץ" או "שכר מינימלי" - השכר הנקוב בתעריף, בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון;


"תביעה" - לרבות הגנה, התנגדות לתביעה או כל בקשה אחרת;


"מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.


2. תעריף מינימלי מומלץ


  התעריף כאמור בסעיף 81 לחוק הוא בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת.


3. הצמדה


  (תיקון התשס"ו)


(א)  הסכומים הקבועים בתעריף ישתנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.


(ב)  סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.


(ג)  המנהל הכללי של לשכת עורכי הדין יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב).


(ד)  בסעיף זה -


"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;


"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;


"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתם של כללים אלה - המדד שפורסם בחודש דצמבר 2004.


4. ביטול


  כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 - בטלים.


5. תחילה


  תחילתו של פרט 9.א(2)(ב) ו–ב(2)(ב) בתוספת, 30 ימים מיום פרסומם של כללים אלה.


  [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד]




תוספת



   (סעיף 1)


1.  תביעות כספיות לבתי משפט על כל דרגותיהם (כולל בית משפט שלום, בית משפט מחוזי וטריבונלים אחרים)


א.  תביעות כספיות בשקלים חדשים (להלן - ש"ח) -


(1)  עד 26,375 ש"ח - 15% מסכום התביעה ולא פחות מ–794 ש"ח


(2)  עולה על 26,375 ש"ח ואינה עולה על 107,217 ש"ח - 10% מסכום התביעה אך לא פחות מ–3,963 ש"ח


(3)  עולה על 107,217 ש"ח - 10% מ–107,217 ש"ח ועוד 4% מיתרת סכום התביעה


(4)  עולה על 1,053,628 ש"ח - בהתאם למוסכם בין עורך הדין ללקוח, אך לא פחות מ–49,361 ש"ח


ב.  ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח



2.  תביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי) למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975


א.  תביעות


(1)  עד 161,238 ש"ח - 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


(2)  עולה על 161,238 ש"ח ועד 403,096 ש"ח - 12.5% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


(3)  עולה על 403,096 ש"ח - 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי


ב.  ישיבה נוספת בעניינים כאמור - 640 ש"ח


3.  בבית משפט שלום, בבית משפט מקומי, בבית משפט לתעבורה, בבית משפט למשפחה ובטריבונלים אחרים


א.  עניינים אזרחיים:


(1)  תביעה להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד, לגבי נכסי דלא ניידי, לפי שווי הנכס כשהוא פנוי - 2% מערך הנכס ולא פחות מ–5,354 ש"ח


(2)  תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין - לפי שווי המקרקעין כשהם פנויים - 3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין לפי שווים ולא פחות מ–5,354 ש"ח


(3)  תביעה לפסק דין הצהרתי, לצו מניעה או צו עשה - כמו תביעה כספית


(4)  תביעה שנושאה אינו ניתן להערכה בכסף - 5,354 ש"ח


(5)  תביעה לקצבה חודשית - כמו תביעה כספית, כאשר סכום התביעה לצורך חישוב השכר יהיה סכום הקצבה החודשית הנפסק כפול 48 (ארבע שנים)


(6)  בקשות לצווים זמניים - 1,835 ש"ח


(7)  בקשות ביניים אחרות - 629 ש"ח


(8)  בקשה לקביעת גיל. - 629 ש"ח2


(9)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 629 ש"ח


ב.  עניינים פליליים:


(1)  אישום בחטא - 1,152 ש"ח


(2)  אישום בעוון או בעבירה אחרת - 1,599 ש"ח


(3)  אישום בעבירה של גרימת מוות - 5,354 ש"ח


(4)  טיעון לעונש בלבד - 2,670 ש"ח


(5)  שחרור בערבות - 629 ש"ח


(6)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 435 ש"ח



4.  בבית המשפט המחוזי:


א.  עניינים אזרחיים:


(1)  ערעור אזרחי - 50% מהשכר שבערכאה הראשונה אך לא פחות מ–5,354 ש"ח


(2)  ישיבה נוספת - 640 ש"ח


(3)  פסק של בורר -


(א)  בקשה לאישור, בלי התנגדות - 1/3 מהשכר בגין תביעה כספית אילו הוגשה בעניין נושא הפסק


