לחשוב מחוץ לקופסה!

contact@sud.co.il, 054-555-31-30, 03-620-08-11

אלכס כהן

עורך הדין ונוטריון

עורך דין אלכסנדר כהן מתמחה בארבעת התחומים העיקריים של המשפט: פלילי, משפחה, הגירה ותביעות כספיות. באתר מערכת בתי המשפט של מדינת ישראל תוכלו למצא מאות פסקי דין של המשרד, שפורסמו על ידי מדינת ישראל.

במשרדי תמיד תקבלו ייצוג אישי, סודי ומקצועי. ניתן לפנות במייל, סקייפ, או ישר לטלפון הנייד שלי, של המתמחה או למשרד.

עו'ד אלכסנדר כהן מכהן כשופט בבית הדין העליון של האיגוד הישראלי לשחמט.

צור קשר

 

פרטי קשר ושעות הפעילות


  • טלפון במשרד: 03-620-08-11
  • מס' סלולארי: 054-555-31-30
  • דואר אלקטרוני: contact@sud.co.il

אנו נשמח לעמוד לשירותכם בימי א' עד ה' החל משעה 8:30 בבוקר.
אנו מבקשים לתאם את הפגישה בטלפון בטרם הגעתכם.

משרדינו ממוקם בבית אל על ברחוב בן יהודה 32 בתל אביב.

להלן רשימת התחבורה באיזור:

קווי 104, 204 מתחנה מרכזית ומרכבת ההגנה, תל אביב. קו 4 ומונית שירות קו 4 מתחנה מרכזית, תל אביב.

קוי 4, 104, 204 ממסוף רידינג, תל אביב. חניון: ניתן לחנות בחניון "אחוזת החוף" הממוקם בצידו האחורי של הבניין.

הכניסה לחניון מרח' בוגרשוב 14, תל אביב. חניון מספק הנחה של 75% ממחיר החניה לתושבי העיר.


 

 עורך דין אלכס כהן

אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי ישנם איסורים רבים מדי, אני בעד החופש האזרחי, לדעתי לאזרח צריכה להיות זכות לנשק קל ללא עוררין, גם זכות למריחואנה מעל גיל 25, רישיון נהגה אני הייתי מתיר מגיל 16, מהירות בכבישים מעלה ל- 150 לפחות ופותח קזינו באילת.״

אני בן למהנדס בנין ורופאה, מראשון לציון, שירתתי כחובש מוטס ביחידת פינוי בהיטס (669), השתתפתי בפינוי בהיטס של פצועים בלבנון.

מחוץ לפעילותו בליווי וייצוג לקוחות המשרד, מכהן עו"ד כהן, כשופט בהתנדבות בבית משפט העליון לערעורים של איגוד השחמט. כמו-כן הוא מוסמך כסניגור צבאי.

עורך דין אלכס כהן עוסק בתחומים הבאים

  • ייצוג בבית משפט
  • ייצוג לקוחות וקבלות אשרות לאזרחים זרים, בני זוג לישראלים.
  • תביעות נגד מעסיקים / הגנה על מעסיקים מתביעות עובדים
  • נדל"ן.
  • שירותי נוטריון.

 

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

הסדרת מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'.

בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל.
אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

חוק השבות


כאשר בן הזוג הוא אמנם אזרח של מדינה זרה, אך הוא יהודי, או שיש לו קשר דם לדת היהודית, על-פי הגדרת חוק השבות, אז הוא הופך לאזרח ישראלי, מיד עם הגשת בקשה, ואף מקבל זכויות רבות כעולה חדש. זאת בתנאי, שאינו מהווה סכנה ביטחונית או בריאותית לציבור בארץ. חוק השבות מבקש לעודד יהודים לעלות למדינת ישראל, על-מנת להבטיח בה רוב יהודי, וכיוון שמדינת ישראל מוגדרת, כבית לאומי לעם היהודי.

ההבדלים בין אזרחות ישראלית לתושב קבע


זכויות תושב הקבע זהות בתחומים רבים לזה של אזרח. תושב הקבע זכאי לכל הזכויות הסוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן לביטוח בריאות ממלכתי. יש לו זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות, אך אין לו זכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מעמדו כתושב קבע אינו מועבר לילדיו באופן אוטומטי, כמו אזרחות שעוברת מהורים לילדים. תושב, שנישא למי שאינו תושב צריך לבקש עבורו בקשה לאיחוד משפחות. תושב קבע לא יכול לחזור לישראל לאחר כמה שנות שהות בחו"ל, כיוון שתוקף מעמדו פג.

תושב קבע אינו זכאי לדרכון ישראלי, אלא ל"אישור מעבר".
שלילת מעמד של תושב קבע היא קלה לביצוע ביחס לביטול אזרחות.
חובותיו של תושב קבע זהות לחובותיו של כל אזרח ישראלי.

חובותיו של הנוטריון באישור ייפוי כח


עוד לפני עריכת המסמך או אימות החתימות, חייב הנטוריון לוודא, שהפעולות אותן יבצע מיופה הכח הינן בעלות כשרות משפטית:
• לוודא שמייפה הכח עושה זאת מרצונו החופשי, ומבין את משמעות ייפוי הכח.
• יש לוודא שמייפה הכח הוא כשיר משפטית.
• על הנוטריון לוודא את כשירותו המשפטית של מיופה הכח. במידה וקיים חשש לאי כשירות הנוטריון לא יאשר את ייפוי הכח.

חתימת נוטריון



חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב.
המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.
סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם מגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור).
לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

עריכת צוואה נוטריונית


חוק הירושה קובע, שהמצווה יכול לומר את דברי הצוואה בעל-פה, או להגישם בכתב, בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בבית דין רבני או רשם בית משפט. כאמור הנוטריון בעניין זה שווה ערך לשופט.
כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל-פה על הנוטריון לרשום את הדברים, ולהקריא לו אותם. הצוואה מקבלת תוקף רק לאחר, שהמצווה מצהיר, שזוהי צוואתו. הנוטריון מאשר אותה בחתימתו.
כשהצוואה מאושרת אפשר להפקידה בידי רשם הירושות.

אישור רפואי בפני נוטריון


לעיתים הצוואה הנוטריונית נערכת, בזמן שמצבו הבריאותי של המצווה לקוי. עובדה ידועה היא, שהמצווה נתון ללחצים שונים מצד היורשים הפוטנציאליים. לעיתים גורמים, שרוצים ליהנות מצוואתו מנסים להשפיע עליו בדרכים שונות, כמו תשומת לב יתרה, מאמצי שכנוע פסולים, יצירת תלות וכו'.
כאשר הנוטריון חושד שהמצווה שרוי במצב בריאותי מורכב, או שמצבו הנפשי לקוי, עד כדי כך, שהוא עשוי שלא להבין היטב את משמעות צוואה, או הדברים הכתובים בה, הוא חייב לבדוק את כשרותו המשפטית. לשם כך צריך הנוטריון לבקש מסמכים רפואיים ואחרים, אשר מעידים על כשרותו המשפטית, טרם עריכת הצוואה. במקרים בהם המצווה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו ביום עריכת הצוואה, חובה על הנוטריון לראות אישור רפואי, נכון ליום עריכת הצוואה, שמאשר את כשירותו המשפטית של המצווה. מסמכים אלה יצורפו לצוואה, אשר תישמר אצל הנוטריון. במידה והצוואה תיערך ללא אישור רפואי מתאים, יהיה קל לבטלה, כיוון שהנוטריון יידרש להציג מסמכים שכאלה, בהליך משפטי של התנגדות.

עריכת צוואה בשפה זרה


במקרים בהם המצווה אינו שולט בשפה בה נערכת הצוואה, מוטלת על הנוטריון החובה להקריא בפניו את הצוואה, בשפה בה הוא שולט. המתרגם חייב לאשר בצוואה, שאכן הדבר בוצע.