(ב)  בקשה לאישור, בהתנגדות - 2/3 מהשכר הנ"ל


(ג)  בקשה לביטול - 2/3 מהשכר הנ"ל


(ד)  ישיבה נוספת בבית המשפט המחוזי - 640 ש"ח


(4)  בקשה לצו קיום צוואה, או לצו ירושה או מינוי מנהל עיזבון, או בקשה משולבת של אלה:. 3


(א)  בלי התנגדות - 1.5% מערך העיזבון, אך לא פחות מ–3,634 ש"ח


(ב)  בהתנגדות - השכר הקבוע בפסקת משנה (א), בתוספת 25%


(ג)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים לעיל - 640 ש"ח


(5)  אפוטרופסות או אימוץ:. 4


(א)  בקשה לאימוץ או למינוי אפוטרופוס בלי התנגדות - 3,634 ש"ח


(ב)  בקשה כאמור, בהתנגדות - השכר האמור בפסקת משנה (א), בתוספת 25%


(ג)  כל בקשה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או על פי חוק האימוץ, התשמ"א-1981 - 1,835 ש"ח


(ד)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 640 ש"ח


(6)  מזונות. 2 - כמפורט בפרק תביעות כספיות לעיל הערה: סכום התביעה לצורך חישוב השכר הוא סכום המזונות הנפסק בתביעה לתקופה של שנה אחת


(7)  ערעור מס הכנסה - מסים, ארנונות והיטלים, לרבות עררים לפני כל ועדה אחרת שבראשה שופט - 7.5% מסכום המס השנוי במחלוקת אך לא פחות מ–1,505 ש"ח


(8)  פשיטת רגל, פירוק חברה -


(א)  ייצוג נושה בכל שלבי הבקשה, למעט בהליכים נגד הנאמן או המפרק - 5,354 ש"ח ועוד 7.5% מהסכום שנגבה


(ב)  ייצוג חייב או חברה שפירוקה מבוקש - 5,354 ש"ח ועוד 2.5% מסכום תביעות החוב


(ג)  ישיבה נוספת בעניין זה - 640 ש"ח


ב.  עניינים פליליים:


(1)  משפטים פליליים - 3,175 ש"ח


(2)  ערעורים פליליים -


(א)  ערעור על פסק הדין - 1,670 ש"ח


(ב)  ערעור על גזר הדין בלבד - 1,024 ש"ח


(ג)  ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 823 ש"ח


ג.  עניינים מינהליים:


(1)  עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים - 7,611 ש"ח


(2)  ישיבה נוספת - 640 ש"ח


5.  בבית המשפט העליון:


(1)  ערעור אזרחי - 50% מהשכר הקבוע לגבי הערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–7,105 ש"ח


(2)  ערעור פלילי -


(א)  ערעור על פסק הדין - 7,105 ש"ח


(ב)  ערעור על גזר הדין בלבד - 3,553 ש"ח


(ג)  בקשה, למעט בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - 3,553 ש"ח


(3)  בקשה לרשות ערעור אשר הופכת לשמיעת הערעור - כמפורט בפסקה (2)(א) ו–(ב) ישיבה נוספת בכל אחד מהעניינים הנ"ל - 1,401 ש"ח


(4)  בבית המשפט הגבוה לצדק -


(א)  בעניין צו שחרור לפי סעיף 15(ד)(1) לחוק יסוד: השפיטה - 3,553 ש"ח


(ב)  בכל עניין אחר, למעט בעניין צו שחרור, כאמור בפסקת משנה (א) - 10,129 ש"ח



6.  בבית הדין לעבודה:


(1)  תביעה כספית - כמו בתביעות כספיות בבתי משפט


(2)  תביעה שאיננה ניתנת להערכה בכסף - כמו בסעיף 3א(4)


(3)  ערעור לבית הדין הארצי - כמו ערעור לבית המשפט העליון



7.  בבית הדין לשכירות:


(1)  בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור דירת מגורים - 435 ש"ח לדירה בת חדר אחד ועוד 209 ש"ח לכל חדר בדירה בת יותר מחדר אחד


(2)  בקשה לפסוק דמי שכירות בעבור בית עסק - סכום השווה לדמי שכירות של חודש אחד כנדרש בבקשת התשלום, אך לא פחות מ–435 ש"ח