נוטריון וצוואה


בשונה מהדרכים האחרות לעריכת צוואה, בצוואה שנערכת בפני נוטריון, המצווה אינו חייב לכתוב אותה בכתב ידו. צוואה בפני נוטריון אינה דורשת עדים נוספים. לא ניתן גם לערער עליה בגלל פגמים כאלה או אחרים בחתימות. התנאי העיקרי לעריכת צוואה אצל נוטריון הוא, קיומה במשרדו. האמת היא, שגם לכך יש תקדימים. כבר קרה שעריכת הצוואה נעשתה בביתו של הנוטריון. פסק דין אישר אף צוואה שנערכה דרך הטלפון. התנאי העיקרי לקיומה הוא ווידוא הכשרות המשפטית של המצווה, במקרים בהם קיים חשד למצב רפואי או נפשי ירוד.

 

 תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978- 

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק הנוטריונים, תשל"ו1976-, ושאר  הסמכויות שהוענקו לי כדין, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי  סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

"שכר שירותים 

1.

בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות:

 טור א'השירות

טור ב' שיעור השכר בש"ח

 

 

 

1.

אימות חתימה -

 

 

(א)

אימות חתימה יחיד כחותם ראשון 

166.00

 

(ב)

כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך 

66.00

 

(ג)

אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה בנוסף לשכר לפי פסקאות (א) או (ב) 

66.00

 

(ד)

ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, בנוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור 

66.00

 

(ה)

היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון -תיווסף 

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

2.

(א)

אישור העתק צילומי של מסמך-

 

   

לעמוד הראשון

66.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

 

(ב)

אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף לאישור הראשון-

 
   

לעמד הראשון

22.00

 

 

לכל עמוד נוסף 

5.00

3.

(א)

אישור נכונות של תרגום-

 

 

 

 

 

 

(1)

עד מאה המילים הראשונות שבתרגום 

208.00

   

2)

לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מילים 

166.00

 

 

(3)

לכל מאה מילים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המילים הראשונות

80.00

 

(ב)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו  תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון

66.00

 

טור א'

השירות

טור ב'

שיעור השכר בש"ח

     

4.

אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה1965- - 

 

 

(א)

לחותם ראשון

241.00

 

(ב)

לכל חותם נוסף 

124.00

 

(ג)

ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור

74.00

 

(ד)

היה אישור הצוואה כרוך בתרגומה בידי הנוטריון, תיווסף סכום של

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו שבצוואה 

5.

אישור שפלוני נמצא בחיים 

166.00

6.

קבלה ואישור של תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת - 

 
 

(א)

למצהיר הראשון 

168.00

 

(ב)

לכל מצהיר נוסף 

67.00

 

(ג)

ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תצהיר, לכל אישור נוסף 

66.00

 

(ד)

היה אישור התצהיר כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך

7.

העדה של מסמך סחיר, לרבות תרגום במידת הצורך- 

 
 

(א)

אם הסכום שעליו נדרש לערוך את ההעדה אינו עולה על 76,800.00 שקלים חדשים 

1,058.00

 

(ב)

עלה הסכום האמור על 76,800.00 שקלים חדשים 

2,265.00

 

 

הכל נוסף על הוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום ההעדה וחזרה.

 

7א.

רישום הערה  בדבר ביטול ייפוי כח או מסמך אחר לפי תקנה 5 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן תקנות הנוטריונים)- 

 

(א)

קבלת הודעת הביטול  ורישומה כהערה בעותק של ייפוי הכוח או המסמך השמור בידי הנוטריון לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

 

177.00

 

(ב)

הוצאת  העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים

64.00

 

(ג)

לכל העתק נוסף

64.00

 

 

 

 

   

 

 

8.

כל פעולה אחרת שנוטריון מוסמך לעשות לפי כל דין, ושלא נקבע לה שכר בתקנות אלה

הסכום שנקבע לפעולה בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, ובאין קביעה כאמור - הסכום שנקבע בו לפעולה הדומה לה ביותר, ובאין קביעה - 267.00

       

 

     

9.

(א)

עשיית פעולות שנוטריון מוסמך לעשותן לפי כל דין, שלא במשרדו של הנוטריון ועל פי בקשתו המפורשת של מקבל השירות לתתו במקום אחר-למעט פעולה שלפי טיבה אין לבצעה במשרדו-בנוסף לשכר הנקוב בפריטים 1 8 ו-11, לפי הענין, ובנוסף על הוצאות הנסיעה ממשרד הנוטריון למקום מתן השירות וחזרה- יהא מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהא: 

 
   

(1)

לשעה הראשונה או לחלק ממנה מיציאת הנוטריון ממשרדו ועד שובו

538.00

 

 

(2)

לכל מחצית שעה נוספת או לחלק ממנה

166.00

 

(ב)

נתבקש נוטריון לעשות פעולות באותו מקום, בעת ובעונה אחת, בידי מספר בני אדם, יהא חלקו של כל מבקש שירות באותו מעמד בהוצאות הנסיעה כאמור בפסקה (א) כחלקו בסך כל מבקשי שירות באותו מעמד. 

 
 

(ג)

יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות לשם עשיית פעולה, והפעולה אותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהא הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 

 

10.

ניתן השירות בין השעות 19.00 עד 08.00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה בגדר פרט 9 - יווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד8  ו-11 לפי העניין.

 

11.

(א)

אימות הסכם ממון הנעשה  לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

368.00

 

(ב)

ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים  של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף

64.00

 

(ג)

היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף

מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א) בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון

12.

ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו-11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של

88.00 

עריכת עותק במילוי חובה שבדין 

2.

נעשה עותק נוסף של אישור שלא כשירות ללקוח אלא במילוי חובה שבדין בדבר שמירת העותק בידי נוטריון או בדבר המצאת העותק לרשות ציבורית- לא ייגבה שכר נוסף בשל העותק האמור.

תחולה

3.

תקנות אלה לא יחולו על שירות שניתן על ידי נוטריון לצרכי ביצוע אמנה 48 בדבר שמירת זכויות קיצבה של מהגרים, 1935.

 

 

הצמדה 

4.

(א)

כל סכום שנקבע בתקנות אלה, בין כשכר ובין כיסוד  לחישוב השכר, יוגדל ב15- בינואר, וב15- ביולי של כל  שנה (להלן- יום השינוי), לפי שיעור העליה של המדד  החדש לעומת המדד היסודי. 

 

(ב)

בתקנה זו- 

 

 

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 

 

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; 

   

"המדד היסודי" - לגבי השינוי שב15- בינואר 1987 המדד שפורסם ב15- באוקטובר 1986, ולגבי כל יום שינוי שלאחריו - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

העולם היום הוא כפר גלובאלי אחד גדול. האינטרנט יוצר קשרים בין אזרחים ממדינות שונות, טיסות בין מדינות הם דבר של מה בכך. כך האפשרות ליצירת קשרים רומנטיים בין אזרחים ממדינות שונות קיימת, וזו אפילו תופעה שכיחה. במדינת ישראל, שמעוניינת שרוב אזרחיה יהיו יהודים, הדבר מעמיד אתגרים לא פשוטים בפני משרד הפנים. במידה של צדק, קיים חשש, מהגירה תחת מסווה של זוגיות וקשרים רומנטיים, כשלמעשה מדובר בקשרים פיקטיביים, תופעה שקיימת בכל העולם. מצד שני המשרד לא יכול לשלול מאזרח ישראלי להינשא, או לחיות בזוגיות עם בן זוג זר, כאן בישראל.

הסדרת מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים


כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, הדרך הטובה ביותר כדי לזכות בסופו של דבר באזרחות ישראלית היא עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל. כאשר טקס הנישואין נערך בחו"ל תהליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר אורך בין 4 ל- 5 שנים, שבסופם הוא יקבל תעודת זהות, כאזרח לכל דבר. כאשר טקס הנישואין ייערך בישראל, הסדרת המעמד של בן הזוג הזר תארך כשש שנים. בסופו של דבר יינתן לבן הזוג מעמד תהליך קבלת האזרחות של בן הזוג הזר מתחיל מיד לאחר הנישואין. על בני הזוג להגיע יחד למשרד הפנים, כשבידיהם המסמכים והאישורים, שמעידים על קיום קשר נישואין ביניהם: תעודת נישואין, הסכם ממון, מגורים משותפים וכו'.