(3)  בקשה לפסוק סכום מסוים לפי חלק ב' פרק ה' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או לדמי מפתח לפי חלק ג' לחוק האמור - כמפורט לגבי תביעות בעניינים אזרחיים לפי פסקה (1) או (2), הכל לפי העניין, אך לא פחות מ–494 ש"ח


(4)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) - 423 ש"ח



8.  בבית דין רבני:


(1)  היתר נישואין בלי התנגדות - 1,093 ש"ח


(2)  היתר נישואין שיש בו התנגדות - 2,142 ש"ח


(3)  אישור נישואין - 764 ש"ח


(4)  תביעה לשלום בית - 1,093 ש"ח


(5)  סידור גט בהסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 1,093 ש"ח


(6)  תביעה לגט בלי הסכמה (לרבות גט מאירוסין ומספק) - 2,694 ש"ח


(7)  החזקת ילדים בלי התנגדות - 1,093 ש"ח


(8)  החזקת ילדים שיש בה התנגדות - 2,554 ש"ח


(9)  עריכת חוזה בין הצדדים (לצורך הכללתו בפסק הגט) - כשכר עריכת חוזה בניכוי הסכומים שנתקבלו לפי פסקאות (5), (6), (7) או (8) לפי העניין, אך לא פחות מ–2,105 ש"ח


(10)  תביעה שמותר להגישה גם לבית המשפט לענייני משפחה, או לרשם לענייני ירושה - השכר שנקבע לאותו עניין בסעיף 4


(11)  הקדשות - לפי שווי נכסי ההקדש בהתאם לסעיף 11(1) המתייחס לעריכת חוזים


(12)  אישור רווקות - 859 ש"ח


(13)  הפרדה - כמפורט בפסקאות (5) או (6), לפי העניין


(14)  ערעורים - 50% מהשכר הנקוב לפי העניינים לעיל בערכאה הראשונה, אך לא פחות מ–782 ש"ח


(15)  ישיבה נוספת בעניין מהעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (14) - 423 ש"ח



9.  הוצאה לפועל:


א.  ביצוע פסקי דין, מימוש משכונים ומשכנתאות -


(1)  בעד הגשה לביצוע -


(א)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע הוא עד 268,010 ש"ח - 5% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–382 ש"ח


(ב)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 268,010 ש"ח, אך אינו עולה על 536,137 ש"ח - 4% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–13,341 ש"ח


(ג)  כשסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע עולה על 536,137 ש"ח - 3% מהסכום הכלול בבקשת הביצוע אך לא פחות מ–21,395 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייתוסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים הקבועים בפסקה (1) שייחשבו מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב לרבות שכר הטרחה שהתווסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)


(ב)  האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה


א1.  ביצוע תביעה על סכום קצוב -


(1)  בעד הגשה לביצוע - כשסכום החוב הכלול בבקשה לביצוע התביעה -


(א)  עד 346 ש"ח - 235 ש"ח


(ב)  עולה על 353 ש"ח אך אינו עולה על 471 ש"ח - 353 ש"ח


(ג)  עולה על 471 ש"ח אך אינו עולה על 588 ש"ח - 471 ש"ח


(ד)  עולה על 588 ש"ח אך אינו עולה על 706 ש"ח - 588 ש"ח


(ה)  עולה על 706 ש"ח אך אינו עולה על 1,059 ש"ח - 706 ש"ח


(ו)  עולה על 1,059 ש"ח אך אינו עולה על 5,294 ש"ח - 706 ש"ח


(ז)  עולה על 5,294 ש"ח אך אינו עולה על 7,059 ש"ח - 882 ש"ח


(ח)  עולה על 7,059 ש"ח אך אינו עולה על 7,642 ש"ח - 1,059 ש"ח


(ט)  עולה על 7,642 ש"ח אך אינו עולה על 25,740 ש"ח - 15% מסכום התביעה


(י)  עולה על 25,740 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 10% מסכום התביעה, אך לא פחות מ–3,808 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - לא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, ייווסף לחוב בתיק, שכר טרחה בשיעור -


(1)  כשסכום החוב הפסוק הוא עד 8,839 ש"ח - 451 ש"ח


(2)  כשסכום החוב הפסוק עולה על 8,839 ש"ח אך אינו עולה על 58,821 ש"ח - 5% מסכום החוב הפסוק. השכר בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל ייחשב על פי החוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכר טרחה זה; לעניין זה, "חוב פסוק" - החוב בתיק, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות שנתחייב בהם החייב, לרבות שכר הטרחה שהתווסף לפי פסקה (1).