בני הזוג יעברו תשאול, בו ינסו פקידי משרד הפנים לבחון, אם אכן מדובר בנישואין אוטנתיים. לעיתים התשובות שמספקים בני הזוג למתשאל סותרות או אינן תואמות. במקרה כזה הבקשה עלולה להיפסל.
אם בני הזוג הצליחו לעבור את התשאול ובחינה נוספת, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתקפה לשנה. בשלב הבא יערוך משרד הפנים לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. אם הבן זוג הזר אינו מסוכן פלילית או ביטחונית, והדרכון הזר שלו בתוקף למשך שנתיים לפחות, הוא יקבל אשרת שהיה לשנה. בתום השנה, יעברו בני הזוג מבדקים דומים ובן הזוג הזר יקבל אשרת שהייה לשנה נוספת. בתום שלוש שנים יוגדר בן הזוג כתושב ארעי, ויקבל אשרה מסוג א/5 לשנה. מדי שנה הוא יגיע למשרד הפנים לקבלת האשרה של תושבות ארעית, עד לקבלת האזרחות, או תושבות הקבע.

חוק השבות


כאשר בן הזוג הוא אמנם אזרח של מדינה זרה, אך הוא יהודי, או שיש לו קשר דם לדת היהודית, על-פי הגדרת חוק השבות, אז הוא הופך לאזרח ישראלי, מיד עם הגשת בקשה, ואף מקבל זכויות רבות כעולה חדש. זאת בתנאי, שאינו מהווה סכנה ביטחונית או בריאותית לציבור בארץ. חוק השבות מבקש לעודד יהודים לעלות למדינת ישראל, על-מנת להבטיח בה רוב יהודי, וכיוון שמדינת ישראל מוגדרת, כבית לאומי לעם היהודי.

ההבדלים בין אזרחות ישראלית לתושב קבע


זכויות תושב הקבע זהות בתחומים רבים לזה של אזרח. תושב הקבע זכאי לכל הזכויות הסוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן לביטוח בריאות ממלכתי. יש לו זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות, אך אין לו זכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מעמדו כתושב קבע אינו מועבר לילדיו באופן אוטומטי, כמו אזרחות שעוברת מהורים לילדים. תושב, שנישא למי שאינו תושב צריך לבקש עבורו בקשה לאיחוד משפחות. תושב קבע לא יכול לחזור לישראל לאחר כמה שנות שהות בחו"ל, כיוון שתוקף מעמדו פג.

תושב קבע אינו זכאי לדרכון ישראלי, אלא ל"אישור מעבר".
שלילת מעמד של תושב קבע היא קלה לביצוע ביחס לביטול אזרחות.
חובותיו של תושב קבע זהות לחובותיו של כל אזרח ישראלי.

בעולם, שהוא כפר גלובלי האפשרות להכיר בן או בת זוג מחוץ לישראל, שאינו יהודי, שכיחה. לצד התאהבויות תמימות ורצון כן של רבים להקים משפחה או חיי זוגיות מחייבים (ידועים בציבור), אזרחים רבים, בעיקר ממדינות בהן יש מצוקה כלכלית, מנסים להגיע לישראל ולקבל אשרת שהייה ואפילו אזרחות על-ידי נישואין פיקטיביים, או הסכמי חיים משותפים, שאין מאחוריהם דבר. משרד הפנים מערים קשיים רבים בדרך לקבל האשרה, בדיוק כדי להבטיח שמדובר בזוגיות אמיתית. יש אומרים שהמדיניות קשה מדי.

הסדרת מעמד לבן זוג זר


הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל, שיאפשר לו אשרת עבודה וזכויות סוציאליות צריך לבחור באחת משלוש האפשרויות הבאות:


    1. נישואין – להינשא לבן הזוג הזר בחו"ל ולפעול להסדרת המעמד כזוג נשוי. תהליך זה אורך בין 4 ל- 5 שנים, ובסופו יקבל בן הזוג תעודת זהות, כאזרח לכל דבר.