(ב)  האמור בפסקת משנה (א), מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה.


ב.  ביצוע שטרות


(1)  בעד הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל - כמו בתביעה כספית בבית המשפט, למעט בשניים אלה:


(1)  במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 413 ש"ח - יהיה השכר 141 ש"ח


(2)  במקרה שקרן השטרות לא עלתה על סך של 10,799 ש"ח - יהיה השכר 283 ש"ח


(2)  (א)  בעד ניהול תיק הוצאה לפועל - לא שילם החייב את הסכום הנדרש ממנו בתוך התקופה הקבועה באזהרה, יתווסף לחוב בתיק שכר טרחה בשיעורים אלה:


(1)  היה החוב הפסוק עד 268,010 ש"ח - 10% מהחוב הפסוק, ואולם אם קרן השטרות בפתיחת התיק לא עלתה על סך 1,483 ש"ח יתווסף לשכר הטרחה סכום של 494 ש"ח


(2)  עלה החוב הפסוק על סך 268,010 ש"ח אך לא עלה על 537,207 ש"ח - 8% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–26,858 ש"ח


(3)  עלה החוב הפסוק על סך 537,207 ש"ח - 6% מהחוב הפסוק, אך לא פחות מ–42,903 ש"ח בפסקה זו, "החוב הפסוק" - החוב בתיק, למועד שבו חויב התיק בשכר הטרחה, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות, שנתחייב בהם החייב ולרבות שכר הטרחה שהתוסף בפתיחת התיק לפי פסקה (1)


(ב)  האמור בפסקת משנה (א) מותנה בכך שעורך הדין נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הקבוע בה


ג.  הוצאה לפועל של פסקי דין להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד לגבי נכס דלא ניידי - מחצית שכר הטרחה כמפורט בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, אך לא פחות מ–553 ש"ח (סכום החוב הכולל לעניין חישוב שכר הטרחה, יהא שווים של המקרקעין כשהם פנויים)


ד.  ביצוע פסק דין בענייני מזונות - שכר טרחה בשיעורים המפורטים בסעיף קטן א(1)(א) עד (ג) לעיל, לפי העניין, בגין כל חוב שלגביו ננקט הליך כלשהו



10.  בוררות:


א.  שכר ייצוג לפני בורר - 75% מהשכר בעניינים אזרחיים בבתי המשפט אך לא פחות מ–1,166 ש"ח


ב.  שכר הבורר - 1,166 ש"ח לישיבה, עד 3 שעות



11.  שירות מחוץ לבית המשפט:


(1)  עריכת חוזים:


(א)  שווי נושא החוזה אינו עולה על 80,654 ש"ח - 2% מהשווי, אך לא פחות מ–671 ש"ח


(ב)  שווי נושא החוזה עולה על 80,654 ש"ח אך אינו עולה על 320,572 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; ועוד 1.5% מיתרת הסכום העולה על 80,654 ש"ח


(ג)  שווי נושא החוזה עולה על 320,572 ש"ח אך אינו עולה על 646,108 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מיתרת הסכום העולה על 320,572 ש"ח


(ד)  שווי נושא החוזה עולה על 646,108 ש"ח אך אינו עולה על 1,938,404 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מיתרת הסכום העולה על 646,108 ש"ח


(ה)  שווי נושא החוזה עולה על 1,938,404 ש"ח אך אינו עולה על 3,231,195 ש"ח - 2% מ–80,654 הש"ח הראשונים; 1.5% מ–239,918 הש"ח הבאים; 1.25% מ–325,536 הש"ח הבאים; 1% מ–1,292,296 הש"ח שלאחריהם ועוד 0.75% מיתרת הסכום העולה על 1,938,404 ש"ח


(ו)  שווי נושא החוזה עולה על 3,231,195 ש"ח - לפי הסכם אך לא פחות מ–32,057 ש"ח


(ז)  שווי נושא החוזה אינו ניתן לביטוי בכסף - לפי הסכם אך לא פחות מ–1,166 ש"ח


(2)  חוזה שכירות:


(א)  לדירות מגורים - סכום השווה למחצית דמי השכירות לחודש לכל חוזה


(ב)  לבתי עסק - סכום השווה לדמי שכירות לחודש לכל חוזה


(3)  עריכת צוואות:


(א)  צוואה רגילה - 1,835 ש"ח


(ב)  שתי צוואות הדדיות - 2,682 ש"ח


(ג)  הפקדת צוואה, שנערכה בידי אחר - 907 ש"ח


(4)  התייעצות, חוות דעת, התראות והרשאות:


(א)  התייעצות רגילה בלי בדיקת מסמכים - 541 ש"ח


(ב)  התייעצות הכוללת בדיקת מסמכים - 907 ש"ח


(ג)  חוות דעת בכתב - 907 ש"ח


(ד)  כתיבת מכתב התראה - 235 ש"ח


(ה)  הכנת תצהיר והחתמתו - 435 ש"ח


(ו)  הכנת כתב הרשאה כללי או בלתי חוזר - 435 ש"ח


(5)  תאגידים:


(א)  רישום חברה, אגודה שיתופית, עמותה (לפי תקנון מצוי) - 1,859 ש"ח


(ב)  שינוי במסמכי רישום תאגיד כנ"ל - 930 ש"ח


(ג)  רישום שותפות בלי הסכם שותפות - 930 ש"ח


(ד)  עריכת הסכמי שותפות או הסכמי התאגדות - על פי פסקה (1) המתייחסת לעריכת חוזים, פחות 10%, בצירוף שכר טרחה לרישום, כאמור לעיל


(6)  פירוק תאגידים מרצון - 3,553 ש"ח


(7)  עריכת שעבודים ורישום:


(א)  עריכה ורישום - 50% משכר טרחה הניתן בעד עריכת חוזה על סכום דומה


(ב)  במקרה שעורך הדין גם ערך את חוזה ההלוואה - בעד הרישום - תוספת של 25% על מה שקיבל בעד עריכת החוזה


(8)  סימני מסחר:


(א)  עריכת בקשה לרישום, בהעדר התנגדות - 907 ש"ח


(ב)  עריכת תשובה להשגה על לשכת הרישום - 907 ש"ח


(ג)  הופעה לפני הרשם במעמד צד אחד - 907 ש"ח


(ד)  התנגדות לרישום או הגנה בפני התנגדות - 1,859 ש"ח


(ה)  ערעור בבית המשפט העליון - לפי סעיף 5


(9)  רישום מקרקעין (לא כולל עסקאות שפסקה (10) חלה עליהן) :


(א)  ערך עורך הדין את החוזה בקשר לפעולה במקרקעין - לא יקבל שכר נפרד בשל פעולות הרישום


(ב)  לא ערך עורך הדין את החוזה - השכר כמפורט בפסקאות משנה (ג) עד (ו) להלן


(ג)  מכר, חליפין, מתנה ורישום זכות חכירה או חכירת משנה והעברה מחברה לבעלי הזכויות בה:


(1)  כששווי המקרקעין אינו עולה על 538,210 ש"ח - 1% משווי המקרקעין


(2)  כששווי המקרקעין עולה על 538,210 ש"ח - 1% מ–538,210 ש"ח הראשונים של השווי ועוד 0.75% מסכום השווי העודף על 538,210 ש"ח


(ד)  משכנתא:. 5


(1)  רישום משכנתא - 0.5% מסכום החוב המובטח במשכנתא אך לא פחות מ–859 ש"ח


(2)  העברת משכנתא - 907 ש"ח


(3)  הפטר או ביטול משכנתא - 907 ש"ח


(ה)  רישום הערת אזהרה:


(1)  ערך עורך הדין את החוזה או טיפל ברישום המקרקעין - 635 ש"ח


(2)  לא ערך עורך הדין את החוזה ולא טיפל ברישום המקרקעין - 907 ש"ח


(ו)  חלוקה ופיצול - השכר על אותה פעולה כאילו היתה זו פעולת מכר באותם מקרקעין, בתוספת 50% ממנו


(ז)  רישום מחדש שלא בהסדר קרקעות:


(1)  הרישום כרוך בהגשת בקשה או תביעה לבית המשפט כולל הבקשה או התביעה - השכר על אותה פעולה כאילו היתה פעולת מכר באותם מקרקעין