      1. להינשא בנישואין אזרחיים, מבלי צורך לצאת מהארץ לצורך טקס הנישואין. לאחר מכן לפעול להסדרת מעמד בן הזוג. תהליך זה אורך כ- 6 שנים. בסיום התהליך תינתן לבן הזוג הזר תושבות קבע.

        1. האפשרות השלישית היא לחיות "כידועים בציבור", בבית משותף עם משק בית משותף ורצוי הסכם חיים משותפים. תהליך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר במקרה של ידועים בציבור אורך כ- 7 שנים, כשבסיומו הוא יקבל תעודת תושבות קבע.

         

        ידועים בציבור


        ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים מסגרת חיים משותפת, תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף. במהלך השנים יותר ויותר זכויות של זוג נשוי הופכת גם לנחלתם של הידועים בציבור. ידוע בציבור, שאינו יהודי לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושבות קבע. הבדל מהותי בין זוג נשוי לידועים בציבור הוא בחובת ההוכחה במשרד הפנים. לעומת הזוג הנשוי שצריך להציג תעודת נישואין בלבד, ידועים בציבור צריכים להביא עדים שמכירים היטב את אורח חיי הזוג ויוכלו להעיד, שהם בני זוג, שחיים על-פי הגדרות שנקבעו. אחת הדרכים להתגבר על מכשול זה היא בחוזה נישואין, או בהסכם חיים משותפים.

        אשרה לבת זוג זרה בנישואים לישראלי


        כדי לקבל אשרה לבת הזוג הזרה, על בני הזוג לגשת יחד למשרד הפנים בצירוף מסמכים רבים, אשר לחלק גדול מהם נדרשים אישורים שונים, כמו תעודת נישואין או מסמך המציג חיים משותפים ועוד. במעמד הצגת המסמכים הדרושים, עוברים בני הזוג תשאול, שמוגדר על-ידי מי שחווה את זה כחקירה צולבת. מטרת התשאול היא לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג. לעיתים תשובת בין הזוג האחד אינה תואמת את זו של בן הזוג השני. על רקע זו בקשת אשרה יכולה להיפסל.

        אזרחות ואשרות בישראל לבני זוג


        במידה ובני הזוג עברו את שלב התשאול ובחינה בקרב גורמים נוספים, יקבל בן הזוג אשרת ב/1, שתוקפה שנה. בתום השנה, תיערך לבני הזוג בדיקת מרכז חיים, כנות קשר והמשך קיום חיים משותפים. במידה ואין מניעה בטחונית או פלילית והדרכון הזר בתוקף למשך שנתיים לפחות, יוארך תוקף האשרה לשנה נוספת. פרוצדורה זו נמשכת עד 3 שנים. לאחר מכן ישודרג מעמד בת הזוג הזרה לתושבת ארעית מסוג א/5 לשנה. פרוצדורה זו תחזור על עצמה מדי שנה, עד לקבלת התושבות/ אזרחות.

        סמכויותיו משרד הפנים במתן אשרה לבן זוג זר


        החוק מקנה לשר הפנים את הסמכות למתן אשרות ורשיונות שהיה בישראל. ההחלטה אם לאשר או לא לאשר לאזרח מסוים אשרת כניסה לישראל ושהיה בה נתונה לשיקול דעתו של השר. יחד עם זאת שיקול הדעת של שר הפנים בעניין חוק הכניסה לישראל נתון לביקורתו של בית המשפט. בן או בת זוג זרים, שפונים למשרד הפנים, יקבלו אשרת שהייה ועבודה למשך ששה חודשים. בתום תקופה זו יוכל בן הזוג הזר להתחיל בתהליך קבלת אזרחות, או תושבות. זאת בתנאי, שאינו נחשד בזוגיות פיקטיבית, או שקיימת מניעה בטחונית או פלילית לאשר את בקשת/ה.