(2)  בלי פניה או זיקה לבית המשפט - 50% מהשכר המגיע כאילו זו פעולת מכר באותם מקרקעין


(ח)  רישום מקרקעין לפי צו ירושה או קיום צוואה


(1)  כאשר עורך הדין טיפל בהשגת צו - בלי תשלום נוסף


(2)  כאשר עורך הדין לא טיפל בהשגת הצו - 1,859 ש"ח בגין כל יחידת מקרקעין שנרשמה


(10)  רישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן:. 6


(א)  בעד רישום פעולות מכר, מכר בלי תמורה, חליפין, מתנה, חכירה וחכירת משנה לפי חוזה בין הרוכש והקבלן ישולם לעורך דינו של הקבלן - 1% משווי הדירה הנקוב בחוזה


(ב)  טיפול ברוכשים נוספים בבית שרישומו כבית משותף מתעכב - 0.25% ולא פחות מ–3,024 ש"ח


(ג)  בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות, ישולם לעורך דינו של הקונה - 0.25% משווי הדירה הנקוב בחוזה


(11)  בתים משותפים:


(א)  בקשה או כתב התנגדות לבקשה -


(1)  בלי הופעה - 1,152 ש"ח


(2)  בעד כל הופעה - 635 ש"ח


(ב)  רישום בפנקס בתים משותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס - 517 ש"ח לחדר


(12)  מסים, ארנונות והיטלים (להוציא מס הכנסה), עריכת ערעור או ערר, כולל הופעה לפני ועדת ערר - 7.5% מהסכום השנוי במחלוקת ולא פחות מ–859 ש"ח ט"ז בשבט התש"ס (23 בינואר 2000)










































חאלד אחמד זועבי







יושב ראש המועצה הארצית







של לשכת עורכי הדין





נתאשר.







יוסף ביילין







שר המשפטים













1.  י"פ 4852, התש"ס (9.2.2000), עמ' 2558.


תיקונים:  י"פ 5149, התשס"ג (21.1.2003), עמ' 1208;


  ק"ת 6447, התשס"ו (28.12.2005), עמ' 249;


  י"פ 5477, התשס"ו (5.1.2006), עמ' 1101 [התשס"ו (מס' 2)];


  י"פ 5653, התשס"ז (22.4.2007), עמ' 2402;


  י"פ 5744, התשס"ח (27.11.2007), עמ' 708;


  י"פ 5758, התשס"ח (3.1.2008), עמ' 1294 [התשס"ח (מס' 2)];


  י"פ 5896, התשס"ט (6.1.2009), עמ' 1588;


  י"פ 6040, התש"ע (30.12.2009), עמ' 1175;


  י"פ 6179, התשע"א (26.12.2010), עמ' 1802;


  י"פ 6373, התשע"ב (8.2.2012), עמ' 2454;


  י"פ 6522, התשע"ג (1.1.2013), עמ' 1948;


  י"פ 6731, התשע"ד (9.1.2014), עמ' 2879.


2.  כיום בבית משפט לענייני משפחה.


3.  כיום ברשם לענייני ירושה או בבית משפט לענייני משפחה לפי העניין.


4.  כיום בבית משפט לענייני משפחה.


5.  בכפוף לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן - צו רישום זכויות), שפורסם בק"ת 6010, התש"ס, עמ' 157.


6.  בכפוף לצו רישום זכויות.

חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על פיטוריה של אישה, או צמצום תנאי ההעסקה שלה בגלל היותה בהיריון, או בעקבות לידה. לאשה ההרה שמורה הזכות שלא לדווח על הריונה במשך 5 חודשים. ההגבלה על פיטורין הינה מהחודש הראשון להיריון.

הגנת החוק מפני פיטורין בהיריון


למרות, שאסור לפטר אישה בגלל הריונה, אלא מסיבות שאינן קשורות להיריון, קיימת הבחנה בין אישה, שמעוניינים לפטר אותה בטרם מלאו שישה חודשים לתחילת העסקתה במקום העבודה, לבין אישה שעובדת יותר משישה חודשים במקום העבודה. מעסיק רשאי לפטר אישה הרה, שעובדת פחות משישה חודשים, ללא אישור. האישה מצידה רשאית לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה, שם הוא יידרש להוכיח, שאכן הפיטורין נעשו מסיבות שאינן קשורות להיריון: חוסר שביעות רצון מאיכות העבודה, או כתוצאה מצמצומים.