        חתימת נוטריון


        חתימה של נוטריון על מסמך נחשבת בעיני בית המשפט, כאישור לכך שהמסמך מקורי. לעיתים נדרש אדם לחתום על מסמך בפני נוטריון. הנוטריון מתבקש לאשר בחתימתו שהוא בדק את זהותו של החותם, ווידא שהוא חתם על המסמך מרצונו הטוב. המחיר שהנוטריון גובה עבור שירותיו נקבע, כאמור, על-פי מחירון אחיד של משרד המשפטים. הנוטריון לא יכול לגבות מחיר שונה, מזה הנקוב במחירון הרשמי. התעריף מתעדכן אחת לשנה. זכותך המלאה לבקש מהנוטריון לעיין במחירון. המחירון, אגב מתפרסם גם באתר משרד המשפטים. במידה ונוטריון ביקש ממך מחיר אחר, אתה מוזמן להגיש על כך קובלנה למחלקה המיוחדת לפיקוח על נוטריונים שקיימת במשרד המשפטים.

        סוגי המסמכים שדורשים חתימה וחותמת נוטריון הם רבים ומגוונים. להלן מספר דוגמאות: אימות חתימה על מסמך (לדוגמה, ייפוי כח למשכנתא), אישור עשיית צוואה על-ידי נוטריון, אימות הסכם ממון על-ידי נוטריון, אישור חיים לאדם (ניצולי שואה, למשל, צריכים לאשר אחת לשנה לשלטונות גרמניה שהם חיים, על-מנת להמשיך ולקבל רנטה – פיצויים), אישור נוטריוני לאימות תרגום, אימות תצהיר נוטריוני, אישור עותק של מסמך (נאמן למקור). לעיתים המססמך הנוטריוני דורש גם אישור אפוסטיל, אישור שמעניק משרד החוץ לתעודה כלשהי או לאישור התרגום הנוטריוני, כדי לתת להם תוקף מחייב גם בחו""ל.

        צוואה נוטריונית


        צוואה נוטריונית היא צוואה שנעשית בפני הנוטריון על-ידי המצווה באופן אישי בעל-פה או שהוא מגיש לו את דברי הצוואה בכתב.","תפקידו של נוטריון
        נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
        הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
        במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
        המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
        הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

        נוטריון בתל-אביב


        תל-אביב היא מרכז העצבים של מדינת ישראל. בתל-אביב ממוקמות השגרירויות ונציגויות המדינות השונות, המרכז העסקי של המדינה ממוקם בתל-אביב, הנהלות ארגונים ועמותות שונות נמצאים בתל-אביב. למשרדי הממשלה אמנם סניפים בכל הארץ, אך מרכז הפעילות של כל משרד ומשרד נמצא בתל-אביב.
        לכן, בכל יום מגיעים תושבי פריפריה רבים למשרדי נוטריון בתל-אביב, במסגרת הטיפול שלהם בנושאים שונים, שניתנים לטיפול רק בתל-אביב.

        זו הסיבה ששירותי נוטריון בתל-אביב צריכים להיות נגישים ללקוח ""מעכשיו לעכשיו"". כלומר, עליו להיות ערוך לקבל פניות, שלא נקבעו מראש, ולהעניק להם מענה מיידי, כי הלקוח הגיע מיישוב מרוחק מהעיר.","מה זה נוטריון?",
        נוטריון, הוא תפקיד משפטי, שהיה קיים כבר ברומא העתיקה ונשתמר עד היום.
        הנוטריון הוא עורך דין שמוסמך, לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. מסמכי נוטריון משמשים כראיה בבתי משפט, או בפני רשויות אחרות בארץ ובחו""ל. הנוטריון פועל לפי חוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1976. עיקרו של החוק הוא שנוטריון הוא עורך דין בעל כשירות, שקיבל לכך אישור מועדה מיוחדת במשרד המשפטים.
        במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לפיקוח על נוטריונים. המחלקה עוסקת בהדרכה ופיקוח על עובדי בתי המשפט, שתפקידם לאמת חתימה של נוטריונים על מסמכים שנועדים לשימוש בחו""ל.
        המחלקה עוסקת גם בפיקוח על נוטריונים באמצעות מבקרים מטעמה, שעורכים מאות ביקורות בשנה. המחלקה היא הכתובת לתלונות נגד נוטריונים. כאשר התלונות נמצאות מוצדקות הנוטריון עומד לדין משמעתי.
        הנוטריון חייב באגרה שנתית ואגרת שכר שירותי נוטריון ופרסומם.

        תוכן חדש

        • תקנות הנוטריונים - שכר שירותים

             תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט1978-   בתוקף סמכותי לפי סעיף 46...

        • AtricleHe11

          כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 1 בתוקף...

        • AtricleHe13

          הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

        • AtricleHe14

          הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

        • על עצמי

          אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, פוליטיקאי ישראלי, דובר רוסית. ״...לדעתי...

        • אודותיי

          הנני תושב תל אביב, גדלתי בראשון לציון, עוד בתיכון רציתי להיות עורך...

        • אלכס כהן, עו"ד ונוטריון

          אלכס כהן, עו"ד ונוטריון, בוגר המכללה למנהל במסלול משפטים, הינו בעלים של...

        • התעריף המינימלי המומלץ

          כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ),  התש"ס-2000 1 בתוקף...

        • אני ממליץ לשתוק

          אני ממליץ לשתוק.רק במקרה שאין לכם כל ספק שאין לכם כל קשר לנושא החקירה. אם...

        • AtricleHe22

          תעריפי נוטריון הם לפי שכר שירותי נוטריון קבועים, המחייבים כל נוטריון הפועל...

        הדפסה

        חדשות

        • בריטניה: הנחיות למיקור חוץ של עיבוד מידע אישי לפי ה-GDPR

          רגולטור הפרטיות הבריטי פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיה בדבר האופן שבו ארגונים שהם בעלי שליטה במידע (data controllers) נדרשים להסדיר בכתב את ההתקשורת שלהם עם מי שמספק להם שירותי עיבוד מידע (data processors), לאור חקיקת הגנת הפרטיות האירופית החדשה שצפויה להיכנס לתוקף במאי 2018 (EU General Data Protection Regulation - GDPR).

          ההנחיה מבהירה כי בעל שליטה במידע רשאי להתקשר עם ספק שירותי עיבוד...

        • עדאלה נגד יחידת הסייבר בפרקליטות: 'פעילותכם בלתי חוקתית'

          ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה בדרישה "להפסיק לאלתר את הפעילות הבלתי חוקית אותה נוקטת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, המפעילה סמכויות רחבות למדיי ללא כל הסמכה בחוק". מכתב הפניה מתייחס לפעילות יחידת הסייבר בתחום האכיפה האלטרנטיבית שבמסגרתה מחלקה הסייבר בפרקליטות חותרת להסרת תכנים שלשיטתה אסורים בדין, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש...

        • פייסבוק תמנע רכישת פרסום ממוקד לשנאת יהודים

          פייסבוק הודיעה כי בכוונתה להגביל את האפשרות של מפרסמים להציב פרסומות ממוקדות ברשת החברתית, לאחר שדו"ח חשף כי ניתן להציב ברשת מודעות ממוקדות למשתמשים שהביעו עניין בביטויים אנטישמיים, כגון "שונא יהודים", "איך לשרוף יהודים" או "ההיסטוריה של מדוע יהודים מנהלים את העולם". פייסבוק מסרה כי לביטויי שנאה אין מקום ברשת החברתית וכי היא תמנע ממשתמשים לציין איזה סוגי פרסומות הם...

        • רמו"ט נולדה מחדש כרשות להגנת הפרטיות

          הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) שינתה את שמה להיות הרשות להגנת הפרטיות. כך החליטה הממשלה ביום 7.9.2017. רמו"ט (אופס... הרשות להגנת וכו') תוסיף אמנם גם תחת שמה החדש לטפל בחתימות אלקטרוניות, אבל היא ביקשה לעצמה שם חדש שישקף את ליבת פעילותה.