כאשר האישה עובדת במקום שישה חודשים ויותר, נדרש המעסיק לקבל אישור מיוחד לפיטורין מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. במסגרת הבקשה, המעסיק צריך לשכנע את הממונה, שאכן מדובר בפיטורין שאינם קשורים להיריון, כלומר פיטורים על רקע תפקוד לקוי, או צורך בצמצומים. המפקח מטעם הממונה על חוק עבודת נשים יזמן את המעסיק לפגישה ולאחר מכן את העובדת. רק אם שוכנע שהפיטורין אכן אינם קשורים להיריון, אז הוא יאשר אותם.חברת כח אדם נחשבת בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים למעסיק לכל דבר ועניין.

קנס כספי בעקבות פיטורין בהיריון


פיטורים שנעשו ללא קבלת אישור אינם חוקיים. האיסור על פיטורין חל החל מהחודש הראשון להיריון. במידה והמעסיק פיטר עובדת בהיריון בניגוד לחוק, הוא נדרש לשלם קנס כספי של עשרות אלפי שקלים, צפוי לשנת מאסר ונדרש לשלם פיצוי חודשי קבוע לעובדת עד שישיבה לעבודה. במקרים בהם האישה עובדת פחות משישה חודשים, המעסיק אמנם רשאי לפטרה ללא אישור. אולם במידה והעובדת תגיש תביעה בבית הדין לעבודה, שם תצליח להוכיח שהמעסיק פיטר אותה בשל הריונה, הוא צפוי לענישה דומה. הטענה שפיטר אישה, בטרם ידע על ההיריון אינה תופסת, והוא חייב לקבל אותה חזרה לעבודה. כל עוד לא עשה כן הוא מחויב לשלם לה תשלום קבוע בחוק וכן את הקנס.

זכויות נוספות לעובדת ההרה


בזמן ההיריון אוסר החוק להרע את תנאי ההעסקה של העובדת, מסיבות שקשורות להריונה. בנוסף, החל מהחודש החמישי, אסור להעסיק את העובדת שעות נוספות או במשמרת לילה, אלא אם הביעה הסכמתה בכתב, ובצירוף אישור רפואי מתאים. לאחר הלידה האישה מוגנת בפני פיטורין לאורך כל חופשת הלידה, ועד 45 יום מרגע חזרתה לעבודה. ההודעה על הפיטורין יכולה להגיע גם בזמן חופשת הלידה, אך כל זכויות העובד בפיטורין, כולל הודעה מוקדמת תקפים גם במקרה הזה. תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה בתחום 45 יום לאחר המועד, בו היתה צריכה לשוב לעבודה. היעדרויות מהעבודה לצרכים רפואיים, באישור רופא, אינן יכולות להוות עילה לחוסר תפקוד בעבודה. אסור למעביד לפטר אישה, בגלל שהיא מנצלת את הזכויות שהחוק מעניק בזמן ההיריון ולאחר הלידה.

התפטרות עובדת לשם טיפול בתינוק


תוך תשעה חודשים מיום שילדה זכאית העובדת להתפטר לצורך טיפול בתינוק/ת. בעקבות התפטרותה היא זכאית לפיצויי פיטורין ולקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

צוואה בתל-אביב


כמעט בכל עיר או יישוב קיימים נוטריונים. הם נתונים לפיקוח, כך שכולם פועלים בהתאם לתקנות ולמחירון, שמנפיקה וועדה מיוחדת לענייני נוטריונים במשרד המשפטים. לכן אין צורך להגיע לתל-אביב במיוחד בשביל עריכת צוואה.

מתי לערוך צוואה


רבים נוטים לדחות את מועד עריכת הצוואה, כי המוות רחוק ו""יהיה בסדר"", ואיך שהוא הנושא נדחק למקום האחרון בסדר העדיפויות.

חשוב לזכור כמה דברים:


• כחלק מהדאגה לילדים, חשוב להשאיר צוואה מסודרת, כדי להקטין סיכוי למריבות וחיכוכים.
• כדאי להקדים את נושא עריכת הצוואה. אמנם תוחלת החיים עלתה, אבל איש אינו יודע מתי יגיע יומו.
• אין לנו שליטה על מצבינו הרפואי, הפיזי והנפשי. אנחנו מקווים, שנזכה לחיים ארוכים ולבריאות, אך זה דבר שלא ניתן להבטחה. לכן, אנחנו עלולים להיקלע למצב של חוסר כשירות משפטית לערוך צוואה. במצב זה יתכן, ורצוננו להתנהלות הירושה, עליה שקדנו כל חיינו, לא ימומש.

צוואה נוטריונית היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח, שתקוים ככתבה וכלשונה. הסיכוי שיורשים, יצליחו לבטל צוואה נוטריונית אפסי. בנושא צוואות החוק מעניק לנוטריון סמכויות של שופט (כולל חובות כמובן). אישורו של נוטריון לצוואה מהווה ראיה מספקת במידה ומתקיים הליך משפטי.

תוכן חדש

  • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

       תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

  • AtricleHe11

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • AtricleHe13

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • AtricleHe14

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • על עצמי

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

  • אודותיי

    הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

  • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

    אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

  • התעריף המינימלי המומלץ

    כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

  • אני ממליץ לשתוק

    אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

  • AtricleHe22

    תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

הדפסה

חדשות

  • שרת המשפטים: ההסתה ברשת היא הדלק המרכזי של גל הטרור

    שרת המשפטים, איילת שקד, נשאה דברים בכנס בנושא טרור והסתה ברשת, שנערך כחלק משבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א. בנאומה ציינה שקד, בהתייחס לגל הטרור שפרץ בישראל בשנת 2015, כי הדלק המרכזי שהניע את המפגעים בגל טרור זה היה ההסתה והשבח למפגעים ברשתות החברתיות ובאינטרנט. שקד הדגישה כי הדבר התגלה כתוצאה מבדיקת חשבונות הרשתות החברתיות ושימושי האינטרנט של המפגעים לאחר מעשה, או...

  • גוגל מפסיקה לסרוק הודעות ג'ימייל לצורכי פרסום

    הנוהג של גוגל לנטר הודעות ג'ימייל לצורכי פרסום ממוקד מגיע לקיצו - כך לפי הודעת בלוג שפרסמה בכירה בגוגל. לפי ההודעה, ענקית החיפוש תיישר קו בין שירותי הדוא"ל הניתנים לארגונים לבין שירותי הדוא"ל החינמיים לצרכנים בכך שתחדול לגמרי להגיש פרסומות המותאמות לתכני הודעות הדוא"ל. עם זה, הגשת הפרסומות בשירותי הדוא"ל לא תופסק כליל אלא תיעשה באופן שיהיה תפור לפרופיל המשתמש שנאסף ממגוון שירותי...

  • נפגעי תוכנות כופר לא מזדרזים להגיש לרשויות האכיפה תלונות ולבקש עזרתן

    דו"ח של הבולשת הפדרלית בארה"ב מצביע על מספר זעום של תלונות בעניין תוכנות כופר שהוגשו ליחידת חקירות הסייבר של הבולשת, בהשוואה לנפוצות התופעה בעולם המעשה. הדו"ח מגלה כי מספר התלונות שהוגשו בנושא בשנת 2016 עמד על כ-2,600 עם נזק מצטבר בסכום מינורי כביכול של 2.4 מיליון דולר בלבד - היקפים דומים עליהם הבולשת דיווחה בשנת 2015. הדו"ח מלמד על כך שהיקפים...

  • סכום חסר תקדים בפשרה בעקבות פריצה למידע

    מאה וחמישה עשר מיליון דולר - זה סכום הפשרה חסר התקדים שחברת שירותי וביטוחי הבריאות האמריקאית אנת'ם הסכימה לשלם כדי ליישב תובענה יצוגית על פריצה למאגרי הנתונים של החברה וגניבת מידע אישי מתוכם על כשמונים מיליון מבוטחים ומטופלים, בתקיפת סייבר שבוצעה נגד מאגרי החברה בשנת 2015. בין המידע שנגנב - שמות מבוטחים, תאריכי לידה, מספרי ביטוח לאומי (social security numbers), כתובות מייל ומגורים ונתוני עובדים